רב ערב 30.07.26

קוראות וקוראים יקרים,

עבודתו של האמן הבלגי מרסל ברודטהרס הגשם משנת 1969 היא סרט וידיאו קצר, שבו האמן יושב בחוץ ליד שולחן ומנסה לכתוב טקסט בעט על דף בזמן שגשם שוטף יורד עליו ועל הנייר. המים מוחקים את הכתוב. המילים נמרחות, הדף נרטב ופעולת הכתיבה נעשית בלתי אפשרית. האמן ממשיך לכתוב בהתמדה, גם כאשר הוא נידון לכישלון, מתעקש לייצג ולייצר משמעות בעולם שבמידה רבה אינו מאפשר עוד צורות יציבות של ידע.

בעבודה של ברודטהרס מוטמעת רוח זמנה. היא קשורה לטראומה היסטורית מתמשכת של מלחמות; לפער בין השיח הרשמי (״ביחד ננצח״, ״הסרת האיום הקיומי״, ״חיסול״) לבין המציאות הנחווית (הרס, כאוס, חוסר משמעות), לתחושה שהשפה לא סתם נכשלת – אלא ממש משקרת.

מאמרן של חוקרת האמנות ד״ר חנה פרוינד-שרתוק והפסיכואנליטיקאית ד״ר אפי זיו, ״בין קריסה פוסט־טראומטית לקריסה פסיכופתית״, נפתח בעבודתו של ברודטהרס. המאמר שואל מה קורה לשפה בכלל ולשפת האמנות בפרט בעתות חירום, ובוחן ביטויים אמנותיים של התפרקות השפה. מול התפוררות המציאות, טוענות המחברות, ״נדרשת הבחנה בין אילמות פוסט־טראומטית לזדון פסיכופתי, כשהאמנות נותרת המקלט האחרון לשימור הלהבה וליצירת משמעות בתוך השבר״.

המאמר מופיע בגיליון המודפס החדש של ״ערב רב״, שמוקדש לשאלה מה הלאה וכולל עוד שפע מאמרים ויצירות חדשות. ניתן להזמין עותקים של הגיליון בקישור הזה.

עוד בערב רב:

המדור לחקר החלל מתארח בגלריה שלוש ביפו

במדור בדיקת מציאות מתארח יובל יאירי

הוכרזו הזוכים בתחרות לאמנות וידאו וקולנוע ניסיוני בפסטיבל הקולנוע בירושלים

מוז”א: המועד להגשת מועמדות לפרס בראון לצילום הוארך עד 31 באוגוסט

מוז”א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב, והקרן להנצחת מורשת ורנר וענת בראון ז”ל מודיעים על הארכת המועד להגשת מועמדות לפרס לצילום ע”ש ורנר וענת בראון לשנת 2026. המועד האחרון להגשה הוא 31 באוגוסט 2026.

הפרס נועד להוקיר צלמות וצלמים הפועלים בישראל בתחומי חברה וקהילה, נוף וסביבה, ביקורת ואמנות, בדגש על יצירה העוסקת בארץ ישראל ובמרחב המקומי.

הפרס יוענק בשתי קטגוריות: פרס לאמן או לאמנית בכירים, מגיל 55 ומעלה, בסך 50 אלף שקל; ופרס לאמן או לאמנית מבטיחים, מגיל 25 ומעלה, בסך 30 אלף שקל.

פרס בראון לצילום הוענק לראשונה בשנת 2024, לצלמות ורדי כהנא ומיכל בראור, שנבחרו מבין מאות מגישות ומגישים. בשנת 2025 זכה הצלם מיקי קרצמן בפרס לאמן בכיר, והצלמת רונה יפמן זכתה בפרס לאמנית מבטיחה. השופטות ציינו כי עבודותיהם הרשימו במיוחד בזכות החקירה וההרחבה של אפשרויות המדיום והשימוש בצילום להגברת הנראות של נושאים ושאלות חשובות.

הפרס מוענק באמצעות נאמני הקרן, יהודה בראון ועו”ד צפנת שובל. פרטי הקול הקורא, תנאי הסף ואופן ההגשה מופיעים באתר מוז”א.

תערוכות הקיץ 2026 בגלריה העירונית לאמנות ראשון לציון

מארק ינאי |שׇׁרְשִׁ֣י פָת֣וּחַ אֱלֵי־מָ֑יִם

שי עיד אלוני | עקבות בשטיח

אוצרת: קרן ויסהוז

פתיחה: מוצ”ש, 11.7.26, 20:00

נעילה: 30.9.26

שיח גלריה עם הצייר מארק ינאי: 20.7.26, בשעה 19:00

אחד העם 8, ראשון לציון, 03-7572822

הדימויים בציוריו של מארק ינאי נדמים במבט ראשון כריאליסטיים, אך תחת מבט בוחן הציור מתפרק לאופן שבו מונח הכתם, לדרך שבה האור פוגש את המשטח, לשכבות הצבע הנוזל. ההתבוננות אינה רק רישום של מה שנמצא לפני העין, אלא תהליך של הבנה הנולד מתוך שהות ממושכת מול העולם. הוא אינו מבקש לשקף אותו במדויק, אלא בורא גרסה רזה ומאורגנת מחדש שלו. עבודותיו של מארק מקיימות שיח עם מסורת ארוכה של ציירים שעסקו בגוף האנושי – השדה שבו הארכיטיפי, המיתולוגי, הפוליטי והאישי מתנגשים. התערוכה משרטטת דמות של צייר שיודע להסתכל פנימה והחוצה, אחורה לעבר וקדימה לעתיד, מי שרואה בהתבוננות דרך להכיר את העולם ואת הציור כדרך לברוא ממנו מציאות אמנותית חדשה.

שי עיד אלוני | עקבות בשטיח

שי עיד אלוני הופך את בית גורדון-לונדון לשותף פעיל ביצירה. ההיסטוריה, הארכיטקטורה והזכרונות הטמונים בקירותיו נטווים אל תוך מארג העבודות והופכים את סיפורו המקומי למיקרוקוסמוס של סיפור אנושי רחב יותר. שטיחים בדמות מסכות הפזורים בחלל ומקבלים את פני המבקרים יוצרים מעין טריטוריה סמלית של מעבר, מקום שבו מתקיים משא-ומתן מתמשך בין פנים לחוץ, בין מוכר לזר. עבור אלוני המסכה היא מן האובייקטים הבסיסיים ביותר בתרבות האנושית, אמצעי המאפשר מעבר בין זהויות, בין האדם לבין דמותו, בין היחיד לבין הקולקטיב. אלוני מציע בתערוכה נקודת מבט הרואה בתרבות האנושית כולה מארג של הווה מתמשך, חילופי זהויות והעברת צורות ורעיונות מדור לדור וממקום למקום.