דעות

  • מגיע לנו דיון ביקורתי מעורר מחשבה

    מגיע לנו דיון ביקורתי מעורר מחשבה

    ״מכתיבתו של אבי פיטשון עולה תחושת זילות וחוסר רצינות, שטחיות וחברמניות המרוקנת את האמנות מכל ונוהגת בה כאילו הייתה שעשוע. נוצר פער בין הצהרת הכוונות והמשאבים שעיתון ׳הארץ׳ מקצה לטובת ביקורת אמנות, לבין איכות הדיון בפועל״. יוסף קריספל קורא לקחת אחריות על ביקורת האמנות

  • נפרדים בגוף אך לא ברוח

    נפרדים בגוף אך לא ברוח

    "זו זכות גדולה לשתף פעולה עם אחד מגדולי דורו והדורות. מורה, ילד תמידי, מאיר עיניים, משתף ברגישות אין סוף". קבוצת סלה־מנקה נפרדים מדב אור־נר

  • להצביע על הרקוב בלי לאבד את הקונפליקט

    להצביע על הרקוב בלי לאבד את הקונפליקט

    "כשסגן כהן מצייר את האמן כיונה הוא מציע הצעה דרמטית בהרבה מהאמן כאיש מוסר, משום שהוא אינו מוותר על הקונפליקט. יש בעבודותיו של סגן כהן אמירות מוסריות ברורות, אבל גם בעבודת הללו הוא מתפתה למשחקי מילים לא מחויבים וג'סטות צורניות כמעט אקראיות, ולולא הם, מדובר היה בכרזות להפגנה", ידידיה גזבר עונה לטלי תמיר

  • "קריאה פרשנית, חופשית, אישית, תיאולוגית־פילוסופית ואינטימית": מיכאל סגן כהן קורא בתנ"ך

    "קריאה פרשנית, חופשית, אישית, תיאולוגית־פילוסופית ואינטימית": מיכאל סגן כהן קורא בתנ"ך

    "מי שצייר את עצמו יושב ומצייר במעי הלוויתן, או, לחילופין, הפך את מעי הלוויתן, באופן מטאפורי, ל'סטודיו' הפרטי שלו, היה מעין יונה הנביא, בעל אישיות כפולה: נושא נבואה וכופר באל, בעת ובעונה אחת; מצד אחד הזדהה עם קולות הנביאים ועם הסף המוסרי שהציבו, אך בה בעת היה אדם חופשי ומשוחרר, שהיהדות והמקרא היו לו שדות רחבים לנוע בתוכם כרצונו". טלי תמיר על מיכאל סגן כהן במלאת 25 שנים למותו

  • לזכרה של רותי חינסקי אמיתי

    לזכרה של רותי חינסקי אמיתי

    "מעשה האוצרות שלה הכיל בתוכו את התבונה, הרגישות, הידע והאהבה לאמנות ולאמנים. חדות המבט שלה התמזגה באהבת האמנות ובאהבת האדם האמן. מחויבותה למקצוע האוצרות הייתה מעוררת השתאות. בכל שלב בתהליך הכנת התערוכה היא העמיקה לחקור, להתבונן ולהתמקד כדי לבנות תערוכה שתבטא הכי טוב והכי נכון את האמנות של האמן שאיתו עבדה". רות מרקוס סופדת לרותי חינסקי אמיתי

  • כרוניקות

    כרוניקות

    "אחד מכוחות העל של שפירא היה להמיר תחושות גופניות, חומריות וחזותיות למילים שופעות ונדיבות. כוח על אחר שלה היה לחבר בין אמנים מקומיים ובינלאומיים בהפקות עתירות מבעים ואמצעים, שלא רואים כמותן כיום". נעמי סימן טוב על שרית שפירא

  • בצלאל בשעת מלחמה

    בצלאל בשעת מלחמה

    האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל ומוסדות השכלה נוספים השעו סטודנטים מלימודים בעקבות תלונות על הבעת תמיכה בחמאס ברשתות חברתיות. ענישת סטודנטים על פעילות שנעשית מחוץ לכתלי המוסד, על בסיס ראיות שנויות במחלוקת ותוך ניתוק ממצבם הכללי של סטודנטים פלסטינים במוסדות ישראלים, לוקה בבעיות משפטיות, פדגוגיות ומוסריות גם יחד. שי-לי הורודי על חשיבותו של עמוד שדרה, במיוחד בימים קשים

  • השניים אמורים ללכת יחד

    השניים אמורים ללכת יחד

    "לא צריכה להיות סתירה בין התנגדות נחרצת לכיבוש הישראלי ולמשבר ההומניטרי בעזה, לבין גינוי חד־משמעי של מעשי אלימות ברוטליים נגד אזרחים חפים מפשע בישראל". תגובתנו למכתב הפתוח שפרסמה קהילת האמנות הבינלאומית

  • Our reaction to the Artforum open letter

    Our reaction to the Artforum open letter

    כמה מגזיני אמנות מרכזיים וביניהם ״ארט פורום״ פרסמו היום מכתב למוסדות תרבות מטעם ״קהילת האמנות״, הקורא להפסקת אש. המכתב, שעליו חתומים מאות אמנים, אמניות וא.נשי תיאוריה של האמנות, לא מזכיר ולו במילה את טבח 1800 הישראלים והזרים שנערך ב-7.10, לא את הפשעים המחרידים שנעשו במהלכו, ולא את 200 החטופים, מרביתם אזרחים וביניהם גם תינוקות, ילדים, קשישים ונכים.

  • קיבוץ בארי – מַכְּתוּבּ – مكتوب

    קיבוץ בארי – מַכְּתוּבּ – مكتوب

    שלוש תקופות בגלגל הזמן והמקום ישאר לעד קיבוץ בארי: שמעון פינטו נזכר

  • עיצוב חירום 1

    עיצוב חירום 1

    "עיצוב אינו מקצוע שתפקידו לייצר סגנון ודקורציה, אלא מכשיר לשינוי חברתי שמובל על ידי אנשים בעלי תושייה, כושר המצאה, יכולת לפתור בעיות והבנה של החברה האנושית". אורי ברטל על עיצוב בזמן מלחמה

  • אנחנו נאבקים על הבית, אבל על איזה בית אנחנו נאבקים?

    אנחנו נאבקים על הבית, אבל על איזה בית אנחנו נאבקים?

    "המאבק הנוכחי לא יוכרע בפריפריה אלא בערים המשותפות שבהן השבטים נפגשים, באותן ערים שמהן 'המוצלחים' מנסים לברוח אל המרחבים הירוקים והקהילתיים. המאבק הנוכחי מחייב את האמנים והיוצרות להתחייב למקום, להקים בית חדש וראוי, וזה פרויקט חיים, זאת עבודה מתמשכת". דברים שנשא מתן ישראלי בכינוס החירום ״אמנ.ית-אזרח.ית – בין הבית לרחוב" במוזיאון תל אביב

  • על המצב

    על המצב

    הגוף האישי, החברתי והפוליט / שאתה מתקשה לחיות איתו בשלום / שאתה יכול לנסות לשנותו / אך לא לצאת ממנו / גם אם תנסה לברוח על מנת לשכוח / מהמצב / הנסיבות ירדפו אותך / לכן אתה חייב / לגייס את כל האמצעים שעומדים לרשותך / אתה חייב להתייחס / כי אם תעצום את העיניים / אם תאטום / אם תמסמר את כל הפתחים / החלונות והדלתות / המקום שאתה / הבית שהוא במובן מסוים חממה / יהפוך במובן אחר / לקֶבר.
    מילים של הדס עפרת ב״כינוס חרום בלב בעיר ובעין הפיכה" במוזיאון תל אביב

  • כמו לב שמניע גוף

    כמו לב שמניע גוף

    "יש מקרים שבהם אני מרגיש שאני לא רוצה להכניס את העולם שבחוץ לתוך הסטודיו שלי. אבל אז אני נזכר שכאמנים יש לנו אחריות להשתמש בקולותינו כדי לדבר נגד אי צדק, יש לנו אחריות לאתגר את הסטטוס קוו ואולי גם להפיח תקווה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לשתוק". דברים שנשא עדי נס בכינוס החירום ״אמנ.ית-אזרח.ית – בין הבית לרחוב" במוזיאון תל אביב

  • הבארות האטומות של הנפש

    הבארות האטומות של הנפש

    ״אולי תגידו: כל עוד הצבא אוטם בארות בשטחים, יעקב דורצ׳ין לא צריך לעניין אותנו במיוחד. אבל העובדה שהפסלים הללו מתעדים אטימת בארות כמעשה פואטי, תוך עיוורון מוחלט לאטימת הבארות במציאות, בכל זאת שווה דיון״. איתמר מן על אטימת בארות באמנות ובמציאות

  • אי ציות אמנותי

    אי ציות אמנותי

    "בעוד הממשלה שלנו לוקחת השראה ממדינות שבהן המוסדות הדמוקרטיים מתפוררים, אנחנו יכולות לנצל את ההזדמנות וללמוד מניסיונם של מי שלוקחים חלק במאבקים דומים. אי אפשר להתעלם מכך שהתהליכים שמתרחשים בארץ ייחודיים – הכיבוש וחיינו לצדו מסייעים ליצירת התנאים המאפשרים את ניסיון ההפיכה הנוכחי. אך למרות זאת נדמה שגם אנחנו, כמו הפוליטיקאים שלנו, נוכל ללמוד ולקחת השראה מא.נשים שלא איבדו תקווה גם תחת משטרים דיקטטוריים, והמשיכו ליצור ולהיאבק תוך שימוש ביצירתיות ככלי להתנגדות"

  • דודה של שום־איש

    דודה של שום־איש

    "מה שמעניין במונח הוא שיש בו צורך. כלומר, יש חשיבות להגדרה 'מי עושה זאת נכון' ומי לא, כיוון שאם אין מקום שאליו השדה חותר אז אין בו צורך כלל. אם אין לו יכולת לבדל את עצמו ממי שמחוץ לו הוא מאבד כל קריטריון לכיד". ידידיה גזבר מגיב למאמרה של חנה פרוינד-שרתוק "דודה, הגידי לנו כן"

  • דברים שלא שכחתי

    דברים שלא שכחתי

    אירוע אמנות רחב־היקף בהשתתפות יותר מ־30 אמנים מהארץ ומהעולם יתקיים בפסח הקרוב בתחומו של בית הספר התיכון הוותיק בארץ, ממוקדי החינוך המרכזיים מיום הקמתו ב־1905. במרכז הביאנלה התערוכה "התנסויות בלמידה", באוצרוּת משותפת של רועי ברנד, סנדרה וייל ורולא ח'ורי, ובהשתתפות 33 אמנים בינלאומיים ובינמקומיים. לצד התערוכה תציע הביאנלה תכנית מגוונת של אירועים בשיתוף פעולה עם הפקולטה לאמנויות במדרשת בית־ברל והאקדמיה בצלאל

  • פגיעה ופגיעות

    פגיעה ופגיעות

    "התפתחות משבשת זאת פוגעת אנושות בקיום התרבותי, שכרוך באפשרות לבטא רגישות אנושית מתנגשת ומתפתחת. אמנות מקורית נוגעת בשבריריות הקיומית ומרכיבה את הזירה המגוונת של תחושות, מחשבות, מסורות, אמונות, כאב וצחוק שמקורם ביסודות השונים של החברה". עמי שטייניץ קורא למחאה מאורגנת של איגוד האוצרים והאוצרות

  • דילן והנצח

    דילן והנצח

    "הוא משנה מלים, משחק עם ההגשה ועם הדיקציה, מלהטט בפסנתר ממש כשם שבעבר יצר סולואי גיטרות או מפוחית. הקול שלו חרוך ועמוק, אך הרבה יותר חיוני ונמרץ מאשר בהקלטות האולפן מהשנים האחרונות. בקצרה, הוא פורח ונהנה כמו נגן ברים במסבאה מטונפת בדרום העמוק של ארה"ב". תומר שור היה בהופעה של בוב דילן באמסטרדם לרגל אלבומו האחרון, "הדרכים הקשוחות והפוחזות", ושרד כדי לספר