יהונתן ה. משעל

  • לשון פניה לשון הרע

    "אמניות ואמנים רבות ורבים הם קווירים באורח החיים שלהם. הם לא עונים להגדרה של קווירים מבחינת הפרקטיקות של זהות, מגדר ומיניות שקוויר אמור להתנהג לפיהן, כביכול, אבל הם מנהלים אורך חיים קווירי, שאפשר רק להתקנא בו". יהונתן משעל בשיחה עם אילן מויאל ורונה פלוטק מגלריה ק.

  • עבודה, מלאכה, פעולה

    "השאיפה היא למצוא תמהיל שמצליח לערבב אמניות ואמנים ישראלים ובינלאומיים, מוכרים ומוכרים פחות, ותיקים וצעירים, באופן שפתוח לכולם, לאמנים, לקהלים חדשים, לניסיונות חדשים". יהונתן ה. משעל משוחח עם אבי לובין לרגל כניסתו לתפקיד האוצר הראשי במשכן לאמנות עין חרוד

  • הוולט ועונשו

    "לקחתי רעיון כמו־דתי והפכתי אותו לחלק מההיגיון הצרכני. חיתוכי העץ הפכו לחיתוכי לינולאום והם משמרים את אותם המעמדות, המגדרים והגילים. התאמתי לכל דמות חללי פנים. עשיתי שופינג עבורם, עבור הדמויות שלי, דרך שיטוט באינסטגרם וניסיון להבין איך החללים של הדמויות האלה נראים במציאות". יהונתן משעל מראיין את יעל סלומה

  • "לא לפחד ממפגש"

    "הניסיון בפסטיבל הוא לאתגר את יחסי הצריכה בין הקהל לאמנים ולייצר למעשה קשת רחבה של אפשרויות להשתתפות. יש מי שמגיע לראות, יש מי שמגיע להקריא משהו או להשתתף בדיון, יש מי שמציג תערוכה או מופיע. אבל השאיפה היא שכולן וכולם ירגישו שהנעשה פה הוא שלהם, ופונה אליהם בישירות". יהונתן ה. משעל מראיין את שקד מוכיח, מנהלת הסדנא ברמת אליהו

  • רגע פרטי במרחב הציבורי

    "בזמן העבודה על הפרויקט, כשראיתי איך האמנית איריס סינטרה ממששת את חומת האבנים הישנה לצד המדרגות כדי למלא אותה בקרמיקה, הבנתי שאנחנו בכיוון הנכון. זאת פעולה שיכולה לקרות רק באמצעות קשר עם האור, האבנים, האנרגיה של המקום". יהונתן ה. משעל מראיין את צאלה קוטלר הדרי

  • אמנות ההשתנות והתנועה

    "הבחירה בחומר הפשוט, עץ הסנדוויץ׳, וצביעתו בגימור באיכות גבוהה מתריסים גם כנגד כובד הראש האידיאולוגי של אבות הפיסול הישראלי. יש ממד מרענן בשילוב חומרים קלים והקפדה חמורה על הפרטים, שאמנם מעניקים למיצב חזות רצינית, אך כזאת שלא לוקחת את עצמה ברצינות רבה מדי". יהונתן משעל על תערוכתו של ראובן ישראל במרכז לאמנות עכשוווית

  • בין אבסטרקט לצילום ישיר

    "פשוט ישבתי והסתכלתי על הלכלוך הזה וחשבתי עליו. היה לי מקום לחשוב עליו, על הניגודיות בין הניסיון למחוק משהו ואיך שהפעולה הזאת מולידה משהו שהוא נראה ובדרך החומר גם משנה את עצמו". יהונתן ה. משעל בשיחה עם רוני אביב

  • חלוצה ברמת גן

    "שמתי לב שרוב התערוכות שאצרתי בגלריה עוסקות בנושאים פילוסופיים. גם אם מדובר בנושא מוכר שדובר בו רבות, תמיד אחפש זוויות חדשות לעסוק בהן. מעניין אותי להתעמק בנושאים הנוגעים לחיבורים של סובייקט-אובייקט, החוויה האנושית בתוך עולמות החומר והרוח". יהונתן משעל בראיון עם רונית חדד

  • האלכימיה של החשכה

    "החושך הוא אלמנט מרכזי בתערוכה הזאת. לעיתים עבדתי בחושך מוחלט. החזקתי פטיש או תפוח וניסיתי להבין ממה הדבר הזה עשוי. התשובה המורכבת יותר תהיה שהדבר עצמו עשוי מחושך. ברגע שאין את ההחזר של האור, ואם אתה לא נשען על זיכרון של תפוח, אז הוא פשוט עשוי מדחיסות אחרת של חושך". יהונתן משעל מראיין את אבי סבח וטלי בן נון

  • אוטו המתנות

    יהונתן ה. משעל משתף מחוויותיו מאירוע הפתיחה של הפרפורמנס ״אוטו המתנות״ של האמנית דפנה טלמון

  • "לדמיין, לחייך ולהצטלם למזכרת"

    "התערוכה הזאת נבנתה מתוך הבנה של המתח והיא לא מציעה התרה שלו: תכנון טיול לחו"ל זאת פריבילגיה של מי שיכול לעסוק בכך, של מי שיכול להרשות לעצמו כלכלית. במובן מסוים הקורונה יצרה לרגע אחד שוויון: אף אחד לא טס לחו"ל עכשיו". יהונתן משעל בשיחה עם קרן זלץ ודיוי בראל

  • "ללמוד מחדש איך מציירים"

    "לתמימות יש ערך. המון שנים חשבתי שלהיות תמימה זה מקום מסוכן להיות בו. העולם הוא מקום שאם את לא מודעת לחלק מהדברים שקורים בו, הוא יכול לאכול אותך, אפשר להיבלע שם בחוץ". יהונתן ה. משעל בשיחה עם רתם רשף

  • נלקחה זמנית

    ״מה שמעניין אותי במיוחד במערכת היחסים הזאת אלו הדברים שאנחנו לוקחים כמובן מאליו, מה שלא צריך להסביר. למשל, המטען התרבותי שנמצא בבסיס ההבנה שלנו את המרחב הציבורי. מעניין אותי לשחק עם זה, עם טעויות תרגום מכוונות, עם הפשטה של סיפור מסוים שפותחת פתח לצופה לייצר לעצמו משמעות חדשה״. יהונתן ה. משעל מראיין את רננה נוימן

  • בטלה משונה

    "המגמה היא לפתח סוג של דיבור, שפה, שישמש לתיאור ידע, מונחים רוחניים וחוויות, באופן שלא פוגע או מפלה קבוצות מסוימות בחברה. מבחינה מדעית ובלשנית זו פעולת שחזור פרוטוקול לשוני ליצירת רישומים אקראיים בשפת דיבור יום יומית". יהונתן משעל בשיחה עם אריאל דה ליאון

  • "הייתי רוצה שיהיה לנו תפקיד בהפחתת גובה הלהבות"

    ״אני חושבת שלמען העולם ולמען ארגון כמו ארטיס, חשוב לצאת מתיבות התהודה שלנו, בהן רואים רק את מי שלגמרי מסכים אתך, או מי שלחלוטין לא מסכים אתך. זה לא פשוט, אבל זה הכיוון שבו אנחנו צריכים ללכת״. יהונתן ה. משעל בראיון עם הילית צביק לרגל כניסתה לתפקיד מנהלת ארטיס

  • "אני אמנית המונית"

    "אני עם האנשים שלא רואים, עם חפצים שמטרתם לשעשע לרגע בלבד ואז נזרקים הצדה, פיזית או מטפורית. דברים כמו קרטיבים, עוגיות מזל, חתולי מזל, שירותים או מטריות שבורות נכנסים לי ללב". שיחה עם יפעה רז, שתערוכתה ״FORnEVER״ מוצגת בגלריה אסול, תל-אביב

  • גינה של ציורים

    "הם יעמדו כעמודים בחלל, כשהרגליים שלהם טובלות בבריכת הדיו. זו אסוציאציה על הגנים התלויים בבבל, שאף פעם לא היו קיימים והם בעצם סוג של פנטזיה קולקטיבית. תחשוב על המעבר הזה, מציור הנוף הקונקרטי של ארץ-ישראל לגנים התלויים". יהונתן ה. משעל משוחח עם הציירת קרן ענבי על "אוטופיה", הפרויקט החדש שלה בברוקלין, ניו-יורק

  • המלצת השבוע לפריבילגים: גוגנהיים, ניו-יורק

    תערוכה חדשה במוזיאון גוגנהיים בניו-יורק – "אמנות וסין אחרי 1989: התיאטרון של העולם" – מעוררת מהומה בעולם האמנות. שלוש עבודות הוסרו בלחץ ארגוני בעלי-חיים. הגוגנהיים: "צר לנו שהקהל לא יוכל להיחשף לעבודות, גם אם אינן לרוחו"

  • "אני אף פעם לא עובד בשביל תערוכה"

    "יום אחד, אחרי שחזרתי לחיפה משהייה ממושכת בברלין, ראיתי מכבש לתחריט בשוק הפשפשים וקניתי אותו. נכנסנו מיד לרומן מסעיר. במשך השנתיים האחרונות נולדו ממנו כ-150 עבודות". יהונתן ה. משעל משוחח עם סטס קורולוב בעקבות תערוכתו "קלווירה", שננעלת השבוע

  • "עובדת, שורדת ומנסה לעשות קסמים"

    "'הפלט האטומי של שימורי הזכרונות', כך אני קוראת לעצמי. העבר הקומוניסטי שהיה נוף ילדותי המוקדמת מאפשר לי להדהד לכאן את התרבות הרוסית, שאת משקעיה המדומיינים אני עדיין סוחבת איתי". שיחה עם אניה קרופיאקוב על "כמעט כמו השטן", תערוכתה בסדנאות האמנים, תל-אביב