שלום חברים וחברות,
סוף השנה ושוב מודיעים לנו, כמעט כלאחר יד, שהכל מתייקר. לא כנסיבות זמניות אלא כמדיניות, כמצב מתמשך. ב־2026 כולנו צפויים להרגיש ביתר שאת את השחיקה המצטברת ביכולת לתחזק את אותו סל חיים בסיסי: חשמל, מים, מזון, תחבורה, וגם תרבות ואמנות. המחירים מטפסים, השירותים מצטמצמים, ובמקביל ההכנסות אינן מצליחות להדביק את הפער.
איך מתמודדים? לכאורה, התשובה פשוטה: מצמצמים הוצאות. ברור. קיצוץ בשומנים. אבל כמה שומן עוד נשאר? והאם אמנות ותרבות הן באמת שומן, מותרות שאפשר לוותר עליהן? אנחנו מאמינים שלא. אמנות ותרבות הן צורך בסיסי לא פחות מאוכל, ממיטה חמה ומחיבור טוב לאינטרנט. זוהי זכות אנושית.
לכן שמחנו לשמוע על אישה עשירה מאוד – שכנראה חושבת כמונו – שבחרה להעניק גישה בחינם לאמנות אפילו בלי לבקש שיקראו בניין על שמה (ובמאמר מוסגר: אנחנו עדיין קוראים לביתן האמנות ברחוב תרס”ט בתל אביב “ביתן הלנה רובינשטיין”). מוזיאון MoMA PS1 בניו יורק יציע כניסה חינם לכל המבקרים למשך שלוש שנים, החל מ־1 בינואר 2026, בעקבות תרומה של אספנית האמנות סוניה יו. המהלך, שיתקיים במסגרת חגיגות 50 שנה למוסד, נועד להסיר חסמים כלכליים ולהרחיב את הגישה לאמנות. זאת בשעה שמוזיאונים מרכזיים בעיר, כמו ה־MoMA והגוגנהיים, העלו את מחירי הכניסה ל־30 דולר. כך יהפוך PS1 למוזיאון החינמי הגדול ביותר בניו יורק. יו, מהגרת סינית ואם, אמרה כי היא מקווה שתרומתה תעורר השראה בדורות חדשים ותאפשר להם לחוות את כוחה של האמנות.
אבל אנחנו לא בניו יורק. בישראל, מחיר כניסה רגיל למוזיאון תל אביב עומד על 55 ש”ח, ולמוזיאון ישראל על 62 ש”ח – סכומים שאינם נגישים לרבים. ובכל זאת, יש לא מעט גלריות וחללי אמנות שאפשר לבקר בהם בחינם, וכדאי לנצל זאת כדי לראות אמנות מצוינת.
כזה הוא מקום לאמנות (הלובי), שבו מוצגת התערוכה של טל גפני. קרן גולדברג כתבה עליה ביקורת, ובה היא מתארת כיצד גפני מפרקת את הציור לפסלים ולמיצבים – שולחנות קפה, כוסות וחפצים יומיומיים – שנוגעים במושגים כמו אמת, ייצוג וראייה. התערוכה, שכותרתה “חלב שיבולת נשפך כמו מים”, שואלת כיצד ניתן ליצור בזמן מלחמה, ומבקרת בחריפות את השגרה התל אביבית המתנהלת לצד המלחמה. גפני עושה שימוש בציורי פנדה ובפסלים מחומרים זולים כמו פורמייקה כדי לבחון שאלות של אובייקטיביות ועיוורון פוליטי, ואת היחסים המורכבים בין אמנות לחיים במציאות הישראלית.
גם בגלריה מאיה מוצגת תערוכה חדשה, של לימור צרור. נועה רז־מלמד כותבת עליה: “ההצבה מובילה לשיטוט בין העבודות ונקודת המבט משתנה. הצופה נע בין עבודות שמושכות את המבט מעלה, אל הרצפה, אל עבודות שנמצאות בגובה העיניים, ולעיתים ההתרחשות מצויה מתחת לפסל. הגוף כולו הוא שותף פעיל בתערוכה זו, לא רק המבט”.
מירי דוידוביץ ביקרה באירוע הצילום בארל 2025, ואתם מוזמנים לבקר – בחינם – באתר שלנו במאמר החזותי שכתבה (יש המון צילומים מעולים). “במבט רחב, ארל 2025 מציג שני קטבים ברורים: בעבר הצלם יצא אל הרחוב, אל מדינות אחרות, אל מרחבים חברתיים ופוליטיים; היום המצלמה מופנית פנימה – אל הגוף, אל הזיכרון ואל מערכות היחסים שמעצבות אותנו. במובן הזה, הפסטיבל אינו רק תערוכת צילום אלא עדות חיה לשינוי עמוק במדיום. הצילום כבר לא רק מתעד את העולם; הוא חושף אותנו”.
וחמש דקות בלבד ממוזיאון ישראל, בירושלים, תוכלו לבקר בחינם ב”הקוביה”. דוכי כהן ממשיך במסעותיו בין חללי אמנות בארץ, ומביא אליכם את הסיפור שמאחורי הקמת המקום, המודל הכלכלי שמקיים אותו, התנאים הפיזיים והטכניים, הקו האמנותי הייחודי – וההזדמנויות להציג בו. והפעם: הקוביה בירושלים, ששוכנת במבנה לשימור בעמק המצלבה, שנבנה במקור בשנת 1964 כבית ללהקות המחול של רינה ניקובה, עבר אחרי מותה ב־1972 לעיריית ירושלים והוסב למרכז אמנויות. היום הגלריה מציגה בממוצע שש־שבע תערוכות בשנה.
יורם בלומנקרנץ מציג ב”בדיקת מציאות” את “בקולי”, עבודת מסך מתוך התערוכה שלו “ירושלימה”.
בתקופה שבה יוקר המחיה מצטייר כגזירת גורל, ובזמן שמוסדות ציבור ותרבות מאמצים יותר ויותר שפה של שוק, תחרות ורווחיות, חשוב להזכיר: אמנות אינה מותרות והיא אינה פריבילגיה. היא מרחב של מחשבה, של ביקורת, של דמיון – ושל קיום משותף. כל עוד יש חללים פתוחים, תערוכות חינמיות ויוצרים שממשיכים לפעול בתוך המציאות הזו ומתוכה, יש גם אפשרות להתעקש על תרבות כזכות, לא כהנחה זמנית.
שלוש תערוכות יחיד חדשות בבית בנימיני
פתיחה: חמישי, 18.12.25 בשעה 19:30
נעילה: שבת, 31.1.26 בשעה 14:00
“יופי שכזה” | ענת שיפטן
אוצר: דניאל שושן
שיח גלריה: שבת, 20.12.25 בשעה 11:30
תחת אור יום שחודר דרך חלון מונחת ערימת חומר. פרחים שמנים, טוליפים נפוחים, ארטישוקים מתפתלים כנחשים שבלעו את עצמם, פירות נפוחים כמו גופות של חלומות. צבעים דהויים: לבן של עצם שכבר שכחה את הבשר, צהוב דהוי, ורוד מחוספס. אין כאן כנים, אין הגבהה, רק הרצפה הקרה שמחכה לדריכה שתשמיע את צליל השבר.
ענת שיפטן, ילידת ירושלים שנסעה לניו יורק, יודעת שהגלות אינה מקום, היא מצב. כל פרח כאן הוא זיכרון שהתאבן, כל עלה – פצע שלא הגליד.
“7061/83” | יורם בלומנקרנץ
אוצרת: שלומית באומן
שיח גלריה: שישי, 16.1.26 בשעה 11:30
“7061/83” הוא מספר הגוש והחלקה של בית בנימיני, ובאמצעותו מסמן בלומנקרנץ מיקום מנוטרל מהקשר, לוח חלק כביכול שעליו הוא מציב את עבודותיו. אולם היצירות מטעינות את החלל בהקשרים זהותיים ותרבותיים של התפתחותו כאדם וכיוצר, ומפיחות במיקום הניטרלי הקשר ומשמעות. בלומנקרנץ מערער על יחסי הכוח שבין האובייקט האמנותי ובין פסולת בניין ופסולת ביתית זולה כמו קופסאות שימורים, בקבוקי בירה, שיירים של גדרות וכדומה, אשר מרפררים לשולי החברה.
“עִירְבּוּל” | נועה צ’רניחובסקי
בגלריה הקטנה
אוצרות: רעות רבוח ושלי שביט
שיח גלריה: שישי, 16.1.26 בשעה 11:30
התערוכה “עִירְבּוּל” של האמנית נועה צ’רניחובסקי היא יומן אישי רפלקטיבי על הסביבה האורבנית. זהו גוף עבודות חדש שנוצר במיוחד עבור חלל הגלריה הקטנה, ובו האמנית חוקרת את היחסים בין האדם, העיר והחומר. צ’רניחובסקי מתעדת מפגשים חומריים וקומפוזיציות יומיומיות במרחבים אלו, מעבדת אותם וממירה אותם למיצב של אובייקטים מופשטים, שיוצרים שפה פיסולית עצמאית.
שעות פתיחה: ראשון ושישי בשעות 10:00–14:00, שני–חמישי בשעות 11:00–19:00, שבת בשעות 11:00–14:00
נועה צ’רניחובסקי, אבן מלומדים, 2025, צילום: האמנית
שיח גלריה בתערוכה “עץ עומד על גבעת המטוס”
עם האמן גוסטבו סגורסקי והאוצר רן קסמי אילן
שישי, 19.12.25 בשעה 11:00
מוזמנים לשיח שידון בפרויקט ארוך השנים של גוסטבו סגורסקי בגבעת המטוס, בו עוסקת התערוכה הנוכחית בגלריה החדשה טדי.
התערוכה של סגורסקי חוזרת אל גבעת המטוס, מרחב טעון בדרום ירושלים בעל שכבות רבות של היסטוריה, התיישבות וחיי יום־יום. סגורסקי צילם במקום לראשונה בשנת 1998, כשהוקם בו אתר קראוונים לעולים מאתיופיה, ותיעד רגעים קטנים של שגרת חיים בתוך שכונה זמנית הנבנית מול העדשה.
כיום, כ־25 שנה אחר כך, המקום עומד בפני שינוי נוסף. סגורסקי מציג את הגבעה כמרחב שבו ארעיות וקביעות מתקיימות זו לצד זו, עדות למרחב שבו פוליטיקה, זיכרון ותנועה אנושית שזורים זה בזה. התערוכה מציעה מבט אינטימי ומפוכח על אתר שמתגלגל בין אוכלוסיות, הבטחות ונוכחות ממשית בשטח.
כניסה חופשית בהרשמה מראש >>
תערוכות סתיו בגלריה העירונית לאמנות בראשון לציון
הגלריה העירונית לאמנות בראשון לציון, רחוב אחד העם 8, ראשון לציון
נעילה: 12.2.26
אוצרות התערוכות: אפי גן וקרן ויסהוז
אלה אמיתי סדובסקי / “ללא כותרת 2”
עבודות הקולאז’ של אלה אמיתי סדובסקי מייצרות חוויה מורכבת הנעה בין מציאות לדמיון, בין זיכרון אישי לקולקטיבי. הקולאז’ים לוקחים אותנו למסע, לא אל טבע ממשי אלא אל יצוגים מלאכותיים עשויים טפט, נייר ובד.
ורדי בוברוב / “הם היו שם קודם”
תערוכתה של האמנית ורדי בוברוב עוסקת במקום משכנה של הגלריה העירונית לאמנות בבית גורדון־לונדון, מבנה היסטורי מפואר שנבנה בשנת 1891. בראשית שנות ה־2000 עבר הבניין תהליך שימור, ובמהלכו נחשפו ציורי קיר ותקרה מרהיבים שהפכו למקורות ההשראה לתערוכה. בוברוב מבקשת להתחבר באמצעותם למקום שבו היא מציגה, בפרשנות עכשווית, ביקורתית ומכבדת, המכניסה את העבר החזותי של הבית אל תוך ההווה האמנותי שלו.
עדינה בר־און ודניאל דיוויס / תערוכה המשלבת וידאו, פרפורמנס וכדרות
בתערוכה המשלבת מיצירותיהם של עדינה בר־און, חלוצת אמני המופע בישראל ובן זוגה האמן דניאל דייויס, מוצגות עבודות וידאו וקדרות המספרות סיפור אוטוביוגרפי, אישי ומשפחתי, העוסק בחיפוש אחר חיבור אישי ואינטימי עם אדמה, בית, שורשים וקהילה. החוויה העומדת בבסיס היצירות נוגעת ברצון התמידי לקשר בין זהות אינדיבידואלית לצד שייכות לחברה ולמקום. התערוכה מציגה דיוקן רלוונטי כמראה לחברה שערכיה נבחנים ומשתנים.
ערב מיוחד ליצירתם של בר־און ודיוויס
ראשון, 18.1.26
18:30 – פרפורמנס “על האהבה”, עדינה בר און
19:30 – ההרצאה “דמיון של קדר” – ד”ר שלומית באומן, אוצרת ויוצרת העוסקת בהיבטים מחקריים של שדה העיצוב הקרמי, אוצרת הגלריה בבית בנימיני.
הזמנות בטלפון: 03-7572822
שעות פתיחה: שני–חמישי ושבת בשעות 10:00–14:00, שני גם בשעות 16:00–18:00
אלה אמיתי סדובסקי, ללא כותרת, 2021-2023
תערוכת המכירה השנתית של גלריה חנינא
אמנות ישראלית מקורית של מאות אמניות ואמנים
המפעל 5, קומה 4, ת״א
פתיחה: חמישי, 18.12.25 בשעות 18:00–22:00
ימי מכירה נוספים: שישי–שבת, 19-20.12.25 בשעות 10:00–14:00, חמישי, 25.12.25 בשעות 17:00–20:00, שישי–שבת, 26-27.12.25 בשעות 10:00–14:00
חברות וחברים, רוכשות ורוכשים, תודה על תמיכתם בעבר.
גם השנה אנחנו שמחים להזמינכם לתערוכת המכירה השנתית של גלריה חנינא – מקום לאמנות עכשווית בחלל הגדול החדש: רחוב שביל המפעל 5, קומה 4, קריית המלאכה תל אביב.
עכשיו יותר מתמיד הגלריה ושדה האמנות כולו זקוקים לתמיכת הציבור, וגם השנה חנינא תקיים תערוכת מכירה גדולה במיוחד, עם 350 עבודות מקור ישראליות עכשוויות של כמאה אמנים ואמניות צעירים, ותיקים, מתחילים, מוכרים וחשובים.
יהיה מתחם של יצירות עד 2,500 ש״ח, ומתחם של יצירות יקרות יותר, מעל 2,500 ש״ח.
המכירה היא במזומן, צ׳ק או כרטיס אשראי.
בין האמניות והאמנים המשתתפים: אליהו אריק בוקובזה, שי יחזקאלי, נטליה זורבובה, יערה אורן, רות אור, דדה וניצן מינץ, יאיר טלמור, ורד אהרונוביץ, רועי קורן, עלמא גרשוני, אסף שני, ציקי אייזנברג, אסף שני, אנדי גורביץ’, מתן גולן, שובל קלושינר, גילי לב ארי, אלון קדם, עדי ט. הופמן, רותי בן יעקב, אוסנת יהלי סרבגילי, ועוד עשרות רבות.
“אני זקוקה לפחות להפסקה חגיגית”
לאה גולדברג, מיכל בקי, נולי עומר
הגלריה לאמנות במכללה האקדמית לחינוך ע”ש דוד ילין
פתיחה: חמישי, 25.12.25 בשעה 19:30
נעילה: 24.2.26
אוצרת: נאוה ט. ברזני
שנת 1965 היא השנה שבה נבע הדחף האינטנסיבי של לאה גולדברג לציור, ובמקביל היא מיעטה להשתמש במילים. גולדברג החלה ברישום אינטנסיבי בדיו והמשיכה בעבודות קולאז’. עבודותיה רוויות ההקשרים המקומיים־מודרניים (בהם אמנות), הסמלים היהודיים והאיקונוגרפיה הנוצרית נעות בין פנטזיה לבין מציאות, בין צורני למופשט ובין גילוי להסתר. אל הסצנות החידתיות המוצגות בחלל מצטרפת מיכל בקי, שמזקקת בעבודותיה תמציות של קיום וחוויות אנושיות. בשילוב שבין הקומי לטרגי היא מציפה ומטעינה את המצע בנוכחות גופנית מתעתעת ובתנועתיות ערה. מילותיה של גולדברג שבות אל המרחב ונשזרות בעבודת רקמה צבעונית וגדושה של נולי עומר. היא רוקמת את המחזור “הסתכלות בדבורה” שכתבה גולדברג על הביקורת שהפנו משוררי הדור הצעיר אל כתיבתה. כך בפעולת קונטרפונקט שוזרת עומר קונפליקט אנושי בעבודה סיבית־טקסטילית שיש בה מן הרכות. “אני זקוקה לפחות להפסקה חגיגית” כותבת גולדברג על החולין ועל השקיעה המדשדשת בשדותיה של ממשות. במפגש הדמיוני בינה לבין בקי ועומר היא יוצאת אליה.
הגלריה לאמנות במכללה האקדמית לחינוך ע”ש דוד ילין
רח’ מעגל בית המדרש 7 בית הכרם, ירושלים
הגלריה ממוקמת בקומה השנייה בספרייה
שעות פתיחה: שני–רביעי בשעות 10:00–17:00, חמישי בשעות 10:00–16:00
לאה גולדברג, 1969-1968, מיכל בקי, ללא שם (מח), 2021, נולי עומר, הסתכלות בדבורה, 2025
“תחנת רוח”
סדרת מפגשי הטענה לאמנים ואמניות
בית אבי חי
שלושה מפגשים בימי רביעי, 24.12.25, 31.12.25, 7.1.26, בשעות 18:00–22:00
בשנתיים האחרונות הארץ שלנו רעדה ודיממה ואנחנו יחד איתה. אתם, שהייתם רופאי התקופה שלנו, שנתתם קול ומנגינה ומילים לכאבים שלנו, מוזמנים למרחב של שיתוף, לימוד, השראה והזנה ללב היפה שלכם, יחד עם אמנים כמוכם.
אנחנו מאמינים שבזמנים קשים אמנות אינה בריחה מן המציאות אלא חזרה עמוקה אליה, ומי אם לא אתם יאיר לנו את הדרך חזרה?
מה בתכנית? לימוד ספר הזוהר בהנחיית עמרי שאשא, ומפגשים עם אמנים ואנשי רוח: סופי ברזון מקאי, יונדב קפלון ופרופ’ דנה אמיר.
Photo by Karl Hörnfeldt on Unsplash
חנוכה במוזיאון אגם
ימים של צבע, אור ותנועה לכל המשפחה
סיורים מודרכים וסדנאות יצירה קינטיות לילדים לאורך כל החג.
אירועי חנוכה מיוחדים:
סיור מודרך לאור פנסים
חמישי, 18.12.25 בשעה 19:00
לפרטים מלאים ורכישת כרטיסים >>
הצגת ילדים: הרפתקאות הדרקון פיץ וסדנת צלליות
ראשון, 21.12,25 בשעות 11:00, 13:00
לפרטים מלאים ורכישת כרטיסים >>
סיורים מודרכים לקהל הרחב ולמשפחות, גמצ’יק – סיור תיאטרלי לקטנטנים, סדנאות יצירה קינטיות לילדים, הצגת ילדים וסדנת צילום למשפחות.
לפרטים מלאים ורכישת כרטיסים >>
מוזיאון אגם
מיש”ר 1, ראשון לציון
03-5555-900 | yama.co.il
הזכות לשינויים שמורה
עקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם
