חזיונות ציון: מכון המקדש בוונציה

הקדמה

אנו מציעים, לביתן הישראלי בבינאלה בוונציה, תערוכה שמציגה את העבודה, הרעיונות והחפצים של “מכון המקדש”, ותאפשר למבקרים הצצה ייחודית לחשיבות התרבותית, ההיסטורית, והפוליטית העכשוויות של ארגון שנוי במחלוקת זה.

“מכון המקדש”, שממוקם בירושלים, מוקדש לבנייה מחדש של בית המקדש על הר המוריה/חראם א־שריף. פעילותו כוללת חינוך, מחקר, אקטיביזם והכנות פרקטיות למה שהמכון מכנה “שיקום תודעת המקדש והפעלה מחדש של דיברות נשכחות”. מטרת העל של הארגון היא להפוך את בית המקדש השלישי למציאות ממשית בשטח.

על ידי הצגת החזון של “מכון המקדש” בהקשר של הביאנלה בוונציה, אנו מבקשים ליצור מרחב להתבוננות ביקורתית על הצמתים שבהם דת, פוליטיקה ואמנות מצטלבות. התערוכה תזמין את הצופים להרהר על כוחה של האידיאולוגיה הדתית משיחית, על תפקיד השחזור ההיסטורי בעיצוב זהויות עכשוויות, ועל הדינמיקות המורכבות של מרחבים קדושים בשטחי מריבה.

חלקי התערוכה

חפצים

המיצג המרכזי בתערוכה יכלול אוסף מחפצי מוזיאון “מכון המקדש” שנבחר בקפידה. חפצים אלו, שנוצרו במיומנות כדי שיהיו מוכנים לשימוש במקדש, יוצגו בצורה שתדגיש הן את רמת האומנות הגבוהה והן את חשיבותם הסמלית. המוצגים המרכזיים יהיו:

1. כלי קודש שנוצרו על ידי המכון.
2. בגדי הכהן הגדול.
3. דגם מוקטן של מזבח אבן, שנבנה בהתאם לחוקי התורה.
4. העתקים של חצוצרות הכסף שבהן משתמשים בבית המקדש (“מכון המקדש” החל לייצר חצוצרות כסף לחלק לרבנים צבאיים, כדי שחיילים יתקעו בהן כשהם יוצאים לקרב).
5. ציורי שמן המתארים היבטים של הטקס בבית המקדש.
6. מודל מפורט של של מתחם בית המקדש.
7. פרה אדומה: בגינה של הביתן תסתובב פרה אדומה. ¹

כלי המקדש, רישומים מתוך תנ”ך הולמן, 1890

חווית מקדש מקיפה

כדי לתת לצופים לטעום מחזון “מכון המקדש”, ניצור מיצב מולטימדיה מקיף שמדמה היבטים מרכזיים מהבית השלישי המתוכנן. חוויה זו תכלול:

1. הקרנות ב־360 מעלות של מבנה המקדש והפולחנים שיתקיימו בו.
2. מוזיקת רקע שתכלול שחזור של ניגונים ותפילות מבית המקדש.
3. תצוגה אינטראקטיבית שתאפשר למבקרים להכיר את מבנה המקדש ואת שימושיו.
4. עמדות מציאות מדומה שיציעו “סיור” בבית השלישי העתידי.

תגובות אמנותיות עכשוויות

כדי להציע נקודת מבט ביקורתית ולטפח שיחה, נזמין עבודות וידאו חדשות מאמנים ישראלים מובילים. אמנים אפשריים: נירה פרג, דנה לוי, תמיר צדוק, גיא ברילר, פורת סלומון, מרסל תהילה ביטון ואניעם דרעי. האמנים יתבקשו להגיב לעבודתו של “מכון המקדש” בפרט, ולרעיון הקמת בית המקדש השלישי בכלל.
מיצבי וידאו אלו יוצגו לצד חפצי “מכון המקדש”, ויצרו דיאלוג דינמי בין שאיפות היסטוריות וביקורת עכשוויות.

גישה אוצרותית

האסטרטגיה האוצרותית של “חזיונות ציון” אינה לגבור על כוחם של הסמלים האידיאולוגיים באמצעות אירוניה, פארודיה או סאטירה, אלא להתמקד בכוח זה עצמו. על ידי שחזור והדגשת האסתטיקה והמבנים של “מכון המקדש”, בכוונתנו להפוך את האידיאולוגיה המשיחית שלהם למוחשית וניתנת לבחינה.

גישתנו שואפת לשחזר, לבנות ולבסוף לפרק את האידיאולוגיה. בכך שנביא לקדמת הבמה את היסודות האסתטיים שמבנים את כוחה, אנו שואפים להדגים כיצד אידיאולוגיה יכולה לאבד מכוחה באמצעות בחינה מדוקדקת וביקורתית.

הצבתם יחד של חפצי המקדש והתגובות האמנותיות העכשוויות תיצור סיפור מרובד שיזמין את המבקרים לחשוב על:

1. תפקידו של השחזור ההיסטורי בעיצוב זהויות מודרניות.
2. כוחם של סמלים דתיים בשיח הפוליטי.
3. האתיקה של יצירת חפצי קדושה למטרות אידיאולוגיות.
4. ההשפעה של שאיפות משיחיות על המציאות הגיאופוליטית.

ואולי תשקף, תשמש כמראה, תעמיד את הצופה במצב של חוסר נוחות, יראה, או שמחה כלפי המקום שאליו החברה הישראלית והמדינה הציוניות מתקדמות כיום.

פורת סלומון, הנטישה, הצבה תלוית מקום בבית בוריס שץ, 2021-2023

אירועים ציבוריים וחינוך

כדי להגדיל את השפעת התערוכה ולקדם שיח משמעותי, אנו מציעים:

1. סיורים מודרכים שיועברו על ידי היסטוריונים, חוקרי דת וחוקרי מדעי המדינה.
2. סיורים מודרכים שיועברו על ידי כהנים – רבנים ומלומדים של “מכון המקדש” שחולקים עמו תפיסת עולם ואמונות.
3. סדרת סדנאות שיבחנו תמות של מרחב מקודש, שחזור היסטורי והתערבות אמנותית.
4. פאנלים שבהם מגוון קולות ידונו בתמות של התערוכה.
5. תכניות חינוכיות לבתי ספר ולאוניברסיטאות שיעודדו חשיבה ביקורתית על תפקידה של מורשת דתית בחברה המודרנית.

שיקולים אתיים

אנו מכירים בטבעה הרגיש של התערוכה ובאפשרות שהיא תעורר תגובות חזקות. כדי להתייחס להשגות אלו:

1. נערוך התייעצויות נרחבות עם ועדה מייעצת מגוונת, הכוללת יהודים, מוסלמים, נוצרים וחילונים, כדי לוודא שכולם נפגעים באופן שווה.
2. נציין בצורה ברורה ומפורשת שהתערוכה לא תומכת במטרות “מכון המקדש” (ושגם אנחנו טיפ טיפה מוטרדים מהן).
3. אמצעי ביטחון ינקטו כדי להגן הן על החפצים והן על המבקרים, פיזית ורגשית.
4. חלל ייעודי למחשבה ולשיחה יסופק למבקרים שירגישו מוטרדים, מוצפים, מלאים שמחה, או שנדבקו במקרה בסינדרום ירושלים.

גיא ברילר, ארון קודש, סטילס מתוך וידאו בארבעה ערוצים, 2010, צילום: יובל יאירי

סיכום

“חזיונות ציון: מכון המקדש בוונציה” מציע הזדמנות ייחודית לבחון את אחד ההיבטים מעוררי המחלוקת של החברה הישראלית המודרנית מבעד לעדשות האמנות והעיסוק הביקורתי. בכך שאנו מביאים את פעילות “מכון המקדש” לזירה הבינלאומית של הביאנלה בוונציה, אנו שואפים לעורר דיון מעמיק בתפקידן של שאיפות דתיות משיחיות בעיצוב המציאות הפוליטית.

התערוכה לא מבקשת לתת תשובות או לצאת בהכרזות, אלא להעלות שאלות מהותיות לגבי טבעו של מרחב מקודש, כוחם של סיפורים היסטוריים, והקשר המורכב של אמונה, לאומיות ואמנות. בעשותנו זאת, אנו מקווים לתרום להבנה רחבה יותר של האתגרים וההזדמנויות הניצבים בפני החברה הישראלית והמזרח התיכון בכללותו.

בעזרת אוצרות זהירה ומוקפדת, עיצוב חדשני, ומחויבות לקידום שיחה, “חזיונות ציון” תציע למבקרים חוויה מעמיקה ובלתי נשכחת שתהדהד הרבה מעבר לקירות הביתן הישראלי.