קוראות וקוראים יקרים,
כחצי שנה לאחר שביטל כ-60 פרסי יצירה בסכום כולל של כחמישה מיליון שקל והצית מחאה בעולם התרבות, הודיע משרד התרבות השבוע על כוונתו להחזיר את פרסי היצירה ולהוסיף קטגוריות חדשות. לפי המשרד, במסגרת הרפורמה יינתן ביטוי ליוצרים.ות מהפריפריה, לבוגרי.ות פנימיות וכפרי נוער, לעולים.ות חדשים.ות, למוזיקה מזרחית וליצירה “המחוברת למורשת, למסורת ולזהות היהודית-ישראלית”.
כמו בכל דבר שהממשלה הזו עושה, גם כאן ההחלטה משדרת בעיקר לעומתיות, חנפנות וחובבנות. לא ברור כיצד תוגדר פריפריה בקריטריונים לחלוקת הפרס (גיאוגרפית? חברתית? כלכלית?), ומהם קווי המתאר של “זהות יהודית-ישראלית” (ד”ש מ”פרס היצירה הציונית” ז”ל). משרד התרבות טוען שהפרסים החדשים לא יחולקו על חשבון פרסים קודמים, אולם עדיין לא הבהיר מה יעלה בגורלם לאחר שבוטלו, לכאורה בשל קיצוץ תקציבי. הסעיף המוזר והמקומם יותר בפרסים החדשים הוא פרס לעידוד היצירה שייועד לאמן.ית פלסטי.ת שהתחנך.ה בכפר נוער או בפנימייה. למעט כמה מוסדות לנוער בסיכון, עולים בודדים ומסגרות ייחודיות, פנימיות בישראל הן באופן כמעט בלעדי מוסדות דתיים וחרדיים, שמשרתים את העלית של המגזרים הללו, ובעיקר את הגברים שבהם. כך, בכסות של דאגה לאוכלוסייה מוחלשת, מצא שר התרבות דרך לחזק עוד יותר אוכלוסייה אליטיסטית ומתוקצבת.
ובינתיים ב”ערב רב”:
“לא כל מי שיש לה קול, רעיון, חזון, טעם או יכולת אוצרותית יכולה להרשות לעצמה להחליף בגופה ובזמנה את מה שהמדינה והרשות המקומית אינן מספקות”, כותבת ורה גייליס במאמר על “הפריבילגיה של ה’אין תקציב'”. “כדי לעשות את זה צריך שיצטלבו יותר מדי תנאים בבת אחת: רצון, כישרון, יכולת מקצועית, קשרים, זמן, סיבולת, ולפעמים גם בן-זוג עם משכורת. ולכן, כל עוד השדה התרבותי נשען על יוזמות שנולדות מתוך פרקריות עצמית, הוא יהיה לא רק סלקטיבי – הוא יהיה גם דליל”.
טל גפני כותבת על תערוכתו של משה רואס במוזיאון חיפה לאמנות: “פגיעותם של הפסלים היא חלק אינטגרלי ממהותם; איכות פיסולית שהיא בגדר עמדה. זו עמדה שרואה בתלייה על בלימה סוג של מבנה: החלטה הנדסית שמצריכה מיומנות, אחריות, ולפני הכל – אמון”.
“רישומי הציפורים של רומאנו הם חוליה בשרשרת מפוארת של ציפורים בתולדות האמנות”, כותב יונתן הירשפלד על תערוכתו של אסף רומאנו בגלריה בזל. “מהציפורים בכלוב שליאונרדו היה קונה בשוק – ומשחרר, דרך החוחית האלמותית של קארל פבריציוס, ועד היונה של פיקאסו. הם מזכירים לנו שההתבוננות בעולם היא אמונה במבט, אמונה בעולם, אמונה באדם, כי האלטרנטיבה היא פנייה לסמכות”.
עומר שיזף משוחח עם יואב וינפלד לרגל יציאת ספר האמן “שיא הרגש”.
במדור “פריחת מוחות” מתארח אמיר פתאל, המחלק את חייו בין ברלין למקסיקו-סיטי.
ובמדור “בדיקת מציאות” מתארח אמיר תומשוב.
6.7.26 | יום פתוח בתל-אביב לתוכניות התואר השני בבצלאל
תוכניות התואר השני בבצלאל מיועדות לבעלי.ות תואר ראשון שהפגינו מצוינות בתחומם.ן ומעוניינים ומעוניינות לדייק, להעמיק, לבחון, לחקור, להסתער על אתגרים חדשים ולהוביל את המציאות המשתנה.
בבצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים, חמש תוכניות לתואר שני: תואר שני באמנויות (M.F.A.); תואר שני בעיצוב תעשייתי (.M.Des) בשלושה מסלולים: ניהול עיצוב וחדשנות, אודות עיצוב ועיצוב וטכנולוגיה; תואר שני במדיניות ותיאוריה של האמנויות (.M.A עם ובלי תזה); תואר שני בעיצוב אורבני (.M.Urb.Des) בשני מסלולים: עיר ונוף ושימור ומורשת; וכן תואר יחיד מסוגו בארץ בתקשורת חזותית (.M.Des).
במסגרת תערוכת בוגרי ובוגרות התוכנית לתואר שני באמנויות M.F.A, יתקיים יום פתוח לכלל התוכניות.
במהלך היום יוכלו המתעניינים והמתעניינות להיחשף לתוכניות השונות, לפגוש את ראשי התוכניות, להכיר סטודנטים.ות ומרצים.ות ולקבל הסבר על מבנה הלימודים ותוכנית הלימודים.
הנחות בדמי הרישום לנרשמים.ות במהלך היום הפתוח.
יום שני | 6.7.26 | 17:30
רח’ הרצל 119, תל-אביב
צילום: דור קדמי
