פסטיבל ישראל ירושלים יוצא לדרך חדשה עם הנהלה רעננה. האסיפה הכללית אישרה מינוי של שלושה בעלי תפקידים מרכזיים: אורי ועקנין מונה למנכ״ל פסטיבל ישראל ירושלים, דפנה קרון תכהן כמנהלת אמנותית שותפה לצד מיכל ועקנין, ואורי גליקסברג מונה למפיק ראשי.
איל שר, שכיהן כמנכ”ל הפסטיבל במשך 11 השנים האחרונות (2014–2025), מסיים את תפקידו לאחר תקופה רצופה באתגרים: ממערכות בחירות וחסמים על חופש הביטוי, דרך מגפת הקורונה ועד המלחמה הנוכחית. שר ימשיך ללוות את הפסטיבל בתקופת המעבר עד לקיומו של הפסטיבל הבא, שצפוי להיערך ביולי 2026. את שר מחליף אורי ועקנין, ששימש בשלוש השנים האחרונות כמפיק הראשי של הפסטיבל. ועקנין מגיע לתפקיד לאחר ניסיון עשיר בהפקת אירועי תרבות מרכזיים, ובהם עונת התרבות בירושלים, ״מקודשת״, outline, ופסטיבל הסופרים. ״אני מקבל את ההובלה של פסטיבל ישראל בתחושת שליחות גדולה,״ אמר. ״נמשיך לקדם את חזון הפסטיבל, לפתח יצירה מקורית ולחבר בין תרבות, אמנות ואנשים בארץ ובעולם.״
את המנהל האמנותי היוצא איתי מאוטנר מחליפה דפנה קרון, שתנהל את הפסטיבל לצד מיכל ועקנין. קרון, אוצרת ויזמת ותיקה, ניהלה ואצרה פסטיבלים ואירועי אמנות רבים ובהם ״פסטיבל בבית״ לעונת התרבות בירושלים, בפסטיבל ״מקודשת״ לצידה של מיכאל ואעקנין, אירועי ה-60 למוזיאון ישראל, אירועי הפתיחה של ״מוזיאון העיר״ תל אביב, בשבוע העיצוב ירושלים, וניהול אמנותי של הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון הקרון. היא אצרה את התערוכות המרכזיות של ״אוהבים אמנות – עושים אמנות״ בתל אביב-יפו, ויזמה את הפסטיבל הציבורי רחב־ההיקף ״אסטרטגיות יציאה״.
״אנחנו נרגשות להיכנס יחד לנהל אמנותית את פסטיבל ישראל. העבודה על הפסטיבל מתחילה ברגע מסקרן ורב־משמעות. ברגע הנוכחי מונחת לפנינו ההזדמנות לדמיין ולהתייחס למושג ׳מחר׳ לצד החובה להישיר מבט אל האתמול. נמשיך להצמיח את היצירה המקומית, המקורית והעכשווית הטובה ביותר, לצד בניית גשרים לשיתופי – פעולה עם השדה המקצועי הבינלאומי.״ אמרו ואעקנין וקרון בהודעה לעיתונות.
לתפקיד המפיק הראשי מונה אורי גליקסברג, בעל ניסיון של למעלה משני עשורים בהפקת אירועי תרבות, בהם בימקא הבינלאומית בירושלים ובחברת 2bVibes.



השבוע עמד בסימן מלחמות עצמאות: בישראל איים שר התרבות לשלול את אזרחותם של יוצרי סרט ביקורתי; ראש מכון סמיתסוניאן בארה"ב הודיע על פרישה בעקבות לחץ פוליטי מתמשך; בריטניה שוקלת לגבות דמי כניסה מתיירים במוזיאונים הלאומיים; ובהודו שללו זכויות יוצרים מעבודה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית. 

הפסל והאמן יצחק (איצ'ה) גולומבק נפטר בשבת, 22 באוגוסט 2026, בתל-אביב, ממחלת הסרטן. גולומבק, שנולד ב-1957 בלודז' שבפולין ועלה לישראל עם משפחתו ב-1965, היה בן 69 במותו. מאז אמצע שנות ה-80 הוא נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בפיסול הישראלי. מאחוריו גוף עבודות אישי, גופני, שביקש להרחיב את גבולות הפיסול ואת היחסים בינו לבין ציור, רישום וקולאז'. גולומבק הרצה בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה, במדרשה לאמנות, בתיכון אלון ברמת-השרון, בתלמה ילין ובקאמרה אובסקורה. גולומבק היה מזוהה עם פסלים מדיקט, חומר שנתפס במשך שנים "נמוך", שאותו היה מכופף, מרכך ומנפח ליצירת אובייקטים שנראו לעתים כמו גופים רכים וחסרי משקל. לצד הדיקט הופיעו בעבודותיו חפצים יומיומיים שהפכו באמצעות פעולת הפיסול למעין ארכיאולוגיה אישית של הגירה, בית, זיכרון וגוף. על החפצים שאסף אמר פעם: "אני מתכופף להרים את המשהו הזה כי אף אחד לא הרים אותו" – משפט שמגלם בתמצית את האתיקה והאסתטיקה של עבודתו. "גולומבק מייצר אובייקטים שאיש אינו חומד, חפצים שאין חפץ בהם, שחומקים ממלכודת הפטיש", 
תמר נסים היא זוכת פרס בקי דקל לאמנית עכשווית מצטיינת לשנת 2026, מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל. האמניות דפנה שלום ודועא בסיס זכו בציון לשבח.
בוועדת השיפוט השתתפו יאיר ברק, ד"ר זיוי ברמן, שרי גולן, פרופ' יעל גילעת, ורה גייליס, רווית הררי, אמירה זיאן וד"ר הדרה שפלן-קצב.