עיריית ירושלים (להלן: “העירייה”) מעוניינת לקדם את חיי האמנות והיצירה בעיר ולעודד אמנים צעירים או בראשית דרכם להתגורר וליצור בירושלים. לשם כך מעמידה העירייה לרשות אמני העיר סדנאות ליצירה באצטדיון טדי ו/או במקום חלופי והכל בכפוף לעמידה בתנאים המפורטים להלן.
קריטריונים להגשת מועמדות:
- בוגרי אקדמיות ובתי ספר מוכרים לאמנות בתחומי האמנות החזותית.
- אמנים המתגוררים ויוצרים בירושלים.
- עבור סטודיו ייעודי שיתופי לשנה: בוגרים מבתי ספר לאמנות גבוהים שסיימו את לימודיהם ב- 2025 או 2026 ומתגוררים בעיר ירושלים.
הגשת בקשה:
- בקשה תוגש לאגף לתרבות ואומנויות על גבי טופס בקשה המצ”ב כנספח א’ בצירוף המסמכים הנדרשים כפי שרשום בטופס.
ניתן להוריד את הטופס גם באתר העירייה בכתובת: www.jerusalem.muni.il תחת הקטגוריה “קול קורא”.
הבהרות ופרטים:
שאלות הבהרה ניתן להעביר עד 5 ימים לפני המועד האחרון להגשת הצעות. תשובות לשאלות הבהרה ישלחו ישירות לדוא”ל של הפונה וכן יפורסמו באתר העירוני. באחריות המציעים לעקוב אחרי הבהרות העירייה באתר העירוני. מובהר בזאת כי העדכונים מהווים חלק בלתי נפרד מההליך.
את השאלון והנספחים במלואם יש לשלוח לדוא”ל: thenewgallery.teddy@gmail.com
לוחות זמנים :
צפי כניסה לסטודיו: 1.7.2026
מועד אחרון להגשת מועמדות להליך זה: 27.5.26
את ההצעה לרבות הנספחים יש לשלוח באמצעות הדוא”ל thenewgallery.teddy@gmail.com
וזאת עד לתאריך 27.5.2026, בשעה 23:00.
בקשות שישלחו לאחר המועד הנ”ל לא ייענו ויוחזרו לשולח.
המחלקה לאומנות חזותית ועיצוב
עיריית ירושלים



השבוע עמד בסימן מלחמות עצמאות: בישראל איים שר התרבות לשלול את אזרחותם של יוצרי סרט ביקורתי; ראש מכון סמיתסוניאן בארה"ב הודיע על פרישה בעקבות לחץ פוליטי מתמשך; בריטניה שוקלת לגבות דמי כניסה מתיירים במוזיאונים הלאומיים; ובהודו שללו זכויות יוצרים מעבודה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית. 

הפסל והאמן יצחק (איצ'ה) גולומבק נפטר בשבת, 22 באוגוסט 2026, בתל-אביב, ממחלת הסרטן. גולומבק, שנולד ב-1957 בלודז' שבפולין ועלה לישראל עם משפחתו ב-1965, היה בן 69 במותו. מאז אמצע שנות ה-80 הוא נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בפיסול הישראלי. מאחוריו גוף עבודות אישי, גופני, שביקש להרחיב את גבולות הפיסול ואת היחסים בינו לבין ציור, רישום וקולאז'. גולומבק הרצה בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה, במדרשה לאמנות, בתיכון אלון ברמת-השרון, בתלמה ילין ובקאמרה אובסקורה. גולומבק היה מזוהה עם פסלים מדיקט, חומר שנתפס במשך שנים "נמוך", שאותו היה מכופף, מרכך ומנפח ליצירת אובייקטים שנראו לעתים כמו גופים רכים וחסרי משקל. לצד הדיקט הופיעו בעבודותיו חפצים יומיומיים שהפכו באמצעות פעולת הפיסול למעין ארכיאולוגיה אישית של הגירה, בית, זיכרון וגוף. על החפצים שאסף אמר פעם: "אני מתכופף להרים את המשהו הזה כי אף אחד לא הרים אותו" – משפט שמגלם בתמצית את האתיקה והאסתטיקה של עבודתו. "גולומבק מייצר אובייקטים שאיש אינו חומד, חפצים שאין חפץ בהם, שחומקים ממלכודת הפטיש", 