רב ערב 22.07.26

קוראות וקוראים יקרים,

“אחת התוצאות החיוביות המעטות של מלחמת השנים האחרונות”, כותבת קרן גולדברג, “היא ‘שנת אפס’, תערוכת האוסף החדשה במוזיאון תל-אביב, המוקדשת לאמנות המודרנית. הטמנת היצירות בכספות איפשרה לאוצרת נועה רוזנברג לחשוב מחדש על הצגתן. איך ראוי שמוזיאון, הפועל דה-פקטו כמוזיאון הלאומי בעידן של טלטלות מוסדיות, להציג את האוסף שלו?”. התשובה, לדבריה, טמונה בחזרה אל המקורות המוסדיים של המוזיאון, המקורות הבראשיתיים של האמנות המקומית והמקורות היהודיים של הלאום הישראלי.

שאלת מעמדם של מקורות מעצבת גם את המיצג של אפרת גורן “תן לי מקום”, שעליו כותב דוד שפרבר כי הוא מטשטש את הגבולות בין יצירת אמנות לתפילה. “עמדתי מולה משתומם”, כותב שפרבר. “ידעתי שאני צופה במיצג, ובכל זאת הרגשתי שאני משתתף בקריאת תורה. הגוף שלי הגיב לפני שהמחשבה הספיקה לפרש. רק אחר-כך הבנתי שהפער הזה – בין הידיעה שמדובר ביצירת אמנות לבין התחושה שאני נוכח בטקס דתי – הוא לב עבודתה של גורן”.

סמלים, קודים ומרד עומדים גם בלב מאמרה של דורית קידר על עבודתה של האמנית האיראנית-אמריקאית שירין נשאט. קידר מראה כיצד דווקא הציות המחמיר לקוד הלבוש של משמרות-המהפכה – באמצעות חשיפת פנים, כף יד וכף רגל בלבד – הופך תחת מבטה של נשאט מאלמנט של ציות לכלי חריף של סרבנות פוליטית ואמנותית.

עוד ב”ערב רב” השבוע:

גל קוסטוריצה כותבת על החבל ביצירתה של שרית אכטנברג

במדור “פריחת מוחות” מתארחים דדה וניצן מינץ

גליה בר אור סופדת לעורך הוותיק גיורא רוזן, שהלך לעולמו בסוף-השבוע

ובמדור “בדיקת מציאות” מתארח אריאל הכהן

מדברים עם הבית 

הקרנות ומפגשים קולנועיים לתשעה באב בבית אבי חי

מפגשים קולנועיים, הקרנות ושיחות לרגל תשעה באב.

על השבר ועל האפשרות לתקן: בעת שלנו ובבית שלנו, וגם בזמנים אחרים ובבתים אחרים.

עם הסרטים:

“התנתקות: חורבן, זיכרון, מסך” | מפגש עם הבמאי

“אדם אדמה” בבארי | הקרנה מיוחדת ומפגש עם הבמאי יונתן זייד

“יוּנִי אפס”

“עין אחת פקוחה”

“טרמפיסטים” – עונה חדשה

 חמישי, ט’ באב, 23 ביולי 2026, בשעות 11:00–17:00, בית אבי חי

לפרטים נוספים ולרכישת כרטיסים >>

מפגש ת(א)עשייה #147

רותי דירקטור | הגוף החי והמוזיאון (הדומם)

רביעי, 29.7.26, בשעה 20:00

על הכניסה של אמנות חיה לעולם האמנות בעשורים האחרונים. אמני מחול ופרפורמנס שמחפשים הקשר חדש, קהל חדש ואת הילת המוזיאון  – והמוזיאון, שנענה למתיחה של גבולות האמנות. במפגש שבין הציפיות, שבירת ההגדרות ומשברי הזהות המדיומליים נמצא הגוף החי. נתבונן בו.

המפגש ישודר גם בזום.

פרטים נוספים בקישור הזה >>

קול קורא

אינקובטור 2026 – חממה לאמנים.ות ירושלמים.ות בסדנאות האמנים

בוגרי.ות בתי-ספר לאמנויות בשלוש השנים הראשונות לאחר סיום לימודיהם מוזמנים.ות להגיש בקשה להשתתפות בתוכנית האינקובטור. התוכנית מעניקה לאמנים.ות צעירים.ות ומבטיחים.ות תמיכה וכלים מקצועיים בצעדיהם.ן הראשונים בעולם האמנות, בהנחיית האוצר אבי לובין.

דדליין להגשה: 15.8.26

תחילת התוכנית: 2.9.26

לפרטים והגשה >>  https://forms.gle/HJi3CDYzMtzpN5cn6

תערוכות הקיץ 2026 בגלריה העירונית לאמנות ראשון לציון

מארק ינאי |שׇׁרְשִׁ֣י פָת֣וּחַ אֱלֵי־מָ֑יִם

שי עיד אלוני | עקבות בשטיח

אוצרת: קרן ויסהוז

פתיחה: מוצ”ש, 11.7.26, 20:00

נעילה: 30.9.26

שיח גלריה עם הצייר מארק ינאי: 20.7.26, בשעה 19:00

אחד העם 8, ראשון לציון, 03-7572822

הדימויים בציוריו של מארק ינאי נדמים במבט ראשון כריאליסטיים, אך תחת מבט בוחן הציור מתפרק לאופן שבו מונח הכתם, לדרך שבה האור פוגש את המשטח, לשכבות הצבע הנוזל. ההתבוננות אינה רק רישום של מה שנמצא לפני העין, אלא תהליך של הבנה הנולד מתוך שהות ממושכת מול העולם. הוא אינו מבקש לשקף אותו במדויק, אלא בורא גרסה רזה ומאורגנת מחדש שלו. עבודותיו של מארק מקיימות שיח עם מסורת ארוכה של ציירים שעסקו בגוף האנושי – השדה שבו הארכיטיפי, המיתולוגי, הפוליטי והאישי מתנגשים. התערוכה משרטטת דמות של צייר שיודע להסתכל פנימה והחוצה, אחורה לעבר וקדימה לעתיד, מי שרואה בהתבוננות דרך להכיר את העולם ואת הציור כדרך לברוא ממנו מציאות אמנותית חדשה.

שי עיד אלוני | עקבות בשטיח

שי עיד אלוני הופך את בית גורדון-לונדון לשותף פעיל ביצירה. ההיסטוריה, הארכיטקטורה והזכרונות הטמונים בקירותיו נטווים אל תוך מארג העבודות והופכים את סיפורו המקומי למיקרוקוסמוס של סיפור אנושי רחב יותר. שטיחים בדמות מסכות הפזורים בחלל ומקבלים את פני המבקרים יוצרים מעין טריטוריה סמלית של מעבר, מקום שבו מתקיים משא-ומתן מתמשך בין פנים לחוץ, בין מוכר לזר. עבור אלוני המסכה היא מן האובייקטים הבסיסיים ביותר בתרבות האנושית, אמצעי המאפשר מעבר בין זהויות, בין האדם לבין דמותו, בין היחיד לבין הקולקטיב. אלוני מציע בתערוכה נקודת מבט הרואה בתרבות האנושית כולה מארג של הווה מתמשך, חילופי זהויות והעברת צורות ורעיונות מדור לדור וממקום למקום.

שי עיד אלוני, מסכת מתכת, 2024