המדור לחקר החלל: שאלון למפעילי חלל האמנות
ברוכים הבאים ל”מדור לחקר החלל”, מסע בין קירות לבנים, תאורת ספוטים וחזונות אמנותיים. בכל פעם נחשוף בפניכם חלל אמנות אחד על כל רבדיו: מהסיפור שמאחורי הקמתו, דרך המודל הכלכלי שמקיים אותו ועד לקו האמנותי הייחודי שמגדיר את זהותו. באמצעות שאלון קבוע יחסית נפרוש את המפה המלאה של כל חלל, מהתנאים הפיזיים והטכניים ועד להזדמנויות להציג בו. זוהי הצצה אל מאחורי הקלעים של המקומות שמעצבים את נוף האמנות העכשווית בישראל. מפעילים חלל אמנות ורוצים להשתתף במדור גם אתם? כתבו לנו
איפה אנחנו:
הקוביה שוכנת במבנה לשימור – “בית רינה ניקובה” – בין שכונת ניות לעמק המצלבה, ברחוב יהושע ייבין 13 בירושלים. מצפון לקוביה, במרחק כמה דקות הליכה, נמצא מוזיאון ישראל, וביניהם מתפרש עמק המצלבה היפה שבו מנזר המצלבה. מדרום לקוביה נמצאת שכונת רסקו הוותיקה, וממערב לה, במרחק חמש דקות הליכה, נמצאים הגן הבוטני, קמפוס גבעת רם וכביש בזק שמוביל ליציאה מהעיר. הקוביה מוקפת בחורש טבעי, מה שהופך אותה לבועה יפה במיוחד בין כל אלה. בירכתיים שלה נמצאת הגינה הקהילתית המטופחת של שכונת ניות. בהמשך הרחוב, לצד שבילי הליכה ואופניים ישנם מבני ציבור נוספים: ההנהלה הארצית של בני עקיבא וסניף “ירושלים מרכז” של התנועה, המרכז לזהירות בדרכים, מרכז עפרון למחול (ולהקות הורה), הנהגת הצופים ושני שבטי הצופים הוותיקים, מצדה ומודיעין.
היסטוריה של המבנה בקצרה
“בית רינה ניקובה” תוכנן על ידי האדריכל דוד רזניק ונחנך בשנת 1964 כבית ללהקות המחול של הכוריאוגרפית והרקדנית, פרימה בלרינה רינה ניקובה, מייסדת בלט הפולקלור התנכ”י בארץ. הבניין שימש כסטודיו וכלל אולם מופעים, חדרי חזרות ואף את דירת המגורים שלה. ניקובה נהרגה בתאונת אופנוע בשנת 1972, ובמותה הורישה את ביתה לעיריית ירושלים, בתנאי שישמש בית לאמנות. הבית היה במשך שנים רבות משכנה של להקת המחול “הורה”, עד שנת 2007 שבה עברה הלהקה ל”מרכז עפרון למחול” הסמוך. בית רינה ניקובה עבר שיפוץ והתאמת חללים לייעודו החדש כמרכז לאמנויות המופעל על ידי עיריית ירושלים: החצר הפנימית של הבניין המקורי הפכה לחלל המרכזי של המבנה המחודש המשמש כחלל תצוגה, וממנו יש גישה לכל חללי העבודה: סטודיו לציור, סטודיו לפיסול, סטודיו עיצוב קרמי, משרדים, ספרייה וחדר הרצאות.
תולדות האמנות
מרכז האמנויות של עיריית ירושלים פעל עד שנת 2009 בשכונת מוסררה, ברחוב הע”ח (במבנה המשמש כיום את בית הספר לצילום של מוסררה). בשנת 2010 החל לפעול בביתו החדש בבית רינה ניקובה, בשמו החדש: “הקוביה”. בגלריה הוצגו עשרות רבות של תערוכות. בשנים האחרונות ומאז קבלת התמיכה בגלריה ממשרד התרבות, הוצגו בה בממוצע שש או שבע תערוכות בשנה.
החל משנת 2023 אתר “הקוביה – יש מקום לאמנות” מציג מידע על תערוכות עבר בדף ייעודי. המידע כולל דימוי הזמנה, טקסט אוצרותי, דימויים נבחרים וקישור להורדת ברושור תערוכה.
