יעקב אגם, שנולד בשם יעקב גיבשטיין, בנו של רב וקבליסט בארץ-ישראל המנדטורית, מת היום בגיל 98. אגם עיצב במשך עשורים את פניה של האמנות הקינטית, זרם שגרס כי היצירה אינה קיימת ללא הצופה הנע מולה, משנה את זווית מבטו וחושף שכבות של צבע ותנועה שאף אחת מהן אינה ה”נכונה”. יצירתו זיכתה אותו בתערוכות רטרוספקטיביות במוזיאון הלאומי לאמנות מודרנית בפריז, בגוגנהיים בניו-יורק ובמוזיאונים ובמרכזי אמנות רבים ברחבי העולם. אגם, הנחשב לאמן הישראלי המצליח ביותר בעולם, הוכתר כחתן פרס ישראל לאמנויות פלסטיות לשנת 2026.
בין יצירותיו הציבוריות הבולטות: הפסל “מטמורפוזה כפולה III”, מזרקת לה-דפאנס בפריז והמזרקה השנויה במחלוקת שהקים בכיכר דיזנגוף בתל-אביב, “האש והמים” – אולי הדוגמה המובהקת לעניינו הרב בניגודים, שניצבת בלב העיר זה עשורים. אגם ייקבר מחר בבית העלמין ברחובות.
האדרכלית עליאל קיי, שותפה עמיתה במשרד קיסלוב קיי אדריכלים ומרצה ותיקה במחלקה לאדריכלות, נבחרה לכהן כראש בית-הספר לאדריכלות באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל בירושלים. קיי תחליף את האדריכלית פרופ' אלס ורבקל, שעמדה בראש בית-הספר בשנים האחרונות.
קיי, בוגרת המחלקה בהצטיינות, עבדה כמרכזת ומנחת סטודיו שנה א', ובהמשך כמנחת סטודיו הפביליון. קיסלוב קיי אדריכלים זכה בתחרויות מרכזיות, ובהן תכנון קמפוס החינוך ברמת-אפעל, בניין העירייה וכיכר העיר אילת, הפיתוח של האנגר 2+3 בנמל יפו, המרכז הקהילתי ברמת-אביב הירוקה וקמפוס החינוך באור-יהודה. קיי היא מן המקימים של "קבוצה וכו'", קבוצה יוצרת העוסקת באקטיביזם חברתי ובחקר המרחב הציבורי. עבודותיה הוצגו בביאנלה הבינלאומית לאדריכלות ברוטרדם, בביאנלה לאדריכלות ואדריכלות נוף בבת-ים, במוזיאון ישראל, בבית הנסן בירושלים ובמסגרות אחרות. זוכת פרס קרן אמריקה-ישראל ושני פרסי הצטיינות מטעם בצלאל.
