המדור לחקר החלל: הגלריה העירונית כפר סבא

המדור לחקר החלל: שאלון למפעילי חלל האמנות

ברוכים הבאים ל”מדור לחקר החלל”, מסע בין קירות לבנים, תאורת ספוטים וחזונות אמנותיים. בכל פעם נחשוף בפניכם חלל אמנות אחד על כל רבדיו: מהסיפור שמאחורי הקמתו, דרך המודל הכלכלי שמקיים אותו ועד לקו האמנותי הייחודי שמגדיר את זהותו. באמצעות שאלון קבוע יחסית נפרוש את המפה המלאה של כל חלל, מהתנאים הפיזיים והטכניים ועד להזדמנויות להציג בו. זוהי הצצה אל מאחורי הקלעים של המקומות שמעצבים את נוף האמנות העכשווית בישראל. מפעילים חלל אמנות ורוצים להשתתף במדור גם אתם? כתבו לנו

איפה אנחנו:

הגלריה העירונית כפר סבא שוכנת בקומה העליונה של בית התרבות ע”ש רייזל (רחוב גאולה 12), שעטוף כולו בגן פסלים ירוק וחי. מיקומנו בלב קמפוס התרבות המרכזי בעיר (הכולל את הקתדרה העממית והמגוון הרחב של פעילויותיה), מאפשר לאמנות להשתלב באופן טבעי בחיי תושבי השרון. עם זאת, הגלריה מעוניינת להיות רלוונטית, עדכנית ועקרונית, ומתבוננת בעירנות על שדה האמנות המקומי באשר הוא.

היסטוריה של המבנה בקצרה:

הגלריה צמחה מהשורשים הפועליים של העיר. היא החלה את חייה באמצע שנות ה־70 כ”חלל תערוכות” צנוע במרתף של בית התרבות לצעירים ע״ש אברהם רייזל. ב־1990, מתוך צורך להעניק לאמנות הפלסטית מקום של כבוד, עברה הגלריה למיקומה הנוכחי בקומה העליונה של המבנה והפכה רשמית לגלריה עירונית. המבנה עצמו, בית רייזל, נבנה בשנות ה־60 ומוגדר כיום כמבנה לשימור, והוא סמל חי לחשיבות שהעניקה כפר סבא לתרבות ולאמנות, תפיסה שאנחנו ממשיכים להתעקש עליה עד היום.

תולדות האמנות:

מאז שנת 1990 הגלריה הציגה יותר מ־150 תערוכות, כל אחת היא נדבך בזיכרון התרבותי שלנו. אנו עובדים כרגע על הנגשת הארכיון המלא, ובינתיים ניתן למצוא פרטים על התערוכות מהשנים האחרונות באתר הגלריה (באתר עיריית כפר סבא).

בשנת 2013 הוכרה הגלריה רשמית על ידי משרד התרבות, ופועלת מאז כגוף אוטונומי תחת אגף התרבות של העירייה. הגלריה מציגה מדי שנה 4–5 תערוכות מתחלפות, ומשנת 2025 אוצרת המקום היא הדסה כהן.

דנה חלד, ״עש פן תעיר”, מראה הצבה מתוך ״מחנה משותף״, 2025, צילום: יהב גל

מי הנפשות הפועלות?

מנהלת הגלריה: מעין גבאי.

אוצרת הגלריה: הדסה כהן.

עריכה לשונית: עדן נוריאל.

תרגום: שירן תמרי (אנגלית), ז׳נאן בסול (ערבית).

עיצוב: נועה סגל.

מנהלת בית התרבות ע״ש רייזל: יונית צוק.

צוות ניהול: מיטל יתים (מזכירת בית התרבות), מדלן חודורוב (מנהלנית).

אב בית: עמית רודין־קוממי.

צוות תחזוקה: דני גבאי, גרישה פפיש, נהאיה גבארה.

צוות הדרכה: זהר דביר, רונית סנפיר.

ספרו לנו בקצרה על כמה תערוכות בולטות שהוצגו בגלריה:

מחנה משותף (2025)

השנה אירחנו בפעם הראשונה את פרויקט הדגל של המדרשה לאמנות, “מחנה משותף” (שאותו יזמה רותי סלע), בגלגולו השמיני: “סוף רע, סוף טוב”. למשך שבועיים הפכנו את הגלריה למעבדה חיה ופועמת, בה 24 סטודנטים יהודים וערבים, צעירים וותיקים, עבדו יחד באופן אינטנסיבי. הפרויקט התעקש להפנות את המבט לתהליך היצירה עצמו, כששיח אנושי הופך לחומר גלם אמנותי. התערוכה שנולדה מתוך השיח לא חיפשה פתרונות קלים, אלא התמקדה במחזוריות של משבר ולידה מחדש, והזמינה את הקהל לראות בסיום לא רק טרגדיה, אלא פוטנציאל אנושי לשינוי וגשר אל הלא צפוי. הפרויקט כלל שיחי אמן עם יאיר גרבוז וציבי גבע.

חדרים אחוריים (2025)

התערוכה “חדרים אחוריים” בהשתתפות טל גפני, נעה שמחיוף שחף, מתן גולן ודפנה אמירה נוצרה בהשראת תופעת הרשת “The Backrooms”: תופעת רשת וירטואלית שהפכה למיתוס אורבני. התערוכה השתמשה במבוך הווירטואלי של חללים משרדיים אניגמטיים כפלטפורמה לחקור את חוויית ה”סף” (לימינליות), אותם אזורים שבין המוכר למוזר, הנמצאים רגע לפני נוכחות אנושית ברורה. חלל הגלריה עצמו תפקד כמעין זירת דז’ה־וו חומרית, גילם את האסתטיקה המעומעמת והמשרדית של אותם חללים ובכך אפשר חוויית גילוי וחקירה של גבולות הדמיון.

״חדרים אחוריים״, טל גפני, נעה שמחיוף שחף, מתן גולן ודפנה אמירה, מראה הצבה, 2025, צילום: דפנה אמירה

סינמה עמל (2023): 

תערוכת היחיד של ורדי בוברוב באוצרותה של הגר רבן, אוצרת הגלריה דאז, הייתה מחווה מרגשת לאייקון אדריכלי מקומי, קולנוע עמל. המבנה, שתכנן אריה שרון ב־1937 כבית פועלים, הפך במרוצת השנים לנקודת ציון של מאבק קהילתי על שימור ופתיחה מחדש כמוסד ציבורי. בוברוב, תושבת העיר שזכרה את ימי הזוהר של הקולנוע שנסגר, הציגה עבודות חדשות שעסקו בגלגוליו הדרמטיים של המקום, מראשיתו המלאה בחזון, דרך ימי הדעיכה ועד הקריאה הקהילתית להחיותו. התערוכה סיימה סדרת תערוכות מיוחדