ורה גייליס

  • הפריבילגיה של ה”אין תקציב”

    “לא כל מי שיש לה קול, רעיון, חזון, טעם או יכולת אוצרותית יכולה להרשות לעצמה להחליף בגופה ובזמנה את מה שהמדינה והרשות המקומית אינן מספקות. כדי לעשות את זה צריך שיצטלבו יותר מדי תנאים בבת אחת: רצון, כישרון, יכולת מקצועית, קשרים, זמן, סיבולת, ולפעמים גם בן-זוג עם משכורת. ולכן, כל עוד השדה התרבותי נשען על יוזמות שנולדות מתוך פרקריות עצמית, הוא יהיה לא רק סלקטיבי – הוא גם יהיה דליל”. ורה גייליס על המיתוס המסוכן של יוזמות “יש מאין”

  • על אמנות אוקראינית בישראל, שפה, שייכות ומנגנוני נראות

    “עבור אמנים ואמניות שהגיעו לישראל בשנים 2014–2021, הפלישה הרוסית המלאה לא סימנה התחלה אלא שבר. המלחמה כבר הייתה נוכחת בחייהם – כמתח מתמשך, חרדה מצטברת וציפייה שלא הושלמה – ושנת 2022 רק חידדה והאיצה תהליכים שהחלו קודם”. ורה גייליס וסבטה מטביינקו על התערוכה “זו (לא) המלחמה שלי” בגלריה ע”ש סטפני כהן

  • ציר ישראלי מבוזר: HIT, בצלאל ואמניות־עולות ב־The Wrong

    “לצד שפע הביאנלות הפיזיות – ובעיקר הביאנלה בוונציה – קיומה של The Wrong כביאנלה רשמית במרחב הדיגיטלי פותח שדה של פרשנויות ומחשבה: מה ההבדל בין חוויית השוטטות בגוף לבין ניווט מקוון דרך ביתנים, מפות וקישורים; מהי נגישות כשהיא אינה תלויה במקום, בזמן או בתקציב; וכיצד משתנים תפקידי הצופה, האמן/ית והאוצר/ת כאשר המדיום הוא רשת?”. ורה גייליס על הביאנלה הדיגיטלית “The Wrong”