רב ערב 15.07.26

קוראות וקוראים יקרים,

אמנות אינה מותרות ואינה מפלט, אלא אתר של התמודדות; מרחב של דמיון שמאפשר לעבד את העבר, לעצב את ההווה ולדמיין את העתיד. בשבוע שעבר יצא גיליון חדש של “ערב רב”, המוקדש לשאלה מה אמנות עושה עכשיו – עכשיו, אחרי מלחמה ועדיין בעיצומה. עכשיו – תוך סחרור אלים ומשבר מתמשך שבו החורבן אינו רק אירוע, אלא מאפיין של תנאי קיום.

הגיליון מציג מאמרים ויצירות אמנות שנוצרו בתנאי קטסטרופה או שהגיבו לה בדיעבד. הם עוסקים במודלים היסטוריים של התמודדות, וכן בניסיון לגבש מושגים ומחשבות על הרגע הזה באמנות המקומית. מתחת לפני השטח של כל הגיליון בוערת השאלה המייסרת, המעוררת: מה הלאה?

בגיליון:
• ידידיה גזבר מהרהר על האופן שבו שגרת החירום פולשת למוזיאונים בישראל
• דוד שפרבר מערער על הדרישה להשהות פעולה אמנותית ברגעי טראומה
• חנה פרוינד-שרתוק ואפי זיו מנתחות את קריסת השפה בין אילמות לזדון
• דורית קידר מנתחת את שפת האיזוטייפ החתרנית של גרד ארנץ
• ליאורה בלפורד משרטטת היסטוריה מקומית של סאונד והתנגדות
• ערגה אלמוג מאזינה לקינה ולצעקה במיצגיה של עדינה בר-און
• מיטל גל משרטטת את הקשר בין דימוי, מציאות ופרשנות בתצלומיו של תומס דמאנד
• אלקנה לוי מעיד על אמנות, טראומה וגאולה דרך הצבע הכחול
• רומן מרג’ן מתפלספת על אפוקליפסה, מוות דיאלקטי ואתיקה של אכזבה

וכמובן המון יצירות אמנות.

מוזמנות.ים לקרוא את דבר העורכים כאן, ולהזמין עותקים כאן.

תערוכות הקיץ 2026 בגלריה העירונית לאמנות ראשון לציון

מארק ינאי |שׇׁרְשִׁ֣י פָת֣וּחַ אֱלֵי־מָ֑יִם

שי עיד אלוני | עקבות בשטיח

אוצרת: קרן ויסהוז

פתיחה: מוצ”ש, 11.7.26, 20:00

נעילה: 30.9.26

שיח גלריה עם הצייר מארק ינאי: 20.7.26, בשעה 19:00

אחד העם 8, ראשון לציון, 03-7572822

הדימויים בציוריו של מארק ינאי נדמים במבט ראשון כריאליסטיים, אך תחת מבט בוחן הציור מתפרק לאופן שבו מונח הכתם, לדרך שבה האור פוגש את המשטח, לשכבות הצבע הנוזל. ההתבוננות אינה רק רישום של מה שנמצא לפני העין, אלא תהליך של הבנה הנולד מתוך שהות ממושכת מול העולם. הוא אינו מבקש לשקף אותו במדויק, אלא בורא גרסה רזה ומאורגנת מחדש שלו. עבודותיו של מארק מקיימות שיח עם מסורת ארוכה של ציירים שעסקו בגוף האנושי – השדה שבו הארכיטיפי, המיתולוגי, הפוליטי והאישי מתנגשים. התערוכה משרטטת דמות של צייר שיודע להסתכל פנימה והחוצה, אחורה לעבר וקדימה לעתיד, מי שרואה בהתבוננות דרך להכיר את העולם ואת הציור כדרך לברוא ממנו מציאות אמנותית חדשה.

שי עיד אלוני | עקבות בשטיח

שי עיד אלוני הופך את בית גורדון-לונדון לשותף פעיל ביצירה. ההיסטוריה, הארכיטקטורה והזכרונות הטמונים בקירותיו נטווים אל תוך מארג העבודות והופכים את סיפורו המקומי למיקרוקוסמוס של סיפור אנושי רחב יותר. שטיחים בדמות מסכות הפזורים בחלל ומקבלים את פני המבקרים יוצרים מעין טריטוריה סמלית של מעבר, מקום שבו מתקיים משא-ומתן מתמשך בין פנים לחוץ, בין מוכר לזר. עבור אלוני המסכה היא מן האובייקטים הבסיסיים ביותר בתרבות האנושית, אמצעי המאפשר מעבר בין זהויות, בין האדם לבין דמותו, בין היחיד לבין הקולקטיב. אלוני מציע בתערוכה נקודת מבט הרואה בתרבות האנושית כולה מארג של הווה מתמשך, חילופי זהויות והעברת צורות ורעיונות מדור לדור וממקום למקום.