בדיקת מציאות: מרב שין בן־אלון

בזמנים שבהם אנחנו נדרשות ונדרשים לבדיקת מציאות, אמנות היא אמצעי משמעותי להבעה, לזעקה, לשחרור קיטור, להתרסה ולעידוד מחאה. השבוע: מרב שין בן־אלון

מרב שין בן־אלון, מיטה, מאוורר, מחווה למנאר, דיו על נייר, 13×13 ס״מ


הרישום הוא חלק מגוף הרישומים העכשווי שלי, המבוסס על דימוי מתוך עבודת מיצב של מנאר זועבי, המוצגת כעת בתערוכת היחיד שלה ב־CCA.

הדימוי מתייחס לעבודת הפרפורמנס ״חומה״ حُمّى (2014) — מילה שמשמעותה בעברית גם חום, קדחת ומחלה. בעבודה הופיעו שתי דמויות: חולה קודחת, נוטה למות, ולצידה דמות אימהית היושבת ליד מיטתה.

מנאר ואני הכרנו בשנת 2003, בתקופה שבה אצרתי בגלריה בתיאטרון תמונע את פרויקט המיצבים ״פסאז׳״, והזמנתי אותה להיות האמנית הראשונה שהציגה בו. במסגרת הפרויקט יצרה עבודת מיצב תלוית־מקום, שגרסה עכשווית שלה מוצגת כיום בחלל התחתון של התערוכה ב־CCA.

הרישומים בספרי הסקיצות שלי הם פעולה יומיומית, יומנית, המושפעת מכל מה שאני פוגשת סביבי — יצירות אמנות הקרובות לליבי, לצד חפצים שנזרקו לרחוב.

הרישום הזה הוא מחווה למנאר, ולמאבק למניעת האלימות בחברה הערבית.

1 תגובות על “בדיקת מציאות: מרב שין בן־אלון”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *