רב ערב 09.09.26

קוראות וקוראים יקרים, שנה טובה!

השבוע נציין שני מועדים: ראש השנה העברית, שיחול בסוף-השבוע, ויום השנה ה-17 להקמת “מסדר הטומאה” – דת שנוסדה כפרויקט אמנות של האמן אסי משולם – שחל היום, 9.9.26. במאמרו “בעל החלונות”, חוזר יונתן אמיר ל”ויטראז’י וולגריום”, עבודתו של משולם מ-2012, שהפכה את חלונות הגלריה האוניברסיטאית לסדרת ויטראז’ים אדומים המציגים גרסה חלופית של סיפור הנחש מגן-עדן. במקום המסית שהביא לחטא, הנחש של משולם נעשה למביא הידע: הוא זוכה מחדש בגפיו, מקבל את פניו של האמן והופך ליצור כלאיים אנושי-חייתי.

המאמר פורסם לראשונה בגיליון המודפס העשירי של “ערב רב”, שהופיע לפני שנה, והוא ממשיך מאמר קודם בשם “ויזדהמו אנשים בתורתי“, שפורסם בגיליון החמישי והציג מבוא לפרויקט המסדר. במאמר החדש אמיר קורא את העבודה כניסיון אמנותי לערער על ההבחנות בין אדם וחיה, קדושה וכפירה, מיתוס ונאורות, וגם כביקורת על מנגנוני המיון וייצור הידע של האקדמיה המודרנית.

מאמר נוסף מהגיליון המודפס שפורסם השבוע באתר הוא “אופק ומרחבי למידה – קפלים, סוגיות והצעות“. טליה הופמן מציגה את עקרונות התחום “מחקר עם ודרך אמנות”. היא עוסקת בשילוב בין פרקטיקות הסטודיו לבין תיאוריה ורפלקסיה, ומזמינה אמניות ואמנים לשזור את עשייתם במרחבים ובסוגי השיח הסובבים אותם.

עוד ב”ערב רב”:

במסגרת “המדור לחקר החלל”, דוד (דוכי) כהן מגיע אל סדנאות האמנים באצטדיון טדי בירושלים.

בילו בליך סוקר את תערוכתו של חגי תמיר, “ארגז כלים”, בגלריה רמות-מנשה. בליך עוקב אחר המטמורפוזה שבמהלכה כלי עבודה יומיומיים ופונקציונליים הופכים תחת ידיו של האמן ליצורים אורגניים, לדימויים זואולוגיים מרתקים ולצורות פיסוליות אוטונומיות.

ובמדור “בדיקת מציאות” מתארחת אולגה קונדינה.

שנה מוצלחת לכל קוראינו, בסימן שינוי לטובה!

“בעירה מבוקרת” | שירלי מוניהון

אוצרת: סופי ברזון מקאי

עוזרת אוצרת: מיכאלה כצביץ’

פתיחה: שישי, 11.9.26, בשעה 11:00

נעילה: 31.10.26

התערוכה “בעירה מבוקרת” של האמנית שירלי מוניהון היא תערוכת פרס גלריה בארי #4 ביריד “צבע טרי” 2025. הפרס מוענק אחת לשנה לאמן.ית מצטיינת מתוך כלל אמני חממת האמנים העצמאיים, ומוענקים לה תערוכת יחיד, תקציב לחומרים, שכר אמן וספר אמן שמלווה את התערוכה. מוניהון היא בוגרת תואר ראשון בתקשורת חזותית בשנקר, וכיום סטודנטית לתואר שני באמנות בשנקר.

בתערוכת היחיד הראשונה שלה, מוניהון טובלת ידה במרחב הביתי המיתי והטקסי, ובדמות האשה המפעילה אותו. היא עובדת במגוון חומרים וטכניקות: ציור, רישום, קרמיקה, יציקות ושעווה. היא נעזרת בפעולות טקסיות נשיות ובגופה שלה, וקורצת דרכם לסמלים, למנהגים ולטוטמים המתגלים בחפצים ובמצבים יומיומיים. היא עובדת בעולם קמאי, עשיר בסמלים חוצי תרבותית וכישופים ערמומיים. הסצנות שהיא מתארת, שבהן דמותה מופיעה לעתים קרובות, הן פרועות, יוצאות משליטה, ביזאריות ומצחיקות. הן עולות באש, ועולות על גדותיהן. סולם, ניצוץ, להבה, גולגולת ושאר ישויות שגייסה לטובת שיבוש הסדר והמציאות מתגלות כממזריות ונקמניות במידה מעוררת חיוך, וניכרת הנאתן מיצירת כאוס קטן וחבלות מזדמנות.

כדי קרמיקה עם ידיים ארוכות המזכירות ידי דביקי של ילדים הופכים לטוטם מפלצת ידיים. עוף עירום במרכז שולחן השבת מבעיר עליו את הבית. החיוכים הגדולים מדי של הדמויות הקריקטוריסטיות בעבודות הקרמיקה מלאים מתח וציפייה של יצורים לא צפויים המסוגלים לכל. האנרגיה המשבשת שנוכחת בכל מגיעה מעולמות עמוקים, ומפרקת בהומור וכלאחר יד את כובד המשקל והנוקשות של מסגרות אמונה וטקסים מוכרים. מוניהון משתמשת גם בשעווה ובנרות בעבודותיה. הטקסיות של הבערת האש החיה והמבוקרת של הנר ולהבתו הצנועה שייכים לעולם צללים, מסתורין ואינטימיות עדינה.

עולמה של מוניהון נפגש עם גלריה בארי בזמן שבור, שבו היה צורך דחוף במבט מפוכח על מנגנונים עקרים ומזויפים וחשיפת הפיגומים הבדויים של מרחבים נפשיים. מוניהון מזמינה לחבור לכוחות המאגיים של הנפש, לגייס את הכוחות הטובים של החבלה וההרס ולצפות בתיקון המתרחש כמעט מעצמו.

גלריה בארי | דרך יפו 9, קומה 1 | תל-אביב

Night Ritual,שירלי מוניהון, 2025, קרמיקה, צילום: לנה גומון

“בשבח הצללים | דממת זמן האור”

מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית, חיפה

בעולם שבו הכל מואר, גלוי וזמין באופן מיידי, מבקשת התערוכה להפנות את המבט דווקא אל מה שנותר נסתר ומציעה התבוננות בצל לא כהעדר של אור, אלא כמרחב שבו מתקיימים זיכרון, דמיון ומסתורין – מקום שבו הדברים אינם נחשפים במלואם, ובכך טמון חלק מכוחם ויופיים.

התערוכה נעה בין מסורת למודרניות ופורשת בפני המבקרים מסע בעקבות מושגים מרכזיים באמנות ובאסתטיקה יפנית. באמצעות הדפסים מסורתיים, תצלומים, עבודות נייר, קרמיקה, וידיאו ועוד היא בוחנת את יחסי הגומלין שבין אור לחושך, בין נוכחות להעדר ובין גילוי להסתרה.

בין היצירות המוצגות בתערוכה הדפסים יפניים מתקופות שונות מאוסף מוזיאון טיקוטין. לצדן מוצגות יצירות של אמנים ישראלים ויפנים בני-זמננו. בין היצירות גם עבודות קרמיקה חדשות, מיצבים תלויי מקום ועבודת וידיאו של האמנית מאיה סמירה, שהוצגה בביאנלה בנקנוג’ו.

התערוכה, שמתקיימת בחסות טויוטה ישראל, שואבת השראה מהמסה של הסופר היפני ג’ונאיצ’ירו טניזקי, שנכתבה בשנת 1933 והפכה לאחד הטקסטים המכוננים של האסתטיקה היפנית המודרנית. התערוכה מביאה לידי ביטוי מושגים אסתטיים יפניים כגון “יוגן” – עומק נסתר ומסתורין מרומז; “מונו נו אווארה” – רגישות לחלוף הדברים; ו”וואבי־סאבי” – היופי שבפשטות, בארעיות ובסימני הזמן. התערוכה “בשבח הצללים” מבקשת להזכיר כי דווקא בעולם המבקש לחשוף ולהאיר הכל, יש ערך גם למה שנותר מעומעם, חלקי ופתוח לפרשנות.

לפרטים נוספים לחצו כאן

נעילה: 28.11.26

מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית, שד’ הנשיא 89, חיפה

שעות פתיחה:

ימים ראשון, שלישי, רביעי ושבת – 10:00–16:00
יום שני – סגור
יום חמישי – 10:00–18:00
יום שישי – 10:00–14:00

מרים כבסה, Her glory His fame, צילום: ג’ני כצנר

לרכישת גיליונות מודפסים לחצו כאן >>

ערב רב 11 – גיליון 11 במהדורת הדפוס