קוראות וקוראים יקרים,
המאבק של שר התרבות מיקי זוהר בתרבות המקומית נמשך כבר שבועות רבים, וכולל מתקפה תקשורתית ותקציבית נגד ארגונים, ועדות, פרסים וקריטריונים להענקתם. לא ברור עד כמה כל יוזמותיו של השר חוקיות וניתנות לביצוע, אולם חלק מן הנזק ברור. הפרסים שלא יחולקו, לדוגמא, הם כסף שעולם התרבות איבד בין לילה, באופן שישפיע על חלק מתפקודו בשנה הקרובה. האמן דניאל שושן טוען כי שר התרבות משתמש בטקטיקה של ״בולדוזר רך. הוא לא שורף ספרים, הוא פשוט מוודא שהם לא יודפסו. הוא לא סוגר תיאטראות, הוא הופך את קיומם לתלוי במבחני ‘נאמנות’, מושג ריק מתוכן שנועד ליצור אמנות שהיא המקבילה התרבותית למנה חמה: זולה, תעשייתית וחסרת ערך תזונתי לנפש״. אולם פרקטיקה זו עשויה להתנקם בשר, שכן לטענת שושן ״בניסיונו להפוך את האמנים לאויבים הוא מעניק להם בדיוק את מה שהם זקוקים לו כדי לפרוח: הילה של רלוונטיות״.
האם גדעון עפרת הוא שם של חוקר אמנות? אנחנו שואלים כי מסקירת היקף פעולתו של עפרת עולה חשד שמדובר בקולקטיב. ב־50 השנים האחרונות פרסם עפרת עשרות ספרים, מאות מאמרים קטלוגיים ואלפי טקסטים מסוגים שונים. מפעל חייו גדול ברמה שהייתה מרשימה גם לו התחלק בין שלושה אנשים. בשבוע שעבר השתתף יונתן אמיר באירוע לציון גבורות לעפרת. דבריו מובאים כאן.
עוד בערב רב:
קרן גולדברג כותבת על התערוכה של ליהי תורג׳מן במוזיאון בת ים
במדור פריחת מוחות מתארחת מיכל רובנס מפוטסדאם, גרמניה
ובמדור בדיקת מציאות מתארחת נועה בן נון
אורית חופשי היא הזוכה הראשונה בפרס לזר
האמן אלי גור אריה הלך לעולמו שלשום (3 בפברואר 2026) בגיל 61
“מחוץ למים” / תערוכה קבוצתית
בית הנסן
אירוע פתיחה: שישי, 6.2.26 בשעה 12:00
הכניסה חופשית
״מחוץ למים״ הוא צירוף המצביע על שני עולמות מנוגדים: האחד מרמז על חיים חדשים, על חשיפה ועל כוח פעולה; השני על מחסור, הרס וכיליון. המים הם יסוד מחייה וגם מכלה, וכך גם ההוצאה מתוכם: פעולה שעשויה להציל מחד גיסא, אך לפגוע או להרוס מאידך גיסא.
משתתפים: עפרה אייל, תומר לחם, זהר טל ענבר, דפנה קלוגר, עפר רומנו, אורית רף, ליאור שלו
אוצרות: עופר גץ
עיצוב: רז צור
סדנת יצירה בוטנית לכל המשפחה לכבוד ט”ו בשבט
שישי, 6.2.26 בשעה 12:00
סדנת קולאז׳ וציור בטבע מזמינה ילדים ומבוגרים לחוויה יצירתית, חופשית וצבעונית באוויר הפתוח, בהשראת הגינה בבית הנסן.
אין צורך בהרשמה מראש – רק מגיעים ונהנים!
“מדאו לדו – רוח הדרך”
מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות המזרח ומוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית
נעילה: 30.5.26
שיתוף פעולה ייחודי בין מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות המזרח לבין מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית – שתי תערוכות המשלימות זו את זו מוצגות במקביל בשני המוזיאונים.
התערוכה המשותפת מציעה מבט רחב על גלגוליו של המושג “דרך” באמנות מסורתית ועכשווית. זהו מסע שנע מן הדאו הסיני, דרך הזן־בודהיזם ועד להתגבשות המושג דו ביפן.
התערוכה במוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית ממשיכה את התערוכה שנפתחה לאחרונה במוזיאון וילפריד ישראל לאמנות המזרח ונקראת “דאו – רוח הדרך”, שתיהן באוצרתה של שיר מלר־ימגוצ’י. מקורו של הדֹו, שמשמעו “דרך”, במושג הָדאּו הסיני, שהשתלב במהלך הדורות בזן־בודהיזם. שתי המסורות ביקשו להבין את מהות הדרך כמסע פנימי ורוחני. התערוכה מבקשת לגעת ברוח הדרך ולהפגיש את המבקר עם תפיסה שמציעה לראות את המשמעות בדרך עצמה, ביחוד בעידן של מרוץ מתמשך, ריבוי משימות ופיצול קשב תמידי.
התערוכה פורשת מניפה רחבה של אמנויות יפניות הנושאות את הסיומת דו (道), אשר עיצבו את נופה התרבותי והרוחני של יפן. כל אחת מהאמנויות היפניות, המכונה “דרך”, מזמינה את המתרגל לתהליך של מדיטציה בתנועה: ראשיתו בהשקטת התודעה והמשכו בפעולה הנעשית בתשומת לב שלמה, מתוך נוכחות מלאה ברגע ההווה, ללא ציפייה לתוצאה וללא אחיזה במטרה. הפעולה עצמה היא התכלית והתגמול.
האמן היפני אונישי יסואקי מציג מיצב שיצר במיוחד עבור התערוכה, מתוך הקשבה עמוקה לכוחות בלתי נראים: כובד, מתח, זמן ואוויר. המבקרים מוזמנים למצוא את דרכם בין סבך של רצועות נייר לבנות התלויות באוויר ונעות עם משב הרוח לבין סלעי בזלת קדמוניים. בנוסף, מציג יסואקי סדרת צילומי פעולה המציגים נתיב של אש בחשיכה.
כתובת מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית: שד’ הנשיא ,89 חיפה
כרטיס כניסה משולב לשתי התערוכות במוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית ובמוזיאון וילפריד ישראל לאמנות המזרח בעלות מיוחדת למשך כל תקופת התערוכות ב־₪55. פרטים נוספים באתר.
“מדאו לדו – רוח הדרך”, צילום הצבה: ג’ני כצנר
עקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם
