• מערכת ערב רב
  • 28/09/2026

חדשות אמנות מהעולם, 28.9.26

חברות הבינה המלאכותית לוחצות על אוסטרליה להקל בחוקי זכויות היוצרים; מוזיאון פרטי בלוס-אנג’לס מבקש להכניס אל הקאנון את הקומיקס, האיור ואמנות הקולנוע; מחאה בניו-יורק נגד חברותו של ליאון בלאק במועצת הנאמנים של MoMA; כריסטי’ס פונה אל דור חדש של אספנים; כנס בלונדון: כיצד המבט הקולוניאלי ממשיך לעצב את תצלומי פלסטין באוספים מערביים; ניו-יורק החזירה לסוריה עשרות עתיקות שנבזזו במהלך המלחמה

חברות הבינה המלאכותית לוחצות על אוסטרליה להקל בחוקי זכויות היוצרים

OpenAI ואנתרופיק ביקשו מממשלת אוסטרליה לאפשר שימוש רחב יותר ביצירות מוגנות לצורך אימון מודלים של בינה מלאכותית. הבקשה הוגשה לוועדה פרלמנטרית הבוחנת את השפעת ה-AI. החברות טוענות כי חוקי זכויות היוצרים מקשים עליהן לפתח ולאמן מודלים באוסטרליה, וכי בהעדר שינוי בחוק הן ייאלצו לפעול במדינות אחרות. לפי רויטרס, הממשלה שללה בשלב זה את הדרישה להנהיג חריג בחוקי זכויות היוצרים הקיימים.

 

מוזיאון לוקאס נפתח בלוס-אנג’לס

לאחר יותר מעשור של תכנון נפתח בלוס-אנג’לס מוזיאון לוקאס לאמנות נרטיבית, שהקימו ג’ורג’ לוקאס ומלודי הובסון. המוזיאון, המבקש לערער על ההפרדה בין אמנות יפה לתרבות חזותית פופולרית, משתרע על כ-28 אלף מ”ר וכולל גלריות, בתי-קולנוע, ספרייה, מסעדה ושטחים קהילתיים. האוסף כולל אביזרים מסדרת הסרטים “מלחמת הכוכבים”, קומיקס, איור, צילום, קולנוע, אמנות רחוב וציור. הובסון הגדירה את המוזיאון כ”מקדש לאמנות של העם”.

 

כריסטי’ס חוזרת למכור אנימה ומאנגה

בית-המכירות כריסטי’ס יקיים באוקטובר מכירה שנייה המוקדשת לאנימה ולמאנגה, לאחר שהמכירה הראשונה, שנערכה במרץ השנה, הכניסה 1.4 מיליון דולר, יותר מפי ארבעה מן ההערכה הנמוכה שניתנה לה. המכירה החדשה תכלול כ-130 פריטים, ובהם רישומים מקוריים של אוסמו טזוקה, יוצר “אסטרו בוי”, דפי אנימציה מקוריים ששימשו בהפקות “אקירה”, “השכן הקסום שלי טוטורו”, “פוקימון”, “דרגון בול Z” ויצירות אחרות של סטודיו ג’יבלי. שווי הפריטים הכולל מוערך ב-344–523 אלף דולר. המכירה תתקיים במקביל לקומיק-קון ניו-יורק ולפתיחת התערוכה The Art of Manga במוזיאון ברוקלין.

המכירה הראשונה שילבה הדפסים יפניים מסורתיים, יצירות עכשוויות ופריטים מן התרבות הפופולרית. רישום של חמש הדמויות המרכזיות ב”סיילור מון” נמכר תמורת 88,900 דולר. לפי כריסטי’ס, 35% מן הרוכשים היו בני דור המילניום או דור ה-Z, שיעור גבוה מן המקובל בבית-המכירות.

 

מחאה נגד המשך כהונתו של ליאון בלאק במועצת הנאמנים של MoMA

האמנית והאוצרת קייטי פולר ופעילה נוספת שביקשה להישאר בעילום שם קיימו פעולת מחאה מול המוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק, בדרישה להוציא את המיליארדר ליאון בלאק ממועצת הנאמנים. השתיים חילקו פנזין ובו תיאור קשריו המתועדים של בלאק עם ג’פרי אפשטיין ופירוט ההאשמות בתקיפה מינית שהועלו נגדו. בלאק, שפרש מתפקיד יו”ר המוזיאון ב-2021 ונשאר חבר במועצת הנאמנים, מכחיש את ההאשמות.

 

ניו-יורק החזירה לסוריה 36 עתיקות שנבזזו במהלך המלחמה

משרד התובע המחוזי של מנהטן החזיר לסוריה 36 עתיקות בשווי כולל של יותר מחמישה מיליון דולר. בין החפצים שהוחזרו – תבליט קבורה גדול מפלמירה, 14 פסיפסים שנבזזו מווילה מהתקופה הרומית ופסלונים סוריים-חתיים מן האלף השני לפני הספירה. התבליט מפלמירה, שמשקלו כ-450 ק”ג, נוצר בסוף המאה השנייה לספירה והותקן במקור בקירו של חדר קבורה. החוקרים סבורים שהוא נוסר מן הקיר והוברח מסוריה דרך דובאי. בין הפסיפסים נמצא קטע רצפה המתאר את חתונתם של טלטה וארוס, לצד אפרודיטה ושלוש הגרציות.

רבים מהחפצים נקשרו בחקירה לסוחר העתיקות ג’ורג’ לוטפי, ששימש בעבר מקור מודיעיני של היחידה למאבק בסחר בעתיקות, ובהמשך הואשם בעצמו בהחזקת עתיקות גנובות מסוריה ומלבנון. לוטפי מבוקש כיום בידי הרשויות בניו-יורק והאינטרפול. חפצים אחרים הגיעו מאוספו של המיליארדר מייקל שטיינהרדט, שבמסגרת הסדר משפטי מ-2021 נאסר עליו לרכוש עתיקות למשך שארית חייו.

באותו שבוע החרימה היחידה למאבק בסחר בעתיקות 13 חפצים נוספים ממוזיאון המטרופוליטן. מאז 2017 החרים משרד התובע המחוזי מהמוזיאון 402 עתיקות, ששוויין הכולל 98.7 מיליון דולר.

 

מי צילם את פלסטין, מי קיטלג אותה ומי רשאי לפרש את התצלומים

מוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון ערך את הכנס Photographing Palestine, בהשתתפות אמנים, אוצרים וחוקרים, ובהם הצלם הפלסטיני אדם רוחאנה. נקודת המוצא היתה אוסף תצלומי פלסטין של המוזיאון, שחלק גדול ממנו נוצר במאה ה-19 במסגרת מיפוי, תיעוד ומחקר קולוניאליים. הכנס בחן את האופן שבו צלמים וארכיונים מערביים קבעו במשך שנים כיצד פלסטין נראית, מי יופיע בתצלומים, אילו מקומות יצולמו ומה יישאר מחוץ לפריים. המשתתפים עסקו באפשרות לקרוא מחדש את האוסף באמצעות צילום פלסטיני עכשווי, היסטוריה מקומית ועדויות שנעדרו מן הקטלוגים המקוריים.