עדנה מושנזון, אוצרת ואשת אמנות שפעלה במשך עשרות שנים לקידום האמנות הישראלית ולאמנים צעירים ומבוססים כאחד, הלכה לעולמה.
מושנזון נולדה בילידת ירושלים בשנת 1945. לאחר לימודיה בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית, הצטרפה בשנת 1977 למוזיאון תל אביב לאמנות, שם פעלה במשך כשלושה עשורים כאוצרת. בין תפקידיה במוזיאון עמדה בראש המחלקה לרישום והדפס, אצרה עשרות תערוכות לאמנים ישראלים ובינלאומיים, תרמה להרחבת אוספי המוזיאון ולחקר תחומי הרישום, ההדפס, הווידאו והמיצב. בהמשך פעלה כאוצרת עצמאית וכחברה בוועדות ציבוריות בתחום התרבות, ובשנת 2008 זכתה בפרס האוצר מטעם משרד התרבות על תרומתה רבת השנים לשדה האמנות.
מאז היוודע דבר מותה מפורסמים הספדים רבים. ״כל כך נושמת אמנות, סקרנית, אצילית, יצירתית, מחויבת בכל ליבה ונפשה לאמנים ולאמנות״, כתבה בפייסבוק האוצרת דרורית גור-אריה, והאוצרת רוית הררי תיארה את מושנזון כ״אחת הנשים החשובות, הקשובות, החכמות והנדיבות בשדה האמנות. איזו אבדה. אישית, מקצועית וציבורית. אישה שלא הפסיקה לרגע לחיות ולנשום אמנות, לתרום, לעשות, לתמוך, לייעץ ולעשות הרבה טוב בשדה המידלדל שלנו. זה לא יהיה אותו הדבר בלעדייך״.
הלוויתה של מושנזון תתקיים ביום ו׳, 6.2.26, בבית העלמין ירקון.
השבוע נפתח בשדרות שבנגב המערבי מוזיאון ראשון מסוגו לפעוטות, "המוזיאון הראשון שלי", ומציע, לצד תערוכות, פעילות מגוונת לילדים. יזמית ואוצרת המוזיאון היא שלומית עצבה-ברנע. המוזיאון מיועד למשפחות, לגני ילדים, לקבוצות חינוכיות ולמבקרים בכלל.
התערוכה הראשונה במוזיאון, "קו. כתם. צורה", שאצרו שי עיד אלוני ועצבה-ברנע, מציגה שורה של אמנים. בין העבודות המוצגות: הר שניתן לטפס עליו, מערה שניתן לזחול לתוכה, ציור קיר מגנטי המשתנה ללא הרף, חללי אור צבעוניים, מיצבי סאונד אינטראקטיביים, פסלי טקסטיל רכים למשחק חופשי ועבודות מולטימדיה המגיבות לקול ולתנועה של הילדים. משתתפים: יערה אורן, אורי בצון, נועם בר, ניר ג'יקוב יונסי, דקלה לבסקי, שרון קן-דור, אליאן קצ'קה, איגור רבליס, עלמה שנאור ופרל שניידר. לצד היצירות מוצגות שאלות קצרות המעודדות דיאלוג בין ההורים לילדים. כמו כן פועלת סדנת יצירה.
המוזיאון פותח בשיתוף מרכז דואט להתפתחות הילד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בראשות פרופ' נעמה עצבה-פוריה, והוקם ביוזמת עיריית שדרות. "המוזיאון הראשון שלי", רח' שאר-יישוב 14, שדרות 
