המדור לחקר החלל – סטודיו 18, פתח-תקווה

סטודיו 18 בפתח-תקווה הוא תוכנית רזידנסי שנפתחה השנה. התערוכה הראשונה בו, “Coexistence”, עוסקת בצורות שונות של קיום משותף. לצד התערוכה מקיים הסטודיו סטודיואים פתוחים, מיצגים, סיורי אוצרת ושיחי גלריה. המדור מביא את הסיפורים שמאחורי הקמתם של חללי האמנות בארץ, מהמודלים הכלכליים שמקיימים אותם, התנאים הפיזיים והטכניים ועד הקו האמנותי שמגדיר את זהותם וההזדמנויות להציג בהם

איפה אנחנו?

סטודיו 18 שוכן באזור התעשייה סגולה בפתח-תקווה, ברח’ צבי ברגמן 18, סמוך לבית-הקברות סגולה. עד תחילת שנות ה-90 שכן במקום מפעל תעשייתי גדול לייצור חומרי בנייה. לאחר שהמפעל נסגר, נמכרו מגרשים לאורך הרחוב ויועדו לשימוש מסחרי. העירייה התנתה את היתרי הבנייה בהקמת חזיתות אחידות לכל המבנים – לבנים אדומות ובטון חשוף.

ההיסטוריה של המבנה

בעלי המגרש תיכננו מבנה דו-קומתי שישמש מטה החברה שבבעלותם, אך כשהושלמה הבנייה בשנת 2002, החלל כבר היה קטן מכדי לענות על צורכי העסק, ולפיכך הושכר המבנה לבעלי מקצועות חופשיים, וחלקו אף שימש סניף של דואר ישראל. בשנת 2025 הושכרה הקומה התחתונה של המבנה לבעלי מוסך רכב. לאחר שדיירי הקומה השנייה פינו את משרדיהם, בחר בעלי המבנה שלא להשכיר את הקומה לשימוש מסחרי, אלא להגשים חלום ישן – הקמת מתחם לאמנות וחלל עבודה לאמנים בלב אזור התעשייה.

תולדות האמנות

בדיקת ההיתכנות הראשונית לתוכנית שהות האמן (רזידנסי) בוצעה עם האמנית והאוצרת איילת השחר כהן. כהן ראתה את החלל, התלהבה וקישרה את בעלי המבנה עם רעות פרסטר, מנהלת קריית המוזיאונים בפתח-תקווה, שהוציאה את הפרויקט מן הכוח אל הפועל.
המחזור הראשון של תוכנית הרזידנסי סטודיו 18 החל בינואר השנה. ביוני נפתחה התערוכה הראשונה של אמני הרזידנסי – Coexistence””. הפרויקט עסק בצורות שונות של קיום משותף: בתוך קהילת האמנים, ביחס לעיר, להיסטוריה, למלחמה, לזיכרון הקולקטיבי ולמרחב האורבני. לצד התערוכה, מקיים סטודיו 18 תוכנית ציבורית שכוללת סטודיואים פתוחים, מיצגים, סיורי אוצרת ושיחי גלריה.

מראה הצבה מתוך התערוכה: Coexistence, צילום: מיכאל קורוטקוב

הנפשות הפועלות

האוצרת קייט פינקלשטיין הוזמנה לפתח את הקונספט של התוכנית, להקים אותה ולהוביל אותה. במחזור הראשון של תוכנית הרזידנסי משתתפים תמר אלט,  יאנה גורליק, אופיר גרינבוים, רונית ג’וי הולץ, אלכסנדרה טולסטוב, זוהר יגיל, איילת עמרני נבון, אירינה קורוטאייבה ומיכאל קורוטקוב.

אופי החלל

מטראז’: 180 מ”ר, מטראז’ הגלריה בלבד כ-35 מ״ר. גובה תקרה: 3–3.5 מ”ר. סוג הרצפה משתנה בהתאם לחלל. באזור הגלריה הרצפה היא מבטון. חלונות: משתנה בהתאם לחלל. תאורה: תאורת גלריה.

כמה תערוכות מוצגות בדרך כלל במקביל בגלריה?
תערוכה אחת.

חלומות לשינוי ושיפוץ החלל?
שיפור הנגישות עבור מבקרים ואמנים עם מוגבלות בניידות, וכן הרחבת תשתיות הייצור של תוכנית הרזידנסי. בעתיד אנו מקווים להוסיף כיור שירות, מדפסת תלת-מימד, חדר חושך וציוד נוסף שיתמוך בעבודתם של אמנים הפועלים במגוון רחב של מדיומים עכשוויים.

מי בעלי המבנה?
זהו נכס פרטי.

מה המודל הכלכלי של הגלריה?
סטודיו 18 מופעל כמו גלריה שיתופית, אבל לא מדובר בגלריה, אלא בתוכנית רזידנסי ללא מטרות רווח.

החלל נתמך על-ידי גופים ציבוריים?
החלל נתמך בחלקו על-ידי מוזיאון פתח-תקווה.

האם יש לכם אפיקי הכנסה נוספים?
השתתפות חודשית של האמנים משתתפי התוכנית.

האם נגבים דמי כניסה לביקור בחלל?
הכניסה חינם.

האם אמנים נדרשים לשלם בעבור הצגה בחלל?
לא.

האם אמנים מקבלים שכר על השתתפות בתערוכות?
לא.

במוסד יש מקבלי משכורות קבועים?
בתוכנית הרזידנסי יש משרה קבועה אחת בשכר: אוצרת ומנהלת התוכנית.

האם אתם מסתמכים על עבודה של מתנדבים?
מתנדבים מסייעים במהלך פתיחות של תערוכות, אירועים לקהל הרחב ותוכניות חינוכיות.

מה גודל התקציב/המחזור הכלכלי של המוסד?
תקציב של כ-10,000 שקל בחודש.

הסטודיו של ירדן חנה ליבר, אחד הסטודיואים במתחם. צילום: מיכאל קורוטקוב

פעילות קהילתית

מעורבות הקהילה היא חלק מרכזי מהחזון של סטודיו 18. מעבר לתערוכות, התוכנית מעודדת את אמני ואמניות הרזידנסי ליזום פרויקטים עצמאיים הפתוחים לקהל הרחב. לדוגמה, התערוכה “Coexistence” לוותה בשתי פתיחות, בסיורי אוצרת, במיצגים ובימי סטודיו פתוח. כיום מציגה אמנית הרזידנסי איילת עמרני-נבון מיצג אישי מתמשך הפתוח למבקרים.
חלק חשוב לא פחות מהפעילות הקהילתית של סטודיו 18 הוא חיזוק הקהילה הפנימית של משתתפי התוכנית. אחת לחודש מתקיים מפגש של משתתפי התוכנית, ובכל מפגש אחד האמנים או האמניות מעביר סדנה לחברי הקבוצה. כמו כן אנו דנים בהתפתחות תוכנית הרזידנסי ובתוכנית התערוכות שלה, ומבקרים יחד בתערוכות, באירועי אמנות ובאירועי תרבות. כך נוצרת קהילה קטנה המבוססת על תמיכה הדדית, שיתוף ידע וצמיחה מקצועית.
סטודיו 18 שואף להיות פלטפורמה שבה אמנים ואמניות יוכלו ליזום אירועי תרבות, להתנסות בפורמטים חדשים, ליצור קשר ישיר עם קהלים מגוונים ולהתפתח כחלק מקהילה אמנותית שיתופית.

האם אתם עובדים גם עם השכנים?
כן. העבודה עם העיר פתח-תקווה ועם הקהילות המקומיות היא אחד מעקרונות היסוד של תוכנית הרזידנסי. בתחילת התוכנית אמני ואמניות הרזידנסי מכירים את פתח-תקווה באמצעות סיורים מודרכים ומחקר העוסק בהיסטוריה של העיר, באדריכלות שלה, בהתפתחותה העירונית ובקהילות המקומיות.
כיום משתפת התוכנית פעולה בפרויקט גן המיינדפולנס – מרחב ציבורי המוקדש להנצחתו של חייל בן המקום שנפל. אמני ואמניות הרזידנסי מפתחים התערבויות אמנותיות במרחב הציבורי המתייחסות הן למקום עצמו והן לצורכי הקהילה המקומית.

מי קהל היעד שלכם?

התערוכות שלנו מיועדות לקהל המתעניין באמנות עכשווית, ובהם תושבים מקומיים, אמנים ואמניות, אוצרים ואוצרות, חוקרים, סטודנטים, אספנים ומבקרים המתעניינים בפרקטיקות אמנות עכשוויות.

אמני ואמנית סטודיו 18, צילום: קייט פינקלשטיין

מה חסר בעיר שלכם?

אנו מאמינים שפתח-תקווה תצא נשכרת ממספר גדול יותר של חללי אמנות עצמאיים לאמנות עכשווית. העיר זקוקה לפלטפורמות שבהן אמנים ואנשי תרבות יוכלו להתנסות, לפתח פרויקטים ארוכי טווח ולקיים דיאלוג משמעותי עם הקהילות המקומיות. סטודיו 18 שואפת לתרום למרקם התרבותי של העיר באמצעות יצירת סביבה המאפשרת בדיוק את הדברים הללו.

איך מציעים תערוכה לגלריה?

אמנים, אמניות, אוצרים ואוצרות מוזמנים ליצור קשר עם סטודיו 18 ולהציג את עבודותיהם. אף שתוכנית התערוכות של הרזידנסי מתפתחת בעיקר בשיתוף עם אמני ואמניות התוכנית, אנו תמיד שמחים להכיר אמנים, אמניות, אוצרים ואוצרות חדשים, להיחשף לפרקטיקות אמנותיות חדשות ולבחון אפשרויות לשיתופי פעולה בעתיד.

