הפרס לאמנית הבכירה כולל סכום של 35,000 דולר לאמנית עצמה, ומימון תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב לאמנות, מלווה בקטלוג. הפרס לאמנית מבטיחה כולל סכום של 15,000 דולר לאמנית עצמה, ומימון תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב לאמנות, מלווה בקטלוג. סך מימון התערוכות לזוכות יעמוד על 90,000 דולר, כאשר כל אמנית זוכה תתרום עבודה לאוסף רות וברוך רפפורט לאמנות ישראלית במוזיאון תל אביב לאמנות.
בועדת השיפוט של הפרס ישבו השנה מנכ״לית מוזיאון ת״א לאמנות טניה כהן-עוזיאלי, האוצרות מירה לפידות ודלית מתתיהו, האמנית חנאן אבו-חוסיין, רבקה סאקר, עירית רפפורט ועדי גולדנר.
בימוקי הבחירה בחמו, ילידת 1961 המתגוררת ופועלת בת״א, נכתב כי “לאורך שלושה עשורים יצרה אירית חמו גוף עבודה מרשים, כשהיא נעה בין רישום, פיסול, קולאז’ ומיצב. המשותף לכלל יצירתה הוא בחירה עקרונית לפעול באמצעות מנגנונים של מקריות, כאוס ואי־שליטה, ושימוש בחומרים שוליים, מתכלים ויומיומיים, המטילים ספק במושגי קביעות, יציבות והיררכיה חומרית.
״עולם הדימויים של חמו מתייחס אל ושואב מארכיאולוגיה, מיצירות מרכזיות באמנות המאה ה־20 בעיקר של מינימליזם ואמנות מופשטת, וכן מהאמנות הציבורית בישראל של שנות ה־50 (דוגמת ציורי הקיר בקיבוצים) – מסורת שנשאה חזון קולקטיבי, אידיאולוגי של בנייה, שייכות והתגבשות לאומית. דרכם היא בוחנת באופן ביקורתי ואוהב את האמנות הישראלית שהתפתחה בתווך שבין המקומי והקדום לבין השאיפה להיות חלק מ”הפרויקט המודרניסטי”.
בתוך כך בולטות במיוחד סדרת רישומים גדולי ממדים עם נייר קופי כחול, שיצרה בראשית שנות האלפיים, ברגע שבו נייר הקופי איבד מנחיצותו. וסדרת רישומי אבק, אשר ביצירתה הוא אינו רק חומר עבודה, אלא גם סמל טעון: חומר זמני, שברירי, משתנה, החושף את המציאות כהרכבה של אינספור חלקיקים בלתי יציבים. באמצעות חומרים אלה מערערת חמו על רעיון היצירה האמנותית כישות קבועה ונצחית, ומדגישה את פגיעותם של חזונות הרואיים.
בנימוקי הבחירה באילן, ילידת ניו-יורק 1978 המתגוררת ופועלת בירושלים, נכתב כי “עבודתה של חניתה אילן מתמקדת במיצבי ציור גדולי ממדים בהם היא מציירת על יריעות בד ארוכות הנתמכות במבנים פיסוליים מעץ, כך שהציור שלה מתקיים כיחידה תלת־ממדית, הנעה בין פיסול ואדריכלות. הבדים של אילן, המצוירים משני צדדיהם, מופיעים כסוג של מגילה, טקסט הנקרא ונחווה ברצף, שמקורה בכתבי קודש קדומים ובסדר התפילה בבית הכנסת.
אילן אינה רק בולטת באיכויות הציוריות הייחודיות ובשאפתנות מיצביה, כי אם גם בעולם הדימויים שלה השואב ממיתוסים, ארכיטיפים ומקורות יהודיים. היא מרבה לעסוק בתנועה שבין גילוי וכיסוי, נוכחות והיעלמות ובאמצעות מחיקה, מריחה וניגוב. היא יוצרת משטחים מרובדים, שבהם דימויים בהם נופים, תשמישי קדושה, חורבות ומלאכים מפציעים ונמוגים. אלו מטעינים את פעולת הציור במשמעות מטאפיזית ובכוח אמוּני ואמנותי״.
חניתה אילן, בגללי הים סוער, הגלריה לאמנות עכשווית רמת השרון, 2022. צילום: לנה גומון
פרס רפפורט מוענק מדי שנה לשני אמנים – אמן בכיר ואמן מבטיח – המתגוררים ופועלים בישראל.
