השבוע עמד בסימן מלחמות עצמאות: בישראל איים שר התרבות לשלול את אזרחותם של יוצרי סרט ביקורתי; ראש מכון סמיתסוניאן בארה”ב הודיע על פרישה בעקבות לחץ פוליטי מתמשך; בריטניה שוקלת לגבות דמי כניסה מתיירים במוזיאונים הלאומיים; ובהודו שללו זכויות יוצרים מעבודה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית.
שר התרבות מאיים לשלול את אזרחותם של יוצרי “נז”א”
ב-12 בספטמבר זכה הסרט התיעודי “נז”א” (נזק אגבי), שיצרו יובל אברהם ורחל שור, בפרס המיוחד של חבר השופטים בפסטיבל הסרטים בוונציה. הסרט מבוסס על עדויות של 24 אנשי צבא ומודיעין ועוסק במנגנונים ובמערכות שבאמצעותם נקבע היקף הפגיעה המותרת באזרחים ברצועת עזה, לרבות שימוש באלגוריתמים ובבינה מלאכותית.
בעקבות הזכייה הודיע שר התרבות והספורט מיקי זוהר כי יפעל לשלילת אזרחותם של אברהם ושור, בטענה כי השניים ביצעו “מעשה בגידה במדינה”. לדברי זוהר, היוצרים מוכנים לפגוע בישראל כדי לזכות במחיאות כפיים בעולם. עם זאת, לשר התרבות אין סמכות לשלול אזרחות, והליך כזה מחייב החלטות של שרי הפנים והמשפטים ואישור משפטי בהתאם לעילות הקבועות בחוק.
יוצרי הסרט טוענים שהפגיעה הנרחבת באזרחים בעזה אינה תוצאה של טעויות נקודתיות, אלא של מערכת מתוכננת המעניקה משקל נמוך לחיי פלסטינים. צה”ל דחה את הטענות, מסר כי ההחלטות לתקוף מתקבלות בידי בני-אדם ולא בידי מערכות בינה מלאכותית, והסתייג מהסתמכות הסרט על עדויות אנונימיות. הרמטכ”ל אף הנחה לבחון פעולות משפטיות נגד הסרט והמעורבים בו.
ראש הסמיתסוניאן פורש לאחר מאבק ממושך על עצמאות המוסד
לוני באנץ’ השלישי, מזכיר הסמיתסוניאן והאפרו-אמריקאי הראשון שכיהן בתפקיד, הודיע כי יפרוש בסוף .2026 באנץ,’ שנכנס לתפקיד ב-2019 וקודם לכן עמד בראש המוזיאון הלאומי להיסטוריה ולתרבות אפרו-אמריקאית, אמר כי מדובר בהחלטה אישית, אך הודה שהתפקיד נעשה מלחיץ במיוחד.
הפרישה מגיעה לאחר תקופה ממושכת של עימותים בין הסמיתסוניאן לבין ממשל טראמפ. הממשל האשים את המוסד בקידום תפיסות “מפלגות” ו”אנטי-אמריקאיות”, דרש לבחון תערוכות וטקסטים העוסקים בעבדות, גזע וזהות לאומית, וניסה להשפיע על האופן שבו המוזיאונים מספרים את ההיסטוריה האמריקאית. באנץ’ הגן על עצמאותו המקצועית של המוסד, אך נאלץ לתעדף שוב ושוב בין חזיתות המאבק.
הודו שללה זכויות יוצרים מבינה מלאכותית
משרד זכויות היוצרים בהודו דחה בקשה לרשום את מערכת הבינה המלאכותית Dabus כמחברת היצירה A Recent Entrance to Paradise . בהחלטה שניתנה ב-31 באוגוסט וזכתה בשבוע האחרון לתהודה בינלאומית נקבע כי היצירה עשויה לעמוד בדרישת המקוריות, אך מערכת בינה מלאכותית אינה ישות משפטית, ולכן אינה יכולה להיחשב למחברת או להחזיק בזכויות יוצרים.
את הבקשה הגיש סטיבן תאלר, שפיתח את המערכת וטען כי היא יצרה את העבודה באופן אוטונומי. משרד זכויות היוצרים ההודי קבע כי תאלר, כמי שפיתח, הפעיל והגדיר את המערכת, יכול היה להירשם כמחבר האנושי של היצירה. תאלר סירב לתקן את הבקשה ולהסיר את Dabus מרשימת המחברים, והבקשה נדחתה. לשם השוואה, בארה”ב יצירה שנוצרה ללא תרומה אנושית מספקת אינה זכאית כלל להגנת זכויות יוצרים.
בריטניה שוקלת לגבות דמי כניסה מתיירים במוזיאונים הלאומיים
הממשלה הבריטית בוחנת אפשרות לגבות דמי כניסה מתיירים זרים למוזיאונים הלאומיים, ולהותיר את הכניסה לאוספי הקבע חינמית לתושבי בריטניה בלבד. ההצעה מעוררת בבריטניה, ולא רק בה, דיון מחודש במדיניות הכניסה החופשית, שנחשבת לאחד מעקרונות היסוד של המוזיאונים הציבוריים.
תומכי המהלך טוענים שהכנסות מתיירים יאפשרו למוזיאונים להתמודד עם ירידה בתמיכה הממשלתית ועם עלויות תפעול גדלות. מתנגדיו מזהירים כי החלת מחיר שונה על מבקרים בהתאם לאזרחות או למקום מגורים תפגע בנגישות, תיצור מנגנוני בדיקת זהות ותערער את מעמדם של המוזיאונים כמרחבים ציבוריים אוניברסליים. אחרים מציעים לגבות מס תיירות מבתי-מלון ולהעביר חלק ממנו למוסדות התרבות.
תיאטרון Gate בלונדון נסגר
תיאטרון Gate בלונדון הודיע כי ייסגר לצמיתות באוקטובר, זאת לאחר כ-50 שנות פעילות. התיאטרון הקטן, שנוסד ב-1979 בחלל שמעל פאב בשכונת נוטינג-היל, נודע בהפקות נסיוניות, בעבודה עם יוצרים בינלאומיים ובתמיכה בדור חדש של במאים ומחזאים.
ב-2022 איבד התיאטרון את התמיכה הקבועה שקיבל Arts Council England. עקב זאת עבר התיאטרון לחלל נגיש יותר, צימצם את פעילותו ואימץ מודל נודד. ואולם, עלויות ההפקה הגבוהות, התחרות על קרנות פרטיות והעדר בסיס תקציבי יציב הפכו את המשך הפעילות לבלתי אפשרי.
בריטניה תתחיל למדוד באופן מסודר את שוק המכירות הפומביות
בריטניה מתכוונת להנהיג סיווג סטטיסטי ייעודי למכירות פומביות של אמנות ועתיקות. עד כה נכללו הפעילויות הללו בתוך קטגוריות כלכליות רחבות, באופן שהקשה להעריך את היקף השוק, מספר העובדים בו ותרומתו לכלכלה. הסיווג החדש אמור לאפשר איסוף נתונים אחיד ולתת לענף בסיס מדויק יותר לדיונים עם הממשלה בנושאי רגולציה, מיסוי ותמיכה.
גורמים בענף קוראים להקים גם גוף יציג משותף לבתי-מכירות, לסוחרים ולאנשי מקצוע. לטענתם, דווקא בתקופה שבה שוק האמנות הבריטי מתמודד עם ירידה במכירות ועם תחרות גוברת מצד ארה”ב, צרפת וסין, המחסור בנתונים פוגע ביכולתו להציג את חשיבותו בפני מקבלי החלטות.
מדידה כלכלית אינה פעולה ניטרלית. מה שמקבל קטגוריה נפרדת הופך לגלוי, בר-השוואה וראוי למדיניות; מה שאינו נמדד נותר מחוץ לדיון. בישראל אין תמונה ציבורית מסודרת של שוק האמנות, היקף המכירות, העמלות, היצוא וחלוקת ההכנסות בין אמנים, גלריות ובתי-מכירות. המהלך הבריטי יכול לשמש נקודת מוצא לדיון בכלכלה הבלתי נראית של שדה האמנות המקומי.
שתי יצירות של רנואר נגנבו ממוזיאון קטן בצרפת
שני ציורים של פייר-אוגוסט רנואר נגנבו במהלך פריצה למוזיאון רנואר בקאן-סור-מר שבריביירה הצרפתית. ב-8 בספטמבר חתכו שני גנבים את גדר המוזיאון, נכנסו דרך חלון בקומת הקרקע והסירו ארבע עבודות בתוך פחות משלוש דקות. לאחר שהופעלה האזעקה הם נמלטו, ושניים מהציורים נמצאו נטושים בגינת המוזיאון.
העבודות שנותרו בידי הגנבים הן Portrait of Madame Colonna Romano ו־Young Woman at the Well. הן הושאלו למוזיאון ממוזיאון ד’אורסה בפריז, ושוויין המשותף מוערך במיליוני יורו. בחקירה משתתפת היחידה הצרפתית המתמחה בסחר בלתי חוקי ברכוש תרבותי.
הספרייה הציבורית בברוקלין החלה להשאיל כלי יצירה
הספרייה הציבורית של ברוקלין השיקה ב-9 בספטמבר ספרייה להשאלת כלי יצירה. בעלי כרטיס ספרייה יכולים לשאול ללא תשלום ערכות להדפס ולכריכה, מכשירי למינציה, כלי חיתוך, מסגרות אריגה, מכשירים להכנת סיכות וציוד נוסף. ערכות מושאלות לשלושה שבועות וכלים בודדים לשבוע. הלוואי עלינו.





הפסל והאמן יצחק (איצ'ה) גולומבק נפטר בשבת, 22 באוגוסט 2026, בתל-אביב, ממחלת הסרטן. גולומבק, שנולד ב-1957 בלודז' שבפולין ועלה לישראל עם משפחתו ב-1965, היה בן 69 במותו. מאז אמצע שנות ה-80 הוא נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בפיסול הישראלי. מאחוריו גוף עבודות אישי, גופני, שביקש להרחיב את גבולות הפיסול ואת היחסים בינו לבין ציור, רישום וקולאז'. גולומבק הרצה בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה, במדרשה לאמנות, בתיכון אלון ברמת-השרון, בתלמה ילין ובקאמרה אובסקורה. גולומבק היה מזוהה עם פסלים מדיקט, חומר שנתפס במשך שנים "נמוך", שאותו היה מכופף, מרכך ומנפח ליצירת אובייקטים שנראו לעתים כמו גופים רכים וחסרי משקל. לצד הדיקט הופיעו בעבודותיו חפצים יומיומיים שהפכו באמצעות פעולת הפיסול למעין ארכיאולוגיה אישית של הגירה, בית, זיכרון וגוף. על החפצים שאסף אמר פעם: "אני מתכופף להרים את המשהו הזה כי אף אחד לא הרים אותו" – משפט שמגלם בתמצית את האתיקה והאסתטיקה של עבודתו. "גולומבק מייצר אובייקטים שאיש אינו חומד, חפצים שאין חפץ בהם, שחומקים ממלכודת הפטיש", 
תמר נסים היא זוכת פרס בקי דקל לאמנית עכשווית מצטיינת לשנת 2026, מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל. האמניות דפנה שלום ודועא בסיס זכו בציון לשבח.
בוועדת השיפוט השתתפו יאיר ברק, ד"ר זיוי ברמן, שרי גולן, פרופ' יעל גילעת, ורה גייליס, רווית הררי, אמירה זיאן וד"ר הדרה שפלן-קצב.