תקופת ההגשה: 20 ביולי–31 באוגוסט 2026
ארטיס מזמינה אמניםות פלסטיים מישראל, המתגוררים בכל מקום בעולם, להגיש מועמדות להשתתפות בתוכנית שיתופי הפעולה עם תוכניות שהות אמן בינלאומיות לשנת 2027.
ארטיס מקיימת שיתופי פעולה עם תוכניות שהות אמן מובילות ברחבי העולם, במטרה להציע לאמניםות מגוון הזדמנויות לפיתוח הפרקטיקה האמנותית, להעמקת מחקר ולהרחבת הקשרים המקצועיים בזירה הבינלאומית. כל אחת מתוכניות השהות מציעה מסגרת עבודה ייחודית, הנותנת מענה למגוון צרכים מקצועיים ואמנותיים עבור אמניםות בשלבים שונים של הקריירה. במסגרת הקול הקורא הנוכחי מוצעות 12 הזדמנויות שהות ב־7 מוסדות שותפים. מרבית תוכניות השהות מאפשרות השתתפות גם לאמנים המבקשים להגיע עם משפחות. אמנים פלסטיים מישראל, אשר מתגוררים בכל מקום בעולם, מוזמנים להגיש מועמדות להשתתפות באחת מתוכניות השהות המפורטות להלן:
במסגרת הקול הקורא ניתן להגיש מועמדות לאחת מתוכניות השהות הבאות:
קליפורניה ,אנג׳לס לוס – 18th Street Art Center
ברוקלין, ניו יורק – (International Studio & Curatorial Program (ISCP
ברוקלין, ניו יורק – NARS Foundation
ניו יורק, ניו יורק – (Elizabeth Foundation for the Arts (EFA
ברלין, גרמניה – Künstlerhaus Bethanien
ורפלנק, ניו יורק – KinoSaito Residency
ברלין, גרמניה – (Zentrum für Kunst und Urbanistik Berlin (ZK/U
תנאי זכאות
תוכניות השהות מיועדות לאמנים פלסטיים מישראל, אשר מתגוררים בכל מקום בעולם. על המועמדים להציג לפחות שנתיים של פעילות מקצועית לאחר סיום תוכנית לימודים מוכרת, ולהוכיח מחויבות לפרקטיקה אמנותית פעילה ומתמשכת.
הזכאות אינה חלה על מי שהשתתפו בתוכנית בשנים .2025-2026
שימו לב
- אורך השהות משתנה מתוכנית לתוכנית, ונע בין חודשיים לשישה חודשים.
- מידע מפורט לגבי משך כל תוכניות השהות, מועדי השהות ותנאים נוספים מופיע בטופס ההגשה.
- המועד האחרון להגשת מועמדות הוא 31 באוגוסט .2026
- קישור לטופס ההגשה ניתן למצוא כאן.



הפסל והאמן יצחק (איצ'ה) גולומבק נפטר בשבת, 22 באוגוסט 2026, בתל-אביב, ממחלת הסרטן. גולומבק, שנולד ב-1957 בלודז' שבפולין ועלה לישראל עם משפחתו ב-1965, היה בן 69 במותו. מאז אמצע שנות ה-80 הוא נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בפיסול הישראלי. מאחוריו גוף עבודות אישי, גופני, שביקש להרחיב את גבולות הפיסול ואת היחסים בינו לבין ציור, רישום וקולאז'. גולומבק הרצה בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה, במדרשה לאמנות, בתיכון אלון ברמת-השרון, בתלמה ילין ובקאמרה אובסקורה. גולומבק היה מזוהה עם פסלים מדיקט, חומר שנתפס במשך שנים "נמוך", שאותו היה מכופף, מרכך ומנפח ליצירת אובייקטים שנראו לעתים כמו גופים רכים וחסרי משקל. לצד הדיקט הופיעו בעבודותיו חפצים יומיומיים שהפכו באמצעות פעולת הפיסול למעין ארכיאולוגיה אישית של הגירה, בית, זיכרון וגוף. על החפצים שאסף אמר פעם: "אני מתכופף להרים את המשהו הזה כי אף אחד לא הרים אותו" – משפט שמגלם בתמצית את האתיקה והאסתטיקה של עבודתו. "גולומבק מייצר אובייקטים שאיש אינו חומד, חפצים שאין חפץ בהם, שחומקים ממלכודת הפטיש", 
תמר נסים היא זוכת פרס בקי דקל לאמנית עכשווית מצטיינת לשנת 2026, מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל. האמניות דפנה שלום ודועא בסיס זכו בציון לשבח.
בוועדת השיפוט השתתפו יאיר ברק, ד"ר זיוי ברמן, שרי גולן, פרופ' יעל גילעת, ורה גייליס, רווית הררי, אמירה זיאן וד"ר הדרה שפלן-קצב.
בתיה דונר, חוקרת תרבות חזותית, אוצרת ומרצה, מתה אתמול ממחלת הסרטן. דונר עיצבה את הדיון הישראלי ועסקה בזיקות בין אמנות, אדריכלות ועיצוב לאידיאולוגיות ולפרקטיקות יומיומיות. היא היתה מהראשונות שראו בעיצוב המקומי תחום עם משמעות היסטורית וחברתית, והיתה שותפה לתוכנית יונה פישר לאוצרות בבית לאמנות ישראלית. דונר בחרה לעבוד כאוצרת עצמאית – החלטה פורצת דרך בזמנה, שפתחה פתח לאוצרות אחרות בנות דורה. דונר, שהתבלטה בשדה האמנות אף שלא היה לה גב מוסדי, אצרה עשרות תערוכות במוזיאונים המרכזיים, מ"לחיות עם החלום" במוזיאון תל-אביב (1989) ועד "משכית – מארג מקומי" במוזיאון ארץ-ישראל (2003). על התערוכה 
