בין השיכון והים

הצעה לביתן הישראלי

ביאנלה לאמנות 2024

יצחק גולומבק, נורית דוד

הצעתנו לביאנלה של ונציה 2024 התבססה על תערוכתנו המשותפת בין רחוב העבודה לסמטה פלונית במוזיאון בר־דוד בקיבוץ ברעם ב־2023.

אל הציר האופקי של שיתוף הפעולה המתרחש בהווה, הבאנו את הצירים האנכיים של “תולדות האמנות” של כל אחד מאיתנו, שנצברו לאורך עבר שנמשך למעלה מארבעים שנה. הפעולות בהווה מאזכרות ומזכירות מוטיבים מן העבר במשחקים של זיווגים חדשים תוך הוספת הקשרים ושינויים, הסטות ומתן לבוש חדש (לעתים ממש כך, באופן ליטרלי).

היה בכוונתנו להעמיד שני מיצבים בשתי קומות הביתן שמקיימים ביניהם יחסי מציאות והשתקפות. בקומה העליונה מיצב שיכלול פסלי דיקט ופסלי פוליגל שקוף, ציורים תלויים על קיר וניצבים בחלל, הדפסות, בגדים ועוד. רצפת הקומה העליונה, שהיא תקרת קומת הקרקע, אמורה הייתה לתפקד כקו פני המים באופן שמהדהד את הטופוגרפיה של ונציה, כשבקומת הקרקע המיצב יהיה תלוי מן התקרה במהופך, כהשתקפות. באופן טבעי יופיעו כאן דימויי המים — טיפות הדיקט, הגלים — שהרבו לככב בעבודותיו של גולומבק, לצד ציורים על קרטון גלי ומעילים מהופכים עם דימויי ארכיטקטורה וים.

הדמיה מתוך הצעתם של יצחק גולומבק ונורית דוד

בקומת הביניים תוכנן פסל גדול יחיד בהשראת דוכן אוכל יפני נייד, YATAI, שבו אנו רואים אמבלמה של שיתוף הפעולה בינינו. הוא מגיע עד לגובה רצפת הקומה העליונה (כ־140 ס”מ). גם הוא יהיה חצוי — אך הפעם אנכית — למעין דימוי והשתקפות כשמחציתו עשויה דיקט ומחציתו לוחות פוליגל שקופים. הדוכן מורכב ממבנה עם מדפים נפתחים שעליהם פסלים קטנים של גולומבק — ראשי תפוחי אדמה יצוקים בגבס, פטריות, שיניים — והוא מכיל מתלים להדפסות ובגדים של דוד.

ההצעה שלנו לביאנלה משקפת את גישתנו אל האמנות ככלי לפרשנות, התמצאות והתערות בסביבת חיינו, בד בבד עם קידוש מקומה כישות אוטונומית שמארגנת את העולם בשפת החומרים, הצורות והצבעים. העבודה יוצאת מכאן, מן העיר הזאת, מן הארץ הזאת, אותן אנו מארגנים מחדש בעבודתנו כיקום שלם לעצמו, שמתכתב עם מקום התצוגה, ונציה. בו בזמן היא מצטברת ממהלך הזמן, היא מתקיימת הודות לזמנים — ארוכים ורגעיים — שספגה.

הדמיה מתוך הצעתם של יצחק גולומבק ונורית דוד