צוות הקוביה, צילום: ניסים יצחק
מי הנפשות הפועלות?
גלריית הקוביה ובית הספר לאמנות פועלים במסגרת המחלקה לאמנות חזותית, אגף תרבות בעיריית ירושלים.
מנהלת הקוביה – איילת חן קיציס; מנהל אמנותי ואוצר הגלריה – דן אורימיאן; מנהל משרד ומזכירות – ניסים יצחק; צוות הפקה – אוליביה לוי חדיד, נועה אורון; אדמיניסטרציה – ליאור זלצר.
ספרו לנו בקצרה על כמה תערוכות בולטות שהתקיימו בגלריה:
תערוכות “סלון הקוביה” הוצגו בגלריית הקוביה בשנים 2015, 2017, 2020 באוצרות משותפת של דן אורימיאן ואלה כהן ונסובר. בתערוכות אלו הוצגו עבודות ציור עכשווי של יותר מ־250 ציירות וציירים הפועלים בישראל, בהם אמניות ואמנים בכירים ומוכרים לצד אמניות ואמנים צעירים בתחילת דרכם. התערוכה זכתה לעניין רב ואלפי מבקרים. בזמן הצגת התערוכות התקיימו בגלריה סיורים לקבוצות עיתונאים, אספנים וסטודנטים, אירועי אמנות בינתחומיים, שיחי גלריה, הרצאות ומופעי מוסיקה חיה.
פרויקט “חדר זוגי”, תכנית שהות האמנים של הקוביה, התקיימה הקיץ זו השנה השמינית ברציפות. בכל מחזור מוזמנות.ים צמד אמנים.יות שנבחרים בתהליך של קול קורא ליצור פרויקט משותף בחללי הסטודיו והגלריה. התכנית מעניקה הזדמנויות ליוצרות ויוצרים עצמאיים וצעירים, ומזמנת שיח בינתחומי ופרויקטים בעלי אופי ניסיוני ומחקרי המתייחסים למרחב של הקוביה – המבנה האדריכלי, ההקשר התרבותי, ההיסטורי, החברתי והסביבתי של המקום.
תערוכות תלמידי ומורי הקוביה חושפות תהליכי יצירה ולימוד ומחזקות את הקשר בין שתי זרועות הקוביה – בית הספר והגלריה. בכל שנה התקיימו בקוביה תערוכות תלמידים ומורים בפורמטים משתנים של תצוגה. חלל הגלריה התמלא בעבודות במגוון מדיות, בפירות של עשייה משמעותית ובהמשך המסורת של העברת ידע על ידי שיח בין המרצות והמרצים האמנים לתלמידות ולתלמידים.
התערוכה “רינה ניקובה – בלרינה תנ”כית”, באוצרותו של גיא רז, נפתחה בקוביה בשנת 2018 באירוע חגיגי במסגרת פסטיבל מנופים לאמנות עכשווית. התערוכה סיפרה את סיפור חייה ופועלה של ניקובה, סיפור הגשמת חלום להקמת בית למחול שהפך להיות בית ללהקות המחול של “הורה ירושלים”, וברבות השנים הפך למשכנה של הקוביה. בתערוכה הוצג חומר היסטורי מרתק וצילומים ארכיוניים רבים, וכל זאת לצד עבודות מקור חדשות של יוצרים שהוזמנו לפרויקט. כמו כן, הושק ספר על ניקובה בהוצאת הקוביה, הכולל מאמרים ודימויים נבחרים.
מראה הצבה בתערוכה הזוגית של דורון עובד ונועה שיזף, “אקווריום”, 2021, אוצר: דן אורימיאן, צילום: דורון עובד
כשאמנים מתכננים תערוכה הם מחפשים לא פעם חלל מתאים לאופי או לגודל של העבודות שלהם, אז בואו נדבר קצת טכני:
מטראז’: 78 מ”ר שטח תצוגה פנימי, 105 שטח תצוגה חיצוני.
גובה תקרה: כחמישה מטרים בגלריה המרכזית.
סוג רצפה: מרצפות טרצו בהירות.
חלונות: חלונות מקיפים את הגלריה בגובה, בסמוך לתקרה – 360 מעלות. אור טבעי שוטף את הגלריה במשך היום. חדר הפרויקטים ללא חלונות וניתן להחשיך אותו באופן מוחלט באמצעות וילון.
תאורה: לאחרונה הותקנה מערכת תאורה חדשה בגלריה העונה על צרכיה של גלריה עכשווית ומאפשרת כיווני תאורה רבים.
בסקאלה שבה 1 היא קובייה לבנה סטרילית ו־10 הוא מפעל לייצור תחמושת מהמאה ה־17 שהוסב להצגת אמנות, איפה תמקמו את האופי של החלל שלכם מבחינת אדריכלית?
3. מצד אחד, מבנה הגלריה מאתגר, היא ממוקמת במרכז המבנה ומשמשת כחלל מעבר לכל חדרי הסטודיו של בית הספר, ולכן היא רצופה בדלתות, פתחים, מדרגות ומעקות. מצד שני, יש בה איכויות רבות של גלריה מוזיאלית: תקרה גבוהה, מבנה מלבני קתדרלי כמעט, אור טבעי שוטף ונעים.
כמה תערוכות מוצגות בדרך כלל במקביל בגלריה: בדרך כלל מוצגות בה תערוכה אחת או שתיים (אחת בגלריה המרכזית ואחת בחדר הפרויקטים).
יש חלומות לשינוי ושיפוץ החלל? אם כן, ספרו לנו עליהן: בהרפתקה הבאה שלנו נבקש לקדם את הסבת אחד מחללי הסטודיו של הקוביה לחלל הרצאות והאב איכותי, שישמש הן את בית הספר והן את הגלריה למפגשים וסדנאות. במקביל, אנו חושבים על הסבת הספרייה של הקוביה למרחב שיאפשר תצוגה של “קיר אמן”. בנוסף, אנו מתכננים את התקת ויטרינת התצוגה החיצונית (ה”אשקובית”) ממיקומה הנוכחי בצידה האחורי של הקוביה אל חזית המבנה, מה שיאפשר חשיפה רבה יותר לתכנים שיוצגו בה: עבודות וידאו, סרטונים ועוד.
רקדניות ‘הורה’ בערב פתיחת התערוכה “רינה ניקובה – בלרינה תנ”כית” במסגרת פסטיבל מנופים, אוצר: גיא רז, 2018, צילום: דור קדמי
שובל הכסף – מאיפה הוא בא ולאן הוא הולך:
של מי הבעלות על המבנה? הקוביה שייכת לעיריית ירושלים ומנוהלת על ידי אגף תרבות ואמנויות.
מה המודל הכלכלי שמחזיק את הגלריה? מוסד ציבורי ללא מטרות רווח – גלריה עירונית.
החלל נתמך על ידי גופים ציבוריים? עירייה ומשרד התרבות.
האם יש לכם אפיקי הכנסה נוספים? פעילות בית הספר של הקוביה היא גורם מכניס המאפשר את הרחבת פעילות הגלריה, אירועים בתערוכות ועוד, עבור התלמידים ועבור הקהל הרחב.
האם נגבים דמי כניסה לביקור בחלל? אם כן, כמה ולאן הולך הכסף? לא.
האם אמנים נדרשים לשלם בעבור הצגה בחלל? לא.
האם אמנים מקבלים שכר על השתתפות בתערוכות? כן. אמנים מקבלים שכר אמן בהתאם להמלצות איגוד האמנים הפלסטיים ודרישות התמיכה בגלריות לפי הגדרות משרד התרבות.
במוסד יש מקבלי משכורות קבועים? אם כן, באילו תפקידים? מנהלת הקוביה, המנהל האמנותי ומנהל המשרד הם עובדי עירייה ומקבלים משכורות קבועות.
האם אתם מסתמכים על עבודה של מתנדבים? אם כן, באילו תפקידים? לא.
אמנות וסביבה:
האם הגלריה משתלבת במרחב השכונתי, ואיזו פעילות קהילתית מתקיימת בתוכה או מטעמה?
גלריית הקוביה שוכנת בסמוך לגינה הקהילתית של שכונת ניות. הקוביה מנהלת שיח צמוד עם ועד השכונה ועם שלוחת המנהל הקהילתי בשכונה. יחד נרקמים שיתופי פעולה רבים: מופעים של חברי הקהילה בקוביה במסגרת “פסטיבל שכונה”, מופעים רב תחומיים ביוזמת הקוביה במרחב הגינה הקהילתית, אירועים משותפים בחגים ועוד. מיזמים נוספים נמצאים בתכנון בימים אלו.
האם מתקיימת אצלכם פעילות חינוכית או חברתית?
בית הספר של הקוביה מקיים קורסים שנתיים, סמסטריאליים וכן סדנאות וקורסים קצרים לאורך כל השנה. בנוסף, מארחת הקוביה גופים שונים הפונים אלינו בבקשות מיוחדות לסדנאות אמן ומפגשים בגלריה, שיח משותף ולמידה.
מי קהל היעד שאליו פונות התערוכות בחלל?
יוצרות ויוצרים, חובבי תרבות ואמנות, הקהל הרחב.
מה חסר בעיר/יישוב שלכם?
הא??
אה! ים כמובן.
סלון הקוביה 2017, אוצרים, דן אורימיאן ואלה כהן ונסובר, צילום: תמר בנין
ולסוד השמור ביותר של שדה האמנות בישראל: אם אני רוצה להציע תערוכה לגלריה, איך אני עושה את זה?
עוקב אחרי הפעילות שלנו בכלל ובסושיאל בפרט, ואחרי פירסומים פתוחים להגשה – בעיקר ברשתות החברתיות כאמור – ומגיש!
בנוסף, ניתן לשלוח מייל לקוביה לכתובת הבאה hacubia@gmail.com, לייעד את המייל לאוצר הגלריה, ולצרף את ההצעה/תיק העבודות בקובץ pdf אחד הכולל את תקציר ההצעה וחומרים נלווים: קורות חיים בדגש על ניסיון אמנותי, צילומי עבודות נבחרות, לינקים לפרויקטים והמחשות.
האם יש קול קורא לתערוכות שיוצא בזמנים קבועים?
בכל שנה מוציאה הקוביה קול קורא לתערוכה במסגרת פרויקט השהות “חדר זוגי”. בדרך כלל הפרסום יוצא בחודשי האביב, אפריל/מאי.
באתר הגלריה קיים מייל לשלוח אליו תיקי עבודות?
תיקי עבודות יש לשלוח למייל הקוביה כפי שציינתי בסעיף הקודם לקודם.
ישנם חומרים, טכניקות, נושאים וסוגי תערוכות שהגלריה מתמקדת בהם?
באופן טבעי, גלריית הקוביה הציגה לאורך השנים תערוכות רבות של רישום וציור, פיסול, עיצוב קרמי, הדפס, וידאו־ארט וצילום – תחומי האמנות הפלסטית והחזותית הנלמדים במסגרת הקורסים בקוביה. במבט להווה ולעתיד, אנו מעוניינים לחזק את הקשר הרעיוני והמהותי שבין ההוויה הבית ספרית של הקוביה לבין התערוכות המוצגות בגלריה: הגלריה תשאף לקדם בשנים הקרובות תערוכות שיציגו תכנים שיש בהם ממד של למידה או רפלקסיה על התהליך היצירתי, ותבקש לתת במה ליוצרות ויוצרים שעשויים להעניק מכשרונם ואומנותם גם במסגרת סדנאות אמן ומפגשים עם הקהל.
משהו נוסף?
הקוביה היא בית. מקום שאוהב אמנות ומעוניין לתמוך באופן הכי מלא ואנושי ביוצרות וביוצרים וביצירה עצמאית מקורית. בקוביה תמצאו מרחב שנעים מאד ליצור בו ולעבור בו תהליכים משמעותיים, עם גב תומך ומסגרת מלווה ומייעצת. צוות הקוביה, סגל ההוראה המצוין והתלמידים המסורים, פתוחים מאד לרעיונות ויוזמות חדשות, ומעריכים תוכן מעמיק ומפגש עם אמנות שמעניקה השראה ומרחיבה את גבולות המחשבה.
איך עוקבים אחרי הפעילות שלכם? קישורים לאתר, פייסבוק, אינסטגרם וכו’:
לאתר הקוביה לחצו כאן.
פייסבוק: hacubia.jerusalem
אינסטגרם: hacubia@
