1: בית המשפט הגבוה בדרום אפריקה דחה את בקשת האמנית גבריאל גוליית לשוב ולייצג את מדינתה בביאנלה בוונציה, לאחר ששר התרבות ביטל את השתתפותה בטענה שהמיצב שלה, העוסק בעזה, ״מפלג מדי״. הפסיקה מותירה את דרא״פ ללא ייצוג בביאנלה ה־61, שתיפתח במאי. גוליית הודיעה כי תערער על ההחלטה, וציינה כי היא ״מהווה תקדים מסוכן״ לחופש הביטוי של אמנים.
2: במקביל, האמנית תאי שני, זוכת פרס טרנר, הודיעה על ניתוק חוזה להוצאת ספר בהוצאת פיידון, בעקבות פרסום מסמכי אפשטיין שחשפו את עומק קשריו של בעל ההוצאה, ליאון בלאק, לפרשה. המהלך הצית מחדש קריאות להדחתו של בלאק מדירקטוריון ה־MoMA.
3: עולם האמנות נפרד מהאמנית הגרמנית הנריקה נאומן, שנפטרה מסרטן בגיל 41, ימים ספורים לאחר יום הולדתה, וחודשים ספורים לפני פתיחת הביאנלה בוונציה, שבה היתה אמורה להציג במסגרת הביתן הגרמני. עבודתה של נאומן, ילידת צוויקאו שבמזרח גרמניה, עוסקת בהשלכות האיחוד הגרמני, תוך שימוש ברהיטים זולים ומשומשים ליצירת מיצבים השואלים שאלות נוקבות על היחסים בין עיצוב לאידיאולוגיה. עבודתה תוקם ע״י צוות הסטודיו שלה ותוצג בביתן הגרמני.
4: דביאני סולצמן הודיעה על עזיבתה את תפקידה כמנהלת האמנות של ה־Barbican בלונדון, 18 חודשים בלבד לאחר שנכנסה לתפקיד בפברואר 2024. סולצמן מונתה בעקבות מחלוקות שהובילו לביטול סדרת הרצאות שכללה פאנל של הסופר פנקאג’ מישרה בנושא “השואה אחרי עזה”, ולאחר שאמנים אחדים משכו עבודות מתערוכת מחאה. נסיבות העזיבה המוקדמת אינן ברורות, והמוסד טרם הכריז על מחליף או מחליפה.
5: בוושינגטון, הבית הלבן מפעיל לחץ על גלריית הפורטרטים הלאומית להציג מספר רב של פורטרטים של דונלד טראמפ – כולל ״אמנות מעריצים״ – תוך איום בעצירת המימון הפדרלי.
6: ולסיום, נגיעה בשימור דיגיטלי: ה־Victoria and Albert Museum בלונדון רכש לאוספו את הסרטון הראשון שהועלה אי פעם ל־YouTube – קליפ בן 19 שניות שצולם באפריל 2005, ובו נראה מייסד הפלטפורמה, ג’אווד כארים, בגן חיות. הרכישה כללה שחזור מדויק של חוויית האתר המקורית, כולל נגן הפלאש, וממחישה כיצד היסטוריה דיגיטלית הופכת בהדרגה למורשת תרבותית הראויה לשימור
