כתבות מאת עדיה פורת
אקראי, זמני, חלקי: הרקדן וגופו במחול העכשווי
- אמנויות הבמה
- 08/03/2020
"בעשורים האחרונים ניכר שינוי מהותי ביחס לגופו של הרקדן ביצירת המחול. יש התייחסות הולכת וגוברת לסובייקטיביות שלו, לייחודיותו, למוצאו האתני ולהקשרים החברתיים-היסטוריים מהם הוא מגיע". עדייה פורת במאמר בעקבות ביקורן של הכוריאוגרפית מטה אינגוורטסן והחוקרת בויאנה צ'וואיץ' במרכז למחול "כלים"
נבחרים מהארכיון
גרשוני: הפרעה תמידית
״היטמעות שמייצרת שיירים, שמצביעה על סתירות ומכוננת שונות, היא המנגנון העומד בבסיס מכלול יצירתו של גרשוני. המפגש בין החומרים לפעולות, בין הדימויים למילים,...
להיות ערב-רב
אסף תמרי מתאר את משמעויות המושג ערב רב בעבר ובהווה, ואת הקשר שלהן לפעילותו של כתב העת.
המלצת השבוע: שטיפת מוח למחשבים בלבד
"מה שפגלן משיג הוא יותר מחוויה אסתטית וסיפור טוב על טכנולוגיה חדשה. סרטו של פגלן הוא אזהרה". רונן אידלמן מצייד אתכם במידע שבלעדיו...
תגובות אחרונות
ענת פלוג לוין על "תעשו חיים": על אמנות ומוות
הי רונן ושתי האוצרות, שמחה לשמוע על הדמיון שמצאתם בין...
מרים ברוק-כהן על כשצוללים למים עמוקים
ראשית תודה לגליה בר אור , שבאה וניקתה את האבק...
דלית על "יכולת לחזור לציור פיגורטיבי, לא?"
מומושקה, יש מן הצדק בדבריך. יתכן שהפרובינציונאליות היא לא בדיוק...
מושקשה על "יכולת לחזור לציור פיגורטיבי, לא?"
דלית תודה. אינני מבקש להגן ולתרץ את גרשוני או לביא....