ניצולי השואה ושורדי ה־07.10 אינם מושווים היסטורית, אך מהדהדים זה את זה אתית: שניהם חיים בתוך פער עמוק בין ההצהרה הציבורית, הרעש התקשורתי והטקסיות — לבין המענה בפועל.
בין היותם סמל, עדות או ייצוג — לבין היותם גוף חי, פגיע, נדרש להמשיך.
המושג “הישרדות” נבחן כאן לא כגבורה ולא כבחירה, אלא ככורח.
לא כהתגברות, אלא כהתנהלות יומיומית בתוך מערכת שאינה יודעת ללוות את שורדיה בעקביות ולאורך זמן.
הישרדות כמצב שבו החיים נמשכים — אך האחריות נעלמת.
התערוכה מבקשת לחשוף את מנגנוני ההפקרה, הצפייה וההתרגלות:
כיצד סבל הופך לפורמט, כיצד שורדים הופכים לדימוי, וכיצד החברה והמדינה ממשיכות הלאה — בעוד מי שנשאר נדרש להחזיק את חייו לבדו.
אנו מזמינים אמניות.ם להציע עבודות העוסקות, בין היתר, בנושאים הבאים:
הישרדות כמצב מתמשך ולא כרגע שיא. גוף שורד: זקנה, טראומה, עייפות, תלות, שקיפות, שורדים תחת מבט ציבורי, תקשורתי או מוסדי,
הפער בין זיכרון, הצהרה וטקס — לבין מציאות חומרית.
המדינה, החברה והצופה כשותפים פעילים או שותקים,
הישרדות כמשחק שלא נבחר.
ניתן להגיש עבודות בכל מדיה: ציור, רישום, פיסול, צילום, וידאו, סאונד, טקסט, פרפורמנס, מחקר חזותי ופרקטיקות היברידיות.
„ זו אינה תערוכה של נחמה, זו תערוכה של מבט.“ אוצר: אילן מויאל
להשתתפות: נא לשלוח הצעות בכל המדיות למייל gaqueer@gmail.com
עד תאריך 28.02.2026
ללא דמי השתתפות, ללא מטרות רווח.
