אלי סינגלובסקי, “קבר הרצל”, הזרקת פיגמנט על נייר ארכיוני, 100×150 ס”מ, 2024
העבודה נוצרה כחלק מפרויקט העוסק בגוף יצירתו של יוסף קלארווין, אדריכל יהודי יליד פולין, שפעל בגרמניה והיגר בשנת 1934 לפלשתינה בעקבות עליית המפלגה הנאצית לשלטון.
חלקו של קלארווין בתכנון אתרים ומוסדות לאומיים מרכזיים, ובהם משכן הכנסת, הר הרצל ומצבת הבזלת השחורה שעל קברו של בנימין זאב הרצל, מציב אותו כאחת הדמויות הבולטות שעיצבו את הזהות החזותית, התרבותית והלאומית של מדינת ישראל בשנותיה המוקדמות.
ההתבוננות המחודשת בתצלום המצבה מתקיימת על רקע ימים סוערים, שבהם, בין סבב לחימה אחד למשנהו, גוברת המחלוקת מבית ומחוץ סביב משמעותו וכוונתו של הרעיון הציוני. בתוך מציאות זו, שבה היכולת לנהל שיח הולכת ונשחקת עד דק, נדמה כי איננו מצליחים להסכים לא רק על עתיד החיים בארץ הזאת ועל עתידנו המשותף עם אלה שמחוצה לה, אלא גם על העובדות שמהן מתעצבים הן העבר והן תפיסתנו את המציאות העכשווית.