המדור לחקר החלל: שאלון למפעילי חלל האמנות
ברוכים הבאים ל”מדור לחקר החלל”, מסע בין קירות לבנים, תאורת ספוטים וחזונות אמנותיים. בכל פעם נחשוף בפניכם חלל אמנות אחד על כל רבדיו: מהסיפור שמאחורי הקמתו, דרך המודל הכלכלי שמקיים אותו ועד לקו האמנותי הייחודי שמגדיר את זהותו. באמצעות שאלון קבוע יחסית נפרוש את המפה המלאה של כל חלל, מהתנאים הפיזיים והטכניים ועד להזדמנויות להציג בו. זוהי הצצה אל מאחורי הקלעים של המקומות שמעצבים את נוף האמנות העכשווית בישראל. מפעילים חלל אמנות ורוצים להשתתף במדור גם אתם? כתבו לנו
איפה אנחנו:
הבניין שבו שוכן כיום בית האמנים ירושלים נבנה ב־1890 תחת השלטון העות’מאני וכנראה נועד לשמש כהרמון או כבית יתומים. לימים נרכש המבנה, יחד עם הבניין הסמוך לו, על ידי הקרן הקיימת לישראל עבור בית הספר לאמנות בצלאל, שעבר למקום בשנת 1908. מוסד ההוראה פעל בבניין הסמוך, בעוד בית זה שימש כבית הנכות הלאומי בניצוחו של מייסד בצלאל בוריס שץ.
בנוסף לאמנות יהודית וממצאי ארכיאולוגיה מקומית, בית הנכות הלאומי החזיק אוסף מן החי והצומח הארצישראלים ששימש כהשראה לעיצוב חפצי אמנות. בית הנכות פעל בבניין מ־1925 עד 1965, אז הועבר האוסף למוזיאון ישראל החדש. בהחלטת מועצת עיריית ירושלים דאז, בראשותו של מרדכי איש שלום, הבניין הפך לביתם של אמני ירושלים.
החל מ־1965 אגודת אמני ירושלים מנהלת את המבנה ואת התערוכות בו. תחת ניהולה הפך בית האמנים לגלריה ציבורית מהמובילות בישראל, המציגה תערוכות מתחלפות, רובן מלוות מחקר אוצרותי והוצאה לאור של קטלוגים. תכנית התערוכות השנתית עוסקת גם בשאלות חברתיות הנמצאות במוקד השיח האמנותי ישראלי, והיא כוללת סדרה לאמנים צעירים מבטיחים המציגים לראשונה את עבודתם כמו גם רטרוספקטיבות לאמנים ותיקים, תערוכות נושא מקיפות ותערוכות משותפות לאמנים ישראלים ובינלאומיים.
בקומת המסד של המבנה מוצגת תערוכת הקבע “מבצלאל לבית האמנים” המאפשרת לכל מבקר ללמוד על ההיסטוריה של הבית, שבמידה רבה היא ההיסטוריה של האמנות בארץ ישראל מראשיתה. הדהוד החזון בקומת המסד על רקע התערוכות העכשוויות הוא מפתח חשוב לדיון באמנות הישראלית.
תולדות האמנות:
בית האמנים החל לפעול בשנות ה־40 של המאה ה־20 בביתן ברחוב המלך דוד, ובשנת 1965 עברה כלל פעילות הגלריה למבנה הנוכחי. עד כה הוצגו בבית האמנים ירושלים יותר מאלף תערוכות, וחלקן מתועדות בארכיון תערוכות העבר באתר האינטרנט: www.art.org.il
בבית האמנים עצמו יש גם ארכיון פיזי.
מי הנפשות הפועלות?
מייסדי העמותה: לודוויג בלום, יעקב שטיינהרט, איזידור אשהיים, מירון סימה.
מנהלת ואוצרת ראשית: רות מלול צדקא.
ועד מנהל: מורכב מאמנים החברים באגודת אמני ירושלים, הנבחרים אחת לארבע שנים.
ועדת תערוכות: מורכבת מאמנים החברים באגודת אמני ירושלים.
מראה הצבה בתערוכתו של שיר הנדלסמן בסדרת נדבך 22, צילום: אלעד שריג
ספרו לנו בקצרה על כמה תערוכות בולטות שהוצגו בגלריה:
קצרה היריעה מלתאר במסגרת מדור זה את כל אבני הדרך החשובות בשדה האמנות הישראלית שהבית הזה הציג בתערוכותיו במשך עשרות שנות פעילותו. ובכל זאת נזכיר כאן כמה תערוכות מתקופות שונות.
בשנות ה־70 הוצגו בבית האמנים כמה מהתערוכות החשובות של האמנות המושגית בת התקופה, בהן מיצב הנעליים של יהושוע נוישטיין וג’ורג’ט בלייה (1970) והתערוכה “לשון פרה” של אביטל גבע (1974). בשנות ה־80 הוצגו בבית שתי סדרות משמעותיות של תערוכות באוצרות של גדעון עפרת, “אולם” ו”הקומה הראשונה”.
תערוכות נוספות שהוצגו בבית לאורך השנים:
- “סטטוס קוו ואדיס?” | תערוכה קבוצתית | 1998
אוצרים: יעל בן שלום, אייל בן דב
אמנים משתתפים: דוד אל־קיים, אייל בן דב, מוטה ברים, דורית פיגוביץ’ גודארד, מרדכי גלדמן, בוקי גרינברג, נעמי טנהאוזר־קידר, אריק כספי, יעל כץ בן־שלום, אלכס ליבק, אפרת מישורי, אגי משעול, רועי קופר, איתן שוקר, משה שי
התערוכה עסקה בקונפליקטים שבין היהודי הדתי לחילוני בהתייחס למקום וזמן קיום התערוכה, והתמקדה בכרזה (פוסטר) – פורמט בעל עבר מחאתי חברתי מוכר, המחבר בין התרבות לרחוב ומפיץ את המסר מחוץ לכתלי הגלריה – כמדיום חברתי. נושאים כמו דמוקרטיה, מסורת, קודש וחול, שירה, תפילה, סמכות ואוטוריטה נבדקו מבעד לפריזמה האמנותית, תוך כדי שילוב של ביקורת ואמפתיה.
במהלך הצגת התערוכה הוקם בגלריה חדר הגות לעיון וקריאה, והתקיימו דיונים וסימפוזיונים בנושא הקונפליקט החילוני–חרדי. חלל בית האמנים עוצב כולו ככרזה גדולה על ידי שימוש בקירות הגלריה, ברצפה ובתקרה.
- “אחותי: אמניות מזרחיות בישראל” | תערוכה קבוצתית | 2000
אוצרות: שולה קשת, ריטה מנדס־פלור
אמניות משתתפות: חן שיש, אספרנס שנהב, מאירה שמש, רינה שמואליאן, פרווין שמואלי־בוכניק, דפנה שלום, שולה קשת, זמירה פורן־ציון, נעמי סימן־טוב, שולי נחשון, אהובה מועלם, תקוה לוי, אורנה זקן, רחל דהרי־עמר, סיגל אשד
התערוכה “אחותי – אמניות מזרחיות בישראל” עסקה מעצם הגדרתה בזהות אישית בעלת היבטים פוליטיים־חברתיים, וניסתה לספר על המזרחיות מתוך עצמה, מתוך החוויות האישיות־תרבותיות של כל אחת מהאמניות, לא כהצגה של מישהו אחר אלא כייצוג עצמי.
מראה הצבה בתערוכה ‘הנמרודים החדשים’, צילום: שלמה סרי
- “הנמרודים החדשים” | תערוכה קבוצתית | 2012
אוצר: גדעון עפרת
אמנים משתתפים: אילן אוורבוך, אברהם אופק, יונתן אופק, שי אזולאי, בועז ארד, בן בז’רנו, גיא ברילר, אלי גור אריה, אפרת גל־נור, דרורה דומיני, יצחק דנציגר, אליעזר זוננשיין, אלדד זיו, ארז ישראלי, אפרים משה ליליין, עידו מיכאלי, עדי נס, רונן סימן טוב, דוד עדיקא, יונת עופר, אחיה ענזי, פרלי פלציג, מנשה קדישמן, אפרת קדם, בני קורי, רחל קיני, אורה ראובן, דורון רבינא, איצו רימר, רבקה רין, יחיאל שמי, אמיר שפט, יגאל תומרקין
התערוכה “הנמרודים החדשים” ביקשה לבחון את האיקוניות של פסלו של יצחק דנציגר “נמרוד” בראי ניסוחיו החדשים באמנות הישראלית, מאז שנות ה־50 ועד ימינו. התערוכה תיעדה את ה”נמרודים” השונים של האמנות הישראלית לדורותיה, אך בעיקר עימתה את האידיאליזציה הגופנית של “נמרוד” הדנציגרי עם טיפולים – מרביתם אירוניים, מרביתם עכשוויים – העונים לארוס, לשריריות ולכוחניות של הצייד הקדמון.
- הביאנלה הארצית לרישום | תערוכות קבוצתית | 2001 – היום
אוצרים: אילן ויזגן, דרור בורשטיין, דליה מנור, תמי מנור פרידמן, טל יחס, עדנה מושינזון, הדס מאור, אירית הדר, טלי בן־נון
הביאנלה הארצית לרישום, המתקיימת בחסות ובהפקת בית האמנים ירושלים, ביססה את מעמדה מאז שנת 2001 כמפעל אמנותי מקיף וייחודי. התערוכה מתקיימת בבית האמנים ובחללי תצוגה נוספים במרכז העיר, בהם: גלריה כורש 14, סדנת ההדפס ירושלים, בית טיכו, המפעל ואגריפס 12. בימים אלו נערכת הביאנלה התשיעית, בהשתתפות עשרות אמנים ומאות יצירות המצטרפים לחגיגת אמנות גדולה ומקיפה. מטרת הביאנלה לשרטט כיווני עשייה ותמורות שחלים במדיום הדינמי של הרישום, שהוא מדיום מסורתי אך מתחדש תדיר. מאות רבות של יוצרים נענים בכל שנתיים לקול הקורא ומתוכם נבחרים עשרות רבות להציג בביאנלה.
מראה הצבה בביאנלה הארצית השביעית לרישום “קו פעולה”, צילום: אלעד שריג
- פרויקט “נדבך” | רצף תערוכות יחיד ראשונות של אמנים צעירים | 1992 – היום
פרויקט “נדבך”, רצף תערוכות יחיד ראשונות של אמנים צעירים, בוגרי בתי ספר לאמנות בישראל, הושק בשנת 1992 בבית האמנים בירושלים. הפרויקט מעניק הזדמנות ייחודית לאמנים בראשית דרכם באמצעות חשיפת יצירתם לעולם האמנות הישראלי.
טיבו של מקום לימוד תלוי, בין השאר, בצוות המורים המלמדים בו. האמנים המציגים, בוגרי המחזורים האחרונים של בתי הספר לאמנות, נבחרו על ידי מוריהם לשעבר – אמנים פעילים הממשיכים ללוותם על תקן אוצרים עד מועד התערוכה. תערוכות “נדבך” פותחות צוהר לתהליך התהוות הדור הצעיר באמנות הישראלית, תוך שהן משרטטות את אופיו של דור זה ואת הלכי הרוח המאפיינים אותו. במבט לאחור ניתן לראות את נדבכי האמנות ואת האמנים המובילים בישראל שהתחילו את דרכם בפרויקט זה.
למעבר לעמוד של תערוכות נדבך באתר
כשאמנים מתכננים תערוכה הם מחפשים לא פעם חלל מתאים לאופי או לגודל של העבודות שלהם, אז בואו נדבר קצת טכני:
מטראז’: 440 מ”ר. ארבעה חללי תצוגה במידות משתנות.
גובה תקרה: מידות משתנות.
סוג רצפה: קומה עליונה: מרצפות טרצו, קומת הביניים: עץ אלון, קומה תחתונה: אבן מקור.
חלונות ותאורה: שילוב בין תאורה טבעית ותאורה מלאכותית. התאורה הטבעית נובעת מחלונות הממוקמים בחללים בקומה התחתונה ובקומה העליונה.
בסקאלה שבה 1 היא קובייה לבנה סטרילית ו־10 הוא מפעל לייצור תחמושת מהמאה ה־17 שהוסב להצגת אמנות, איפה תמקמו את האופי של החלל שלכם מבחינת אדריכלית? 8.
כמה תערוכות מוצגות בדרך כלל במקביל בגלריה:
לעיתים מוצגת תערוכה אחת שמתפרשת על כל הבניין, אך בדרך כלל מוצגות ארבע תערוכות במקביל.
יש חלומות לשינוי ושיפוץ החלל? אם כן, ספרו לנו עליהן:
יש חלומות ותקוות, ודאי.
שובל הכסף – מאיפה הוא בא ולאן הוא הולך:
מה המודל הכלכלי שמחזיק את הגלריה?
מוסד ציבורי ללא כוונת רווח.
החלל נתמך על ידי גופים ציבוריים (עירייה, משרד התרבות, קרנות)?
כן.
האם יש לכם אפיקי הכנסה נוספים?
כן.
האם נגבים דמי כניסה על ביקור בחלל? אם כן, כמה ולאן הולך הכסף?
לא נגבים דמי כניסה.
האם אמנים נדרשים לשלם בעבור הצגה בחלל?
אמנים אינם נדרשים לשלם בעבור הצגה בחלל.
האם אמנים מקבלים שכר על השתתפות בתערוכות?
האמנים מקבלים שכר אמן.
במוסד יש מקבלי משכורות קבועים? אם כן, באילו תפקידים?
כן. מנהלת ואוצרת ראשית, רכזת פעילות אמנותית, מפיקת תערוכות נדבך, תולה תערוכות.
האם אתם מסתמכים על עבודה של מתנדבים? אם כן, באילו תפקידים?
כן. הוועד המנהל והוועדות השונות מורכבים מאמנים מתנדבים.
מראה הצבה בתערוכתה של עינב צייכנר בסדרת נדבך 24, צילום: אלעד שריג
אמנות וסביבה:
האם מתקיימת פעילות קהילתית בגלריה או מטעם הגלריה?
בהחלט. ביקורי קבוצות של קהלים שונים, מפגשי גלריה המושכים לכאן קהל מגוון, שיעורי אמנות לכיתות מאקדמיות ותיכונים, הרצאות ועוד.
האם אתם עובדים גם עם השכנים – הקהילה הגאוגרפית הקרובה?
בוודאי. שיתוף גלריות במרכז העיר בפרויקט הביאנלה לרישום.
האם מתקיימת אצלכם פעילות חינוכית או חברתית?
הגלריה מארחת קבוצות סטודנטים ותלמידי תיכון.
מי קהל היעד שאליו פונות התערוכות בחלל?
קהל היעד רחב ומגוון.
ולסוד השמור ביותר של שדה האמנות בישראל: אם אני רוצה להציע תערוכה לגלריה, איך אני עושה את זה?
אצלנו זה לא סוד בכלל… באתר שלנו יש טופס בקשה לתערוכה. ועדת תערוכות מבוססת אמנים מתכנסת פעמיים בשנה ומחליטה אילו הצעות יתקבלו. כל אחד יכול להגיש בקשה.
האם יש קול קורא לתערוכות שיוצא בזמנים קבועים?
יש קולות קוראים קבועים: הביאנלה הארצית לרישום, הפרס לציור לאמן צעיר ע”ש אסנת מוזס, הפרס לאמנות חזותית ע”ש מירון סימה, פרס ע”ש שושנה ומרדכי איש־שלום ליצירה אמנותית ומפעל חיים.
באתר הגלריה קיים מייל לשלוח אליו תיקי עבודות?
exhib.committee@gmail.com יש לצרף גם את טופס הבקשה מהאתר, ולקרא את ההנחיות להגשה.
ישנם חומרים, טכניקות, נושאים וסוגי תערוכות שהגלריה מתמקדת בהם?
הגלריה מציגה אמנות בכל המדיות ובכל הנושאים.
איך עוקבים אחרי הפעילות שלכם? קישורים לאתר, פייסבוק, אינסטגרם וכו’:
לאתר בית האמנים לחצו כאן.
פייסבוק JerusalemArtistsHouse
אינסטגרם jerusalemartistshouse@
לערוץ היוטיוב לחצו כאן.
