רב ערב 13.05.26

קוראות וקוראים יקרים,

הביאנלה בוונציה נפתחה השבוע תחת ענן כבד של אבל, מחלוקת פוליטית ומחאה בינלאומית – אולי אחת הפתיחות המתוחות בתולדותיה. במרכז האירוע בלט העדרה של האוצרת קויו קואו, המנהלת האמנותית של התערוכה הראשית “In Minor Keys”, שמתה בשנה שעברה בגיל 57, כמה חודשים לפני השלמת הפרויקט שעמלה עליו. עוזרת האוצרת, רשא סלטי, אמרה במסיבת העיתונאים כי זו “לא רק ביאנלה חריגה בשל העדרה הפיזי של המנהלת האמנותית”, אלא ביאנלה שבה “כולנו מחפשים את נוכחותה בתוך העדרה”.

אל תחושת האבל הזו התפרצה סערה פוליטית חסרת תקדים: קריאות לחרם על הביתנים הרוסי, הישראלי והאמריקאי; טענות לקיצוץ מימון אירופי בשל השתתפות רוסיה; התפטרות דרמטית של חברות ועדת השיפוט כמה ימים לפני הפתיחה, לאחר שהכריזו שלא ישפטו תערוכות שמייצגות מדינות ש”מנהיגיהן מואשמים בפשעים נגד האנושות על-ידי בית-הדין הפלילי הבינלאומי” (כלומר, ישראל ורוסיה); והפגנות מחוץ לכניסות לתערוכות.

חלון החדשות של “ערב רב” סוקר את הפעילויות, את התגובות ואת הדיווחים המתעדכנים מן האירוע.

עוד באתר:

בקיץ האחרון פתחה האמנית הדסה גולדויכט פרק נוסף בפרויקט ממושך שהיא יוצרת בספרייה הלאומית. תחילה תיעדה האמנית את מתקני הספרייה הישנה בעבודת וידיאו שכמו הפכה את מערכת המסועים ומעליות הספרים בבניין לגוף פועם. בהמשך עבדה גם עם מתקני האחסון הייחודיים, המבנה ועובדיו. פרק קודם של התערוכה הוצג לפני כשנתיים במוזיאון ישראל. במאמר מקיף כותבת ג’וי ברנרד על התערוכה ועל ספר האמנית הנלווה אליה. “הספרייה הלאומית משמשת כאן מטפורה לגוף המתרוקן מרוח ומתמלא בה, מוסד המגלם את הידיעה הפנימית שאחריה האמנית תרה. לפי הילמן, ‘עשיית נפש’ מתרחשת דרך העמקה בדימויים, ובמובן זה, המעבר למשכן החדש הוא תהליך של פרידה ושינוי זהות, המאפשר לספריות הפנימיות שלנו להתגלות מחדש”.

במדור “בדיקת מציאות” מתארח עידו מרקוס.

קול קורא: סטודיו לאמן בסדנאות האמנים

הגלריה החדשה, אצטדיון טדי, ירושלים

עיריית ירושלים מעוניינת לקדם את חיי האמנות והיצירה בעיר ולעודד אמנים צעירים או בראשית דרכם להתגורר וליצור בירושלים. לשם כך מעמידה העירייה לרשות אמני העיר סדנאות ליצירה באצטדיון טדי ו/או במקום חלופי, כפוף לעמידה בתנאים המפורטים להלן. אמנים העונים על הקריטריונים המפורטים להלן מוזמנים להגיש את בקשתם לעשות שימוש בסטודיו ו/או בסטודיו השיתופי, שתיבחן ותאושר על-ידי ועדה אמנותית מקצועית של העירייה.

קריטריונים להגשת מועמדות:

בוגרי אקדמיות ובתי-ספר מוכרים לאמנות בתחומי האמנות החזותית.
אמנים המתגוררים ויוצרים בירושלים.
עבור סטודיו ייעודי שיתופי לשנה: בוגרים מבתי-ספר לאמנות גבוהים שסיימו את לימודיהם ב-2025 או 2026 ומתגוררים בעיר ירושלים.

הגשת בקשה:

הבקשה תוגש לאגף לתרבות ואמנויות על גבי טופס בקשה המצ”ב כנספח א’ בצירוף המסמכים הנדרשים כפי שרשום בטופס. ניתן להוריד את הטופס גם באתר העירייה, בכתובת: www.jerusalem.muni.il תחת הקטגוריה “קול קורא”.

הבהרות ופרטים:

שאלות הבהרה ניתן להעביר עד 5 ימים לפני המועד האחרון להגשת הצעות. תשובות לשאלות הבהרה ישלחו ישירות לדוא”ל של הפונה וכן יפורסמו באתר העירוני. באחריות המציעים לעקוב אחרי הבהרות העירייה באתר העירוני. מובהר בזאת כי העדכונים הם חלק בלתי נפרד מההליך.
את השאלון והנספחים במלואם יש לשלוח לדוא”ל thenewgallery.teddy@gmail.com

לוחות-זמנים:

צפי כניסה לסטודיו: 1.7.2026

מועד אחרון להגשת מועמדות להליך זה: 27.5.26

את ההצעה לרבות הנספחים יש לשלוח באמצעות הדוא”ל thenewgallery.teddy@gmail.com

וזאת עד לתאריך 27.5.2026, בשעה 23:00.

בקשות שיישלחו לאחר המועד הנ”ל לא ייענו ויוחזרו לשולח.

המחלקה לאמנות חזותית ועיצוב, עיריית ירושלים

דוד נאמן – מפגשים אלכימיים – הדפסים

פתיחה: 15.5.26, בשעה 12:00

גלריה טובה אוסמן

רח’ בן-יהודה 100, תל-אביב

העבודות בתערוכה נולדו מתוך ניסיון אלכימי להפוך פחד, כעס ואיום קיומי לדבר שניתן לשאת, להבין ואולי אף לזקק ממנו יופי. מול הקיטוב, הקרע והאלימות, התגובה הראשונית היתה השלכת צבע שחור על הבד – מחווה של פורקן, אך לא של טרנספורמציה. מכאן החל תהליך של רישום בעיפרון, בפחם ובדיו לבן על נייר שחור – פעולה אינטימית, כמעט טקסית. דמויות מיתיות כמו זֵאוּס, הסְּפִינְקְס ופָּאן, דמויות שצילמתי במחאות ודימויים מתולדות האמנות נשזרו יחד: מיתוס ומציאות, ארכיטיפ ואדם. גם אדִיפּוּס ואַנְטִיגוֹנֶה מופיעים כאן כביטוי לכאב, לגורל ולחסד. העבודות עברו סריקה ועיבוד דיגיטלי, ולבסוף נותרו בשחור־לבן – הרחקה מודעת מן ה”כאן ועכשיו” אל ליבת הטרגדיה. זהו מפגש בין האישי למיתי, בין העכשווי לקלאסי, מפגש המבקש להפוך כאב למשמעות ושבר לאפשרות של תיקון.

דוד נאמן, לנוכח אלימות, 2025, הדפס דיגיטלי

ערב סיום שנת הלימודים בתוכנית “אמנות הפסיכואנליזה”

קמפוס לוינסקי

רח’ שושנה פרשיץ 15, תל-אביב–יפו

16.6.26, בשעות 19:30–21:45

בערב החגיגי לסיום שנת הלימודים בתוכנית הבינתחומית ללימודי פסיכואנליזה של מכון תל-אביב לפסיכואנליזה בת זמננו יתארחו ד”ר יוכי פישר, בוגרת התוכנית, שתשוחח על השאלה איך יוצרים זיכרון. פרופ’ דנה אמיר תתדיין. מנחה: אורלי לבון, יו”ר התוכנית.

הכניסה חופשית, בהרשמה מוקדמת.

פרטים מלאים: https://tinyurl.com/4h5k2mmb

יריד המעצבים “פרימוורה”

בבית הנסן

חמישי, 14.5.26, בשעות 15:00–21:00

שישי, 15.5.26, בשעות 10:00–15:00

בית הנסן, רח’ גדליהו אלון 14, ירושלים

הכניסה חופשית!

כמדי שנה, בית הנסן מזמין את הקהל הרחב לחגיגת אביב ביומיים של “פרימוורה” – יריד עיצוב ויצירה מקומית לקראת חג השבועות. היריד מציע קולקציות מקוריות ופריטים בעבודת יד בתחומי האופנה, הקרמיקה, הצורפות, הפרינט ועיצוב המוצר, לצד בר אוכל וקוקטיילים באווירת שבועות אביבית, סדנאות יצירה והרבה אווירה.

מעצבים בולטים השנה: אליה בלוך, מעצבת זכוכית ירושלמית, יוצרת אובייקטים וגופי תאורה “נוזליים” בעבודת ניפוח זכוכית ייחודית; מותג התכשיטים הצעיר Nusha של נועם ששון, המציע צורפות בעבודת יד עם שילוב מרתק של אבני חן וטקסטורות ייחודיות; אילנה זפרן, מאיירת וקומיקסאית, יוצרת הסדרה האיקונית “רישומון”; דין פרלמוטר ומותג האופנה הבועט Pupik, המשלב איורים בהשראת אנימה יפנית ופנטזיה מקומית; Amoyo של המעצב אביב מור-יוסף, מעצב מוצר שמחבר טכנולוגיות מתקדמת לעבודת קרמיקה מסורתית; סטודיו Zeoto לעיצוב צעצועים, עם מחויבות לקיימות וחומרים טבעיים, המאפשר חוויית משחק והרכבה אישית ומיניאטורות מרגשות של אמנית הזכוכית הודיה בן-אליהו.

“פרימוורה” הוא פלטפורמה מרכזית לקידום יצירה מקומית, המאפשר מפגש ישיר ובלתי אמצעי בין יוצרים לקהל, לצד חוויית ביקור תרבותית בלב ירושלים. כאירוע המסחרי היחיד של בית הנסן, היריד שם דגש על עידוד צריכה מקומית וחיזוק עשייה עצמאית.

שלוש תערוכות חדשות בגלריה העירונית לאמנות, ראשון-לציון

רח’ אחד-העם 8, ראשון-לציון

פתיחה: 18.04.26

התערוכות הוארכו עד ל- 27.6.26 !

האמנית יעל יערי תנחה סדנת פיסול בבדים ממוחזרים בתאריך 27.5.26 בהרשמה בטלפון 03-7572822

אוצרות: אפי גן, קרן ויסהוז

יעל יערי, “בונסאי”
מתן בן-טולילה, “פנינה לבתי האהובה”
לנה גוברמן, “משחק זיכרון”

עבודות הפיסול של יעל יערי קטנות, עשויות מחומרים רכים, ונוצרו בעבודה עמלנית וסיזיפית. העבודות הרבגוניות מחברות אדם וטבע דרך צבע וצורה. הן מפרקות ומחברות מחדש דימויים מוכרים, כך שנוצר דבר-מה שיש בו גם מאסה וגם חלל, גם ריחוף וגם חומר.

מתן בן-טולילה הופך מלים, צורה וצבע מגרגירי חול יומיומיים לפנינים שהן תמצית מזוקקת של יופי. הוא פונה אל הדור הבא ומציע תקווה, נחמה ורכות, מתוך מבט משתהה ומשתאה על העולם הסובב אותנו.

לנה גוברמן יוצרת מרחב חלומי בניסיון לשחזר זכרונות מודחקים מגיל מוקדם ומארץ אחרת. היא מלקטת דימויים סימבוליים מתוך שברי זכרונות וסיפורים שסופרו לה ותופרת אותם יחד לתחביר פנימי בניסיון להחזיר לחיים את הילדה שהיתה.