חמוטל פישמן, מה שהיא שומעת, דיו על נייר, 36.8×34.7 ס”מ, 2009
דמותה של העכברה, כפי שאני קוראת לה, מלווה אותי כבר שנים בעבודתי.
העכברה מסוגלת לקלוט תדרים גם בתוך מה שנדמה כדממה מוחלטת, כשתיקה שבשתיקות. היא נעה מתחת לפני האדמה ומעליה, חותרת אל עבר המקומות שידי אדם עשו הכֹּל כדי להרחיקם מן העין ומן הלב, עֵדה למוסתר בהם בכוונת מכוון.
ברישום זה – במקומו של פסלון טירה פסטורלית הנטוע בתוך כדור שלג עשוי זכוכית, שכאשר הופכים אותו על ראשו, מתפזרים הפתיתים הלבנים בחלל הקטן והמעוגל – מזדקרת חומת ההפרדה, נטועה בבוץ אפרורי. מבטה של העכברה מתמקד בה, מתעלם מיצורי האגדה ומן הספרים העתיקים הצצים מאחוריה, מייחלים לשווא לתשומת לִבּה.
מאז אותו רישום חלפו שנים, והחומה המפרידה, הנדמית רחוקה כל כך, עדיין עומדת על תילה, חונקת את חייהם של אלה הכלואים מאחוריה. אך הדמיון והיד הרושמת כבר מפרקים בזו אחר זו את שורות הבטון האינסופיות. בציוריי, כבר יצאה העכברה למסעות השֹׁיבה, התיקון והריפוי.
איזה רישום מופלא. והטקסט נוקב. תודה רבה!
ציפור
| |“חותרת אל עבר המקומות שידי אדם עשו הכֹּל כדי להרחיקם מן העין ומן הלב, עֵדה למוסתר בהם בכוונת מכוון.” – התרגשתי במיוחד לקרוא את השורה הזאת, הרגשתי מאוד אותך. והרישום מופלא ממש
לי עברון
| |כל כך פנטסטי ואפל. פתאום שמתי לב לכותרת. מה היא שומעת – רישום שכל כולו התבוננות נוקבת מקבל פתאום הד אחר. החושים מתחלפים. המראות הופכים לרחשים. אולי היא בכלל עטלפת שמנווטת את דרכה לפי הקול… והרי בסוף הקול הוא זה שצריך להישמע.
נורית
| |[…] להזמינו כאן. במדור “בדיקת מציאות” מתארחת השבוע חמוטל פישמן, שמציגה רישום פיגורטיבי של ספק-עכברה ספק-אשה, […]
רב ערב 30.09.26 – התחדשנו! – ערב רב Erev Rav
| |אינני יודעת אם שמתי עד עכשיו לב לשני הדימויים הקטנים לשמאלה של העכבברת העטלפית: שני פרצופונים, אחד סקפטי ושני מעווה, לכאורה שתי מהויות שהן אחת, כעין יאנוס דו-צדדי. וזאת בנוסף על כל מהויותיה האחרות.
אין כל ספק, מועט המכיל את המרובה…
דליה טסלר
| |הרישום הנהדר הזה, כמו העכברה, מכוון את הצופה
לתדרים הסמויים מן האוזן…
זאת אומרת שכצופים אנו “רואים” כאן תדרים
שאנו אמורים לשמוע.
ואפשר להפיל חומות גם באמצעות קול.
תודה!
יוסי דברה
| |