הפוליטיקה הבינלאומית ממשיכה לעצב את עולם האמנות: אמנים מסרבים להשתתף בדוקומנטה בשל עמדתה של גרמניה כלפי המלחמה בעזה, לחץ מצד המשתתפים מביא להפסקת החסות של אליאנץ על פסטיבל במדריד, וסין פורשת מהביאנלה בגוואנגג’ו בעקבות הצגת “ביתן טייוואן”. ובארה”ב – חקיקה חדשה מחזירה לבתי-המשפט תביעות להשבת יצירות שנבזזו בתקופת השואה.
אמנים מסרבים להשתתף בדוקומנטה בגלל עמדתה של גרמניה בנוגע לעזה
נעמי בקווית (Naomi Beckwith), המנהלת האמנותית של דוקומנטה 16, שתיפתח בקאסל ביוני 2027, סיפרה כי כמה מהאמנים שאליהם פנתה סירבו להשתתף בתערוכה בשל עמדתה של גרמניה כלפי המלחמה בעזה. בראיון לשבועון הגרמני Die Zeit, שבו חשפה את הדברים, היא לא מסרה את שמות האמנים או כמה מהם דחו את ההזמנה. בקווית אמרה כי היא מבינה את מורכבות המצב ואינה שופטת את האמנים שבחרו להתרחק, וכי היא מנסה לנווט את התערוכה באחת התקופות הטעונות בתולדותיה.
דוקומנטה 16 תיפתח חמש שנים לאחר שדוקומנטה 15 עמדה במרכזו של ויכוח חריף על אנטישמיות, ביקורת על ישראל וחופש אמנותי. בראיון נפרד לעיתון הגרמני HNA אמרה בקווית כי הדוקומנטה תהיה פתוחה לוויכוח, למחאה ולהבעת עמדות מנוגדות, אך לא תאפשר אלימות פיזית, מילולית או סמלית. דבריה נאמרים על רקע חשש גובר בקרב אמנים ואנשי תרבות ברחבי העולם מפגיעה בחופש הביטוי והיצירה בגרמניה, במיוחד בכל הנוגע להבעת עמדות ביקורתיות כלפי ישראל או עמדות פרו-פלסטיניות, ומכך שמוסדות תרבות במדינה מפעילים צנזורה מקדימה.
לחץ המשתתפים הביא להפסקת החסות של אליאנץ לפסטיבל במדריד
חברת הביטוח הגרמנית אליאנץ הפסיקה את חסותה על פסטיבל הרעיונות של מדריד (Festival de las (Ideas בעקבות איום בחרם מצד יותר מ-30 מהמוזמנים לאירוע. הנהלת הפסטיבל החזירה לאליאנץ את הכסף שכבר העבירה והסירה את שמה מהבמות ומהפרסומים ככל שניתן. מנהלת הפסטיבל, מרסלה ולס, אמרה כי אובדן החסות יוצר “חור כלכלי גדול”, אך האירוע, שכלל כ-100 פעילויות, התקיים כמתוכנן.
הפסקת החסות באה לאחר שהמוזמנים הודיעו כי ישעו את השתתפותם כל עוד אליאנץ תמשיך לתמוך בפסטיבל. הם מחו על השקעותיה של פימקו, חברת ניהול נכסים שבבעלות אליאנץ, באיגרות חוב ממשלתיות של ישראל. לפי הדיווח ב-El Salto, פימקו רכשה מאז אוקטובר 2023 איגרות חוב ישראליות בשווי של קרוב למיליארד דולר. החותמים הסתמכו גם על דו”ח שפירסמה הדווחית המיוחדת של האו״ם לשטחים הפלסטיניים, פרנצ׳סקה אלבנזה, ב-2025. אליאנץ דחתה בתוקף את הטענות שהופנו נגדה בדו”ח, אך הודיעה כי החליטה לפרוש כדי שהמחלוקת לא תסיט את תשומת הלב מהפסטיבל.
סין מחרימה את הביאנלה בגוואנגג׳ו בגלל ביתן טייוואן
האמנים והצוות האוצרותי של הביתן הסיני בביאנלה בגוואנגג’ו שבדרום-קוריאה הודיעו על פרישתם מהאירוע, במחאה על הצגת התערוכה של טייוואן תחת השם “ביתן טייוואן”. אוצר הביתן הסיני, רואן יואלאי, אמר כי הצוות החליט פה אחד לפרוש, בטענה שהשם הופך סוגיה פוליטית לחלק מעולם האמנות. משרד החוץ הסיני הצטרף למחאה וטען כי הצגת טייוואן כבעלת ביתן לאומי מפירה את עקרון “סין האחת” ומעניקה לה מעמד של מדינה עצמאית.
המחלוקת החלה עוד לפני פתיחת הביאנלה. המוזיאון הלאומי לאמנות של טייוואן הגיש את התערוכה תחת השם “ביתן טייוואן”, אך המארגנים שינו את שמה בפרסומים הרשמיים ל־NTMoFA, ראשי התיבות של שם המוזיאון באנגלית. האמנים והאוצרים הטייוואנים טענו כי השינוי נעשה ללא הסכמתם וכי מחיקת המלה “טייוואן” היא מעשה של צנזורה פוליטית. הביאנלה השיבה כי מדובר בהחלטה מינהלית: המוזיאון נרשם כגוף מוסדי ולא כביתן לאומי, ולכן הוצג בשמו של המוסד. לאחר התערבות משרד התרבות הטייוואני החזירה הביאנלה את השם Taiwan Pavilion.
ביתן טייוואן הוא אחד מ-28 הביתנים המשתתפים בפרויקט הביתנים של הביאנלה, המתקיים בנפרד מן התערוכה המרכזית. הפרויקט כולל ביתנים לאומיים לצד תערוכות של מוסדות אמנות בינלאומיים. הנהלת הביאנלה התנצלה על “הבלבול, עוגמת הנפש והדאגה שנגרמו לאמנים, למוסדות המשתתפים, לקהל ולבעלי העניין בקוריאה ומחוצה לה. הקרן דבקה בעקביות בעיקרון שלפיו היא אינה מתערבת או מצנזרת את התכנון, התוכן או הביטוי של תערוכות המוצגות על-ידי מוסדות ואמנים משתתפים. עם זאת, הקרן מביעה צער עמוק על כך שעמדות שונות בקרב הצדדים הנוגעים בדבר לא יושבו במידה מספקת בשלבים מרכזיים של התהליך, דבר שאיפשר לנושא להסלים למחלוקת ציבורית”.
חוקים חדשים בארה״ב מחזירים לבתי-המשפט תביעות להשבת אמנות שנבזזה בשואה
שתי תביעות חדשות הוגשו בקליפורניה בעקבות חקיקה מדינתית ופדרלית שנועדה להקל על ניצולי שואה ויורשיהם לתבוע יצירות שנבזזו בידי הנאצים. הפדרציה היהודית של לוס-אנג׳לס דורשת ממוזיאון נורטון סיימון להחזיר את צמד הציורים “אדם וחוה” של לוקאס קראנאך האב, שהיו בבעלות סוחר האמנות היהודי ההולנדי ז’אק חודסטיקר.
בתביעה השנייה מבקשות בנותיה של דינה גוטליבובה בביט להשיב לידיהן את הציורים בצבעי מים שיוזף מנגלה אילץ אותה לצייר בזמן שהיתה אסירה באושוויץ. העבודות מוחזקות כיום במוזיאון אושוויץ, הטוען כי עליהן להישאר באוסף כחלק מן הזיכרון ההיסטורי של המחנה. החקיקה החדשה עשויה למנוע ממוזיאונים לדחות תביעות כאלה מטעמים טכניים של התיישנות, ולחייב את בתי-המשפט לדון מחדש בשאלת הבעלות עצמה. apnews.com


השבוע עמד בסימן מלחמות עצמאות: בישראל איים שר התרבות לשלול את אזרחותם של יוצרי סרט ביקורתי; ראש מכון סמיתסוניאן בארה"ב הודיע על פרישה בעקבות לחץ פוליטי מתמשך; בריטניה שוקלת לגבות דמי כניסה מתיירים במוזיאונים הלאומיים; ובהודו שללו זכויות יוצרים מעבודה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית. 

הפסל והאמן יצחק (איצ'ה) גולומבק נפטר בשבת, 22 באוגוסט 2026, בתל-אביב, ממחלת הסרטן. גולומבק, שנולד ב-1957 בלודז' שבפולין ועלה לישראל עם משפחתו ב-1965, היה בן 69 במותו. מאז אמצע שנות ה-80 הוא נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בפיסול הישראלי. מאחוריו גוף עבודות אישי, גופני, שביקש להרחיב את גבולות הפיסול ואת היחסים בינו לבין ציור, רישום וקולאז'. גולומבק הרצה בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה, במדרשה לאמנות, בתיכון אלון ברמת-השרון, בתלמה ילין ובקאמרה אובסקורה. גולומבק היה מזוהה עם פסלים מדיקט, חומר שנתפס במשך שנים "נמוך", שאותו היה מכופף, מרכך ומנפח ליצירת אובייקטים שנראו לעתים כמו גופים רכים וחסרי משקל. לצד הדיקט הופיעו בעבודותיו חפצים יומיומיים שהפכו באמצעות פעולת הפיסול למעין ארכיאולוגיה אישית של הגירה, בית, זיכרון וגוף. על החפצים שאסף אמר פעם: "אני מתכופף להרים את המשהו הזה כי אף אחד לא הרים אותו" – משפט שמגלם בתמצית את האתיקה והאסתטיקה של עבודתו. "גולומבק מייצר אובייקטים שאיש אינו חומד, חפצים שאין חפץ בהם, שחומקים ממלכודת הפטיש", 
תמר נסים היא זוכת פרס בקי דקל לאמנית עכשווית מצטיינת לשנת 2026, מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל. האמניות דפנה שלום ודועא בסיס זכו בציון לשבח.
בוועדת השיפוט השתתפו יאיר ברק, ד"ר זיוי ברמן, שרי גולן, פרופ' יעל גילעת, ורה גייליס, רווית הררי, אמירה זיאן וד"ר הדרה שפלן-קצב.