מוזיאון פתח תקווה לאמנות הודיע על השקת פרס חדש לאמנות ישראלית עכשווית – פרס לזר – שיחולק אחת לשנתיים ויוענק לאמנית או אמן ישראלים על הישגים בולטים בשדה האמנות העכשווית. הפרס, בהיקף כולל של 100 אלף ש״ח, מיועד לאמנים פעילים בזירה המקומית.
הזוכה הראשונה בפרס היא אורית חופשי, הפועלת במשך למעלה משלושה עשורים בישראל ובזירה הבינלאומית. בהודעת הזכייה נכתב כי ״עבודותיה המונומנטליות, המשלבות הדפס, רישום, ציור ומיצב, חוצות גבולות מדיומליים ומעמידות אפוסים היסטוריים ועכשוויים העוסקים בזמן האישי ובזמן ההיסטורי״. במסגרת הזכייה תוצג במוזיאון תערוכה רחבת היקף של יצירתה של חופשי, שצפויה להיפתח ביוני 2026.
בהודעתו מודה המוזיאון לרעות ולדוד לזר על תרומתם לכינון הפרס, על נדיבותם ועל תמיכתם המתמשכת באמנות. השקת פרס חדש לאמנות ישראלית עכשווית נערכת בעיתוי טעון: בשנים האחרונות ניכרת נסיגה מתמשכת של משרד התרבות ממחויבות לתמיכה שיטתית, עצמאית ובלתי־תלויה בשדה האמנות, לצד קידום מנגנוני מימון סלקטיביים ותנאים פוליטיים מרומזים. במציאות זו, פרסים ויוזמות פילנתרופיות הופכים מגיבוי משלים לתחליף בפועל.
הודעת התודה לתורמים מדגישה את הפרדוקס הנוכחי: פרסים ותערוכות־פרס מספקים מענה נקודתי, ולעיתים הכרחי, אך אינם יכולים להחליף מדיניות תרבותית ציבורית סדורה, שוויונית וארוכת טווח. השאלה שנותרת פתוחה היא עד כמה ראוי שהמשך קיומו של שדה האמנות יישען על רצונם הטוב של תורמים פרטיים, במקום על אחריותה של המדינה לשדה תרבות חופשי, ביקורתי ומגוון.



השבוע עמד בסימן מלחמות עצמאות: בישראל איים שר התרבות לשלול את אזרחותם של יוצרי סרט ביקורתי; ראש מכון סמיתסוניאן בארה"ב הודיע על פרישה בעקבות לחץ פוליטי מתמשך; בריטניה שוקלת לגבות דמי כניסה מתיירים במוזיאונים הלאומיים; ובהודו שללו זכויות יוצרים מעבודה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית. 

הפסל והאמן יצחק (איצ'ה) גולומבק נפטר בשבת, 22 באוגוסט 2026, בתל-אביב, ממחלת הסרטן. גולומבק, שנולד ב-1957 בלודז' שבפולין ועלה לישראל עם משפחתו ב-1965, היה בן 69 במותו. מאז אמצע שנות ה-80 הוא נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בפיסול הישראלי. מאחוריו גוף עבודות אישי, גופני, שביקש להרחיב את גבולות הפיסול ואת היחסים בינו לבין ציור, רישום וקולאז'. גולומבק הרצה בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה, במדרשה לאמנות, בתיכון אלון ברמת-השרון, בתלמה ילין ובקאמרה אובסקורה. גולומבק היה מזוהה עם פסלים מדיקט, חומר שנתפס במשך שנים "נמוך", שאותו היה מכופף, מרכך ומנפח ליצירת אובייקטים שנראו לעתים כמו גופים רכים וחסרי משקל. לצד הדיקט הופיעו בעבודותיו חפצים יומיומיים שהפכו באמצעות פעולת הפיסול למעין ארכיאולוגיה אישית של הגירה, בית, זיכרון וגוף. על החפצים שאסף אמר פעם: "אני מתכופף להרים את המשהו הזה כי אף אחד לא הרים אותו" – משפט שמגלם בתמצית את האתיקה והאסתטיקה של עבודתו. "גולומבק מייצר אובייקטים שאיש אינו חומד, חפצים שאין חפץ בהם, שחומקים ממלכודת הפטיש", 
תמר נסים היא זוכת פרס בקי דקל לאמנית עכשווית מצטיינת לשנת 2026, מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל. האמניות דפנה שלום ודועא בסיס זכו בציון לשבח.
בוועדת השיפוט השתתפו יאיר ברק, ד"ר זיוי ברמן, שרי גולן, פרופ' יעל גילעת, ורה גייליס, רווית הררי, אמירה זיאן וד"ר הדרה שפלן-קצב.