גיא לוי, קול דממה דקה, 143X97, אקריליק, שעווה, פגמנטים, שמן פשתן ופסטל על נייר מוצמד לדיבונד, 2025. צילום דניאל חנוך
בתקופה שבה המציאות החיצונית נעשית רועשת, אלימה ומקוטבת, הציור עבורי הוא תנועה של התכנסות פנימה.
העבודה “קול דממה דקה” אינה מבקשת לייצג אירוע או עמדה פוליטית ישירה, אלא מציעה בדיקת מציאות מסוג אחר: הקשבה למה שמתרחש מתחת לפני השטח — למתח, לפחד ולרעש הפנימי שהמצב מייצר.
זוהי בדיקת מציאות דרך האטה והשהיה, דרך ניסיון לשמוע קול שקט בתוך עודף הקולות.
העבודה הזו היא גם שמה של תערוכת יחיד שלי המוצגת בימים אלו בסדנאות האמנים תל אביב, וכוללת גוף עבודות העוסק בהתכנסות פנימית ובחיפוש אחר כיוון באמצעות דימויים מיתולוגיים ומרחבים נפשיים. בתוך הקשר זה, הדימוי המוצג כאן מבקש להציע מרחב של שהות — לא פתרון, אלא עמידה ערנית בתוך אי־ודאות.
