המשכן לאמנות עין חרוד גאה להכריז על פרס אלימה ריטה לאמנות ההדפס
הפרס מיועד לאמנים מגיל 35 ומעלה, סכום הפרס בסך 40,000 ₪ יחולק מדי שנה.
הכסף יועבר ישירות לסדנת הדפס שתיבחר ע”י האמן וועדת הבחירה
הכסף מיועד להפקת עבודות.
ועדת השופטים בראשות האוצר הראשי של המשכן תתחלף מידי שנה.
מועד ההגשה: עד לתאריך 16 בדצמבר 2025 בחצות.
ההכרזה על הזוכה תפורסם ב- 31 בדצמבר 2025.
למידע ופרטים נוספים: 04-6486038
לטופס הגשת המועמדות לחצו כאן.
הגשות שלא יעמדו בהגדרות יפסלו.
לפי הפרסום ב״גם כן תרבות״ (כאן תרבות) וב״הארץ״, בוטלו פרסים ביניהם גם בתחום האמנות הפלסטית, בהיקף של מאות אלפי שקלים. בשנים קודמות חולקו הפרסים לעשרות אמנים והיוו את אפיק התמיכה היחיד שתומך ביוצרים באופן ישיר, בשונה מתמיכה במוסדות. המשך…
ימים ספורים לפני המועד הסופי לאישור ביתני המדינות לביאנלה ה־61 בוונציה, הודיעה ממשלת דרום אפריקה על ביטול השתתפותה של האמנית גבריאל גוליית, שנבחרה פה אחד לייצג את המדינה. לפי דיווחים ב־ArtNews וב־Daily Maverick, ההחלטה התקבלה בעקבות התערבות ישירה של שר הספורט, האמנות והתרבות, גייטון מקנזי, שטען כי העבודה המוצעת ״מקוטבת״ ו״שנויה במחלוקת״ בשל עיסוקה במלחמה בעזה. מדובר בצעד חריג בעיתויו, המעורר שאלות לגבי חופש הביטוי האמנותי ולחצים פוליטיים בזירה הבינלאומית.
שר החינוך יואב קיש הודיע היום כי האמן הוותיק יעקב אגם הוא חתן פרס ישראל בתחום האמנות לשנה זו. בועדת הפרס ישבו האדריכל פרופ' גלעד דובשני והאוצרת ד"ר נורית סירקיס-בנק, ובראשה עמד ד״ר חיים פרלוק. בנימוקי הבחירה צויין כי ״פועלו של אגם מהדהד תרומה לאמנות הישראלית והבינלאומית זה שבעה עשורים. אגם פרץ את גבולות האמנות הפלסטית כפי שהיתה מוכרת וחידש שפות של אמנות קינטית ופופ ארט״.
אגם, בן 97, הוא אמן בעל שם עולמי, שיצירתו משלבת בין תפיסות מודרניסטיות של פיסול וצבע לבין תיאוריות מיסטיות ופילוסופיות, ומציגה משחקים בין תנועה לבין צבע ושינויים אופטיים.
פיטר יעקב מלץ הוא זוכה פרס אלימה ריטה לאמנות ההדפס לשנת 2025, המוענק מטעם המשכן לאמנות עין חרוד. מלץ, אמן רב־תחומי ומרצה ותיק בשדה האמנות הישראלי, יוצר לאורך השנים תבליטים, סדרות רישום והדפסים העוסקים במסעות פיזיים, מטאפיזיים ותרבותיים. יצירתו בוחנת את היחסים שבין חומר, מקום וזיכרון, ומשלבת חקירה חומרית עם עומק פיוטי ותודעתי. השפה האמנותית שפיתח מחברת בין נוף חיצוני לחוויה פנימית, וממקמת את עבודתו על התפר שבין ממשות, זיכרון ודמיון. מלץ הוא בוגר תואר MFA מה־Royal College of Art בלונדון, מכהן כראש מגמת האמנות החזותית בתיכון לאמנויות תלמה ילין, מלמד במחלקה לאמנות בבצלאל, ועבודותיו מוצגות בארץ ובעולם ונמצאות באוספים מרכזיים, בהם מוזיאון ישראל. בעבר זכה בפרס שרת התרבות (2019) ובפרס מירון סימה לאמנות (2017).
הוכרזה הזוכה של פרס ע"ש זאב ויעקב רכטר לאדריכלות לשנת 2025 – האדריכלית מאירה אפרת קובלסקי על פרויקט מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית.
הפרס, הנחשב לאחד החשובים בישראל בתחום האדריכלות, כולל פרס כספי של 40,000 ש״ח, והוענק לקובלסקי לאחר שוועדת השיפוט, בראשות האדריכלית מיכל קימל אשכולות, בחנה תשעה פרויקטים שהוגשו. הפרויקט מושם במבנה תעשייתי משנות ה-30, והשיקום שלו כולל שמירה על חלקים מקוריים לצד תוספת שטח משמעותית.
בצעד חריג שמעורר שאלות באשר למבנה השדה האדריכלי בישראל, השנה לא הוענק פרס האדריכל הצעיר, לאחר שוועדת השיפוט החליטה שלא לבחור מועמד מספק עקב ניגוד עניינים פוטנציאלי וחוסר מועמדים מתאימים. עוד ב-ynet
הביאנלה ה־18 של איסטנבול תסתיים לאחר חלקה הראשון בעקבות התפטרותה של המנהלת האמנותית כריסטין טומה מסיבות אישיות, כך לפי הודעת הקרן לתרבות ואמנות של איסטנבול (İKSV).
חלקה הראשון של הביאנלה התקיים בין ה־20 בספטמבר ל־23 בנובמבר 2025 בשמונה מוקדים בעיר, ובמהלכו ביקרו בו יותר מ־600 אלף מבקרים. הביאנלה תוכננה במקור על ידי טומה כפרויקט בן שלושה שלבים, שיתפרס על פני שלוש שנים ויכלול תוכנית אקדמית ב־2026 ותערוכה שנייה ב־2027. בעקבות החלטתה הנוכחית, התוכנית לא תימשך כמתוכנן, והביאנלה תסתיים לאחר חלקה הראשון בלבד.
קראו את כתבתה של שלי ליבוביץ־קלאורה על מצבה המורכב של הביאנלה ה־18 באיסטנבול, המשקפת את המשבר הפוליטי, החברתי והתרבותי בטורקיה של ימינו.
פרופ׳ גילה בלס (1927–2025), מן הדמויות המרכזיות והמכוננות של חקר האמנות המודרנית והישראלית, הלכה לעולמה בגיל 98. בלס הייתה מראשוני המרצים והמייסדים של החוג לתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב, ומהחוקרות הראשונות שפעלו להכרה באמנות הישראלית כתחום מחקר והוראה עצמאי. היא ייסדה וניהלה במשך כארבעה עשורים את "בית ציפר", המרכז לתיעוד ולחקר האמנות הישראלית, והייתה שותפה מרכזית להקמת התוכנית הרב־תחומית לאמנויות בפקולטה לאמנויות. לאורך עשרות שנות פעילותה האקדמית והאוצרותית השפיעה על עיצוב השיח, המחקר וההוראה של האמנות בישראל.
אורית אדר בכר ויואב וינפלד נבחרו מתוך 110 אמניות ואמנים שהגישו את מועמדותן.ם לתוכנית שתוקדש לדיאלוג עם שירתה של המשוררת והסופרת אסתר ראב (1894–1981) המשך…
