גיליון 09

  • אופק ומרחבי למידה – קפלים, סוגיות והצעות

    “ההתנסות בניסוח שאלת מחקר עם ודרך העשייה בסטודיו מאפשרת לאמניות להתחקות אחר הנימים העדינים שזורמים בעבודתן, ובד בבד לנטוע את עשייתן בעולמות שסובבים אותן. מתן מענה לשאלות המחקר מדגיש כיצד פעולות של אמנות עשוי להרחיב את הידיעה על אודות הפרקטיקה של האמנית, ובה בעת לעבות את שדות העניין שבתוכם היא פועלת”. טליה הופמן מתוך גיליון 09 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • בית ספר אחר לאמנות אחרת

    “עבורי, בית ספר לאמנות הוא מסגרת להכשרת יוצרים עצמאיים שפועלים מחוץ לזרם המרכזי ומחוץ לשדה האמנות המקומי, שלא מעניקה רק הכשרה מקצועית. המטרה היא לעודד יוצרים לפתח קו מחשבה עצמאי ושפה אמנותית אישית, דברים שאינם מנותקים מאמירה, שכן מעולם לא תפשתי את הצורה כנפרדת מתוכן. האמצעים (מדיה) הם כלים לביטוי עמדה ביקורתית, לשיקוף ולייצוג של “חומרי” מציאות.”. הדס עפרת מתוך גיליון 09 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • מימין נוף קרחוני של חארקוב, משמאל חולות נתיבות

    “מדוע נדרשת יוזמה פרטית כדי לעשות את העבודה שמשרד העלייה והקליטה ממילא מתוקצב לבצע? הכסף קיים, אך הוא מחולק במענקים חד פעמיים שניתנים על פי ציון ועדה, כאילו ההון כבר הומר והחסם הוא רק כלכלי. אלא שהחסם העיקרי הוא לשוני, מוסדי, תרבותי. בלי תיווך, המענק דומה לשטר זר שאיש אינו מכבד בקופות הגלריות”. ורה גייליס מתוך גיליון 09 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • “אז אולי תהיי מורה”

    “אמהות והוראה הלכו יחד באופן טבעי כחלק מהיומיום והפרנסה, ואמנות היתה, כביכול, פריבילגיה. אבל ככל שנעשיתי אמנית, כך נעשיתי מורה. ככל שהתפתחתי כאמנית יוצרת, כך התפתחו ההוראה והיכולות שלי ללוות תהליכי יצירה, להבין ולתווך אותם”. איילת השחר כהן מתוך גיליון 09 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • צילום, זכויות אדם ודמוקרטיה במשבר

    “בעידן של תקשורת המונים, רשתות חברתיות ובינה מלאכותית, הדימוי הצילומי הוא שותף דומיננטי במאבק על דעת הקהל ועל המצפון הציבורי. בתוך שדה רווי מניפולציות ודימויים ריקים, יש מקום לדימוי מצולם שדורש מהצופה לעצור, לחשוב ולהגיב. ברגע זה עשויה פעולת הצילום להפוך לפעולה של תקווה, התנגדות ותיקון”. דוד עדיקא מתוך גיליון 9 במהדורת הדפוס של “ערב רב”

  • ללמוד וללמד אמנות בזמן ג’נוסייד: מחשבות ממדרשה בוערת

    “כאשר מציאות של דיכוי ורצח עם נוכחת מחוץ לכיתה, אי אפשר להעמיד פנים שהיא אינה משפיעה גם על מה שמתרחש בתוכה. האמנות לא בהכרח מציעה פתרונות, אך היא כן מאפשרת מקום שבו ניתן לשאול, להקשיב, ולהגיב באופן אחר. אני כותבת מתוך תחושת בעירה אישית, מתוך קושי גובר לשאת את הדיסוננס בין מה שאני חווה כעוולה ברורה לבין האיפוק, השתיקה או ההימנעות שממשיכים ללוות את סביבת ההוראה. האם ייתכן מרחב שבו אמנות אינה אסקפיזם אלא תשתית לקיום משותף בתוך שבר?”. הילה פלג מתוך גיליון 09 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • בית ספר לאמנות: פתח דבר

    ״החל מהיסטוריה של בתי ספר לאמנות בישראל ובעולם, עבור דרך הצעות לתכניות לימודים חדשות וסיפורים על תכניות נסיוניות שנזנחו, חוויות מחיי בתי ספר לאמנות וכלה בתיאור אתגרים בקיומו של מרחב למידה אמנותי ואקדמי בסביבות פוליטיות טעונות. המאמרים עוסקים במוסדות, קהילות, חזונות, הצלחות וכשלונות, ובהשפעתם על האמנות עצמה״. פתח דבר לגיליונות החדשים