המרכז לאמנות דיגיטלית בחולון יפסיק לפעול במתכונתו הנוכחית החל מסוף החודש, ושטחי הפעילות שבו יצומצמו לרבע מהשטח הקיים. בדיווח של נעמה ריבה ב”הארץ” נכתב גם כי המרכז, הפועל כבר 14 שנים בבניין ששימש בעבר כבית ספר, יפונה למתחם מצומצם לטובת הקמת מסגרת חינוך חדשה, וכי המנהל והאוצר הראשי של המרכז, אודי אדלמן שעובד בו זה 15 שנה, הודיע על עזיבתו. בשנתיים האחרונות, עם כניסתו של ראש העירייה שי קינן לתפקידו, מוסדות תרבות רבים בחולון עוברים קיצוצים דרמטיים.
שירן יצהרי, מריה סאלח-מחמיד, עודד הירש, מיה מוצ׳בסקי-פרנס, אלה ליטביץ ודוד עדיקא הם אמני המחזור החדש של המכון ללימודים מתקדמים (IIAS). ששת האמנים והאמניות ישתתפו בתוכנית שנתית, ולצד מענק כספי ישתתפו בפעילויות המכון ובשיעורים מעמיתי המחקר במגוון תחומי ידע ממדעי הרוח, החברה והמדעים.
המכון הישראלי ללימודים מתקדמים הוא מכון מחקר היושב בקמפוס ספרא-גבעת רם של האוניברסיטה העברית בירושלים. מזה חמישים שנה עוסק המכון במחקר אקדמי בתחומי הפיזיקה, המתמטיקה, מדעי החיים, כלכלה, היסטוריה תרבותית, פילוסופיה ומדעי הדתות. כחלק מרשת מכוני מחקר אקדמיים בעולם, המכון מפגיש חוקרים ממדינות שונות לפרוייקטים משותפים לתקופות של ארבעה עד שנים-עשר חודשים.
יוזמי התכנית לאמנים: ד״ר נעם גל, אוצר ומרצה בכיר בחוג לתולדות האמנות, האוניברסיטה העברית, ופרופ׳ יצחק חן, היסטוריון של ימי-הביניים וראש המכון ללימודים מתקדמים.
בעבר השתתפו בתוכניות המכון האמנים יעל בורשטיין, רחל קיני, דניאל קיצ'לס, איתי מתן, אנה ים, ויונתן צופי (מחזור ב׳), וחניתה אילן, הלל רומן, עלמה שניאור, יסמין דייויס, חן כהן, ויונתן עומר מזרחי (מחזור א׳).
אסף עיני הוא הזוכה בפרס לורן ומיטשל פרסר לצילום ישראלי צעיר לשנת 2026, המוענק מדי שנה מטעם מוזיאון תל אביב לאמנות. הפרס כולל מענק בסך 5,000 דולר ותערוכת יחיד במוזיאון. תערוכתו של עיני עתידה להיפתח במוזיאון תל אביב לאמנות בדצמבר 2027. המשך…
הציירת, המאיירת, הסופרת והמורה תמי בצלאלי מתה היום בטרם עת, בגיל 73. בצלאלי, שחלתה בסרטן לפני זמן קצר, יצרה והציגה אמנות במשך שנים רבות. לפני עשור הוציאה את ספרה הראשון, האוטוביוגרפי, "תישארי" (כינרת-זמורה-דביר). בשנת 2023 היתה מועמדת לפרס ספיר על ספרה "הו מאמה" (הוצאת אפיק).
בצלאלי, אוטודידקטית, למדה שנה אחת בבצלאל ולימים היתה מורה בכירה במוסד. היא לימדה במסגרות רבות, ובהן בית-הספר הניסויי בירושלים, אגף הנוער במוזיאון ישראל ומכללת ספיר. היא איירה כ-20 ספרים, רובם ספרי ילדים – "הממלכה הקטנטנה" של אתגר קרת ו"אנשים נגעו בירח" של אורית גידלי בשנים האחרונות, וקלאסיקות כמו "אהבת נעורים" של אהרון מגד ו"סיפורים בשלושה קולות" של משה שמיר.
בצלאלי הציגה שמונה תערוכות יחיד, השתתפה בשבע תערוכות קבוצתיות, והיתה אוצרת של כעשר תערוכות.
לבצלאלי לא תיערך הלוויה.
כחצי שנה לאחר שביטל כ-60 פרסי יצירה, בסכום כולל של כ-5 מיליון שקל, והצית מחאה בעולם התרבות, הודיע משרד התרבות היום (שני) על כוונתו להחזיר את פרסי היצירה ולהוסיף קטגוריות חדשות.
לפי המשרד, במסגרת הרפורמה יינתן ביטוי ליוצרים.ות מהפריפריה, לבוגרי.ות פנימיות וכפרי נוער, לעולים.ות חדשים.ות, למוזיקה מזרחית וליצירה "המחוברת למורשת, למסורת ולזהות היהודית-ישראלית". בתחום האמנות הפלסטית, לצד פרס אמן.ית צעיר.ה יוענק גם פרס לעידוד היצירה שייועד ליוצר.ת שהתחנך.ה בכפר נוער או בפנימייה, וכן פרס מפעל חיים לאמן.ית מהפריפריה. גורמים במשרד הבהירו כי התקציב הורחב והפרסים החדשים ייווספו לקיימים ולא יבואו במקומם.
שר התרבות מיקי זוהר הצדיק את ביטול הפרסים המקורי בטענה שמנגנוני הבחירה הנהוגים מתעלמים מ"אמנים בעלי דעות שרוב העם מחזיק בהן". מאות סופרים, משוררים ואמנים פנו אז ליועץ המשפטי למשרד בדרישה לבחון את חוקיות ההחלטה. כעת, גורמים במשרד מציינים כי מנגנון חלוקת הפרסים ושיטת השיפוט ייבחנו, וכי מועדי פרסום הקולות הקוראים לקטגוריות החדשות טרם נקבעו.
למרות ההצהרה, טרם נקבע מה יעלה בגורל הפרסים שלא חולקו בשנה שעברה. לטענת משרד התרבות הפרסים הללו לא בוטלו, אך במשרד לא ידעו לפרט אילו פרסים כן ייכללו במתווה החדש.
יעקב אגם, שנולד בשם יעקב גיבשטיין, בנו של רב וקבליסט בארץ-ישראל המנדטורית, מת היום בגיל 98. אגם עיצב במשך עשורים את פניה של האמנות הקינטית, זרם שגרס כי היצירה אינה קיימת ללא הצופה הנע מולה, משנה את זווית מבטו וחושף שכבות של צבע ותנועה שאף אחת מהן אינה ה"נכונה". יצירתו זיכתה אותו בתערוכות רטרוספקטיביות במוזיאון הלאומי לאמנות מודרנית בפריז, בגוגנהיים בניו-יורק ובמוזיאונים ובמרכזי אמנות רבים ברחבי העולם. אגם, הנחשב לאמן הישראלי המצליח ביותר בעולם, הוכתר כחתן פרס ישראל לאמנויות פלסטיות לשנת 2026.
בין יצירותיו הציבוריות הבולטות: הפסל "מטמורפוזה כפולה III", מזרקת לה-דפאנס בפריז והמזרקה השנויה במחלוקת שהקים בכיכר דיזנגוף בתל-אביב, "האש והמים" – אולי הדוגמה המובהקת לעניינו הרב בניגודים, שניצבת בלב העיר זה עשורים. אגם ייקבר מחר בבית העלמין ברחובות.
פרס ע״ש מירון סימה מוענק אחת לשנתיים ע״י בית האמנים ירושלים ועמותת מירון סימה. השנה הוקדש הפרס לנושא המצאות ואמיתוֹת: מושג האמת בעידן הבינה המלאכותית. הפרס ע״ס 25 אלף ש״ח, יוענק לניסים עם פתיחת תערוכתו בבית האמנים ב-21.11.26. המשך…
המרכז לאמנות דיגיטלית בחולון יפסיק לפעול במתכונתו הנוכחית החל מסוף החודש, ושטחי הפעילות שבו יצומצמו לרבע מהשטח הקיים. בדיווח של נעמה ריבה ב"הארץ" נכתב גם כי המרכז, הפועל כבר 14 שנים בבניין ששימש בעבר כבית ספר, יפונה למתחם מצומצם לטובת הקמת מסגרת חינוך חדשה, וכי המנהל והאוצר הראשי של המרכז, אודי אדלמן שעובד בו זה 15 שנה, הודיע על עזיבתו. בשנתיים האחרונות, עם כניסתו של ראש העירייה שי קינן לתפקידו, מוסדות תרבות רבים בחולון עוברים קיצוצים דרמטיים.
האדרכלית עליאל קיי, שותפה עמיתה במשרד קיסלוב קיי אדריכלים ומרצה ותיקה במחלקה לאדריכלות, נבחרה לכהן כראש בית-הספר לאדריכלות באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל בירושלים. קיי תחליף את האדריכלית פרופ' אלס ורבקל, שעמדה בראש בית-הספר בשנים האחרונות.
קיי, בוגרת המחלקה בהצטיינות, עבדה כמרכזת ומנחת סטודיו שנה א', ובהמשך כמנחת סטודיו הפביליון. קיסלוב קיי אדריכלים זכה בתחרויות מרכזיות, ובהן תכנון קמפוס החינוך ברמת-אפעל, בניין העירייה וכיכר העיר אילת, הפיתוח של האנגר 2+3 בנמל יפו, המרכז הקהילתי ברמת-אביב הירוקה וקמפוס החינוך באור-יהודה. קיי היא מן המקימים של "קבוצה וכו'", קבוצה יוצרת העוסקת באקטיביזם חברתי ובחקר המרחב הציבורי. עבודותיה הוצגו בביאנלה הבינלאומית לאדריכלות ברוטרדם, בביאנלה לאדריכלות ואדריכלות נוף בבת-ים, במוזיאון ישראל, בבית הנסן בירושלים ובמסגרות אחרות. זוכת פרס קרן אמריקה-ישראל ושני פרסי הצטיינות מטעם בצלאל.