חומרים, טכניקות, נושאים וסוגי תערוכות שהגלריה מתמקדת בהם?
תוכנית סטודיו 18 מתמקדת באמנות עכשווית ותומכת בפרקטיקות אמנות בינתחומיות. תוכנית הרזידנסי שמה דגש מיוחד על אמנות תלוית-מקום (Site-Specific), אמנות מבוססת קהילה ואמנות במרחב הציבורי, ומעודדת פרויקטים העוסקים במרחב העירוני, בקהילות המקומיות ובסוגיות חברתיות. אנו מקבלים בברכה אמנים ואמניות העובדים במגוון רחב של מדיומים, ובהם מיצב, פרפורמנס, וידיאו, צילום, ציור, פיסול, טקסטיל ופרקטיקות היברידיות.

מייל לשליחת תיקי עבודות?
modern.art.makes.sense@gmail.com

אירוע פתיחת התערוכה הראשונה במתחם, יוני 2026, צילום: מיכאל קורוטקוב

משהו נוסף? 
תוכנית סטודיו 18 מיועדת לאמנים ואמניות הרואים חשיבות לא רק בעבודה אישית בסטודיו, אלא גם בשיתוף פעולה, בדיאלוג ובהחלפת רעיונות. אחת מנקודות החוזקה המרכזיות של תוכנית הרזידנסי היא הקהילה המקצועית הפעילה שלה, שבה האמנים מקבלים משוב קבוע מעמיתיהם, מאוצרים ואוצרות אורחים ומצוות האוצרות של מוזיאון פתח-תקווה לאמנות. האמנים מתקבלים לתוכנית הרזידנסי לתקופה של שנה. הקול הקורא הבא למחזור הרזידנסי של שנת 2027 ייפתח בסתיו 2026.
תוכנית הרזידנסי פועלת במודל של Artist Run Space. משתתפי התוכנית לוקחים חלק פעיל בעיצוב התוכנית באמצעות מפגשי קהילה קבועים, שבהם הם דנים ביוזמות עתידיות, מציעים פרויקטים, ממליצים על אוצרים, מרצים ואנשי מקצוע אורחים, ותורמים רעיונות להמשך פיתוחה של התוכנית. בדרך זו הופכת הקהילה עצמה לשותפה פעילה בעיצוב הדרך של סטודיו 18.
התוכנית משתפת פעולה באופן הדוק עם מוזיאון פתח-תקווה לאמנות. אמני ואמניות הרזידנסי מנהלים קשר שוטף עם אוצרי המוזיאון, משתתפים באירועי המוזיאון והופכים לחלק מרשת מקצועית רחבה בתחום האמנות העכשווית. מרכיב חשוב נוסף בתוכנית הוא המחקר המתמשך הנוגע לעיר פתח-תקווה. משתתפי הרזידנסי חוקרים את ההיסטוריה של העיר, את האדריכלות שלה, את המרקם החברתי, את הסביבה הטבעית ואת הקהילות המקומיות, ומתייחסים לעיר הן כמושא למחקר והן כמרחב ליצירה אמנותית. תהליך זה מוביל ליצירת תערוכות, לצד יוזמות של אמנות במרחב הציבורי, ומחזק את הדיאלוג בין אמנות עכשווית לבין החיים העירוניים.

2 תגובות על המדור לחקר החלל – סטודיו 18, פתח-תקווה

    “שומר נפשו ירחק”.
    אולי ראוי שנקדיש את הגיליון המודפס הבא של “ערב רב” בניסיון לענות על השאלה: מה פשר התשוקה העזה של חלק גדול ממתווכי האמנות הישראלית, להפוך בוגרי ובוגרות אקדמיות לאמנות למדריכי תנועות נוער?

    תנו מבט ממושך בצילום הקבוצתי של אמני ואמניות “סטודיו 18” – מזמן לא פגשתי בכל כך הרבה שורות של שיניים צחורות מאושר.

    תוך כדי שהייתי מרותקת לצילום, נזכרתי באמן-קולגה שהפך לאמן חשוב ועכשיו הוא אמן נשכח, ובבעל גלריה חשובה שהיא – משום מה – עדיין חשובה וקונספטואלית. שניהם רשמו את ילדיהם בני ה-6 לבית הספר לאומנויות, ממש עם הקמתו של המוסד הנורא הזה. שני הילדים לא התקבלו. האמן הנשכח ובעל הגלריה הישנוני לא התאוששו עד עצם היום הזה מההשפלה.
    והילדים? אתם ודאי שואלים, מה עלה בגורלם? בעלי משפחות מאושרים – עד כמה שהדבר ניתן – ומצליחים, למרות ששניהם רחוקים מאמנות ומעבודה למען הקהילה.

    […] ב”מדור לחקר החלל“ מתארח סטודיו 18 בפתח-תקווה, שנפתח השנה. התערוכה הראשונה בו, “Coexistence”, עוסקת בצורות שונות של קיום משותף. […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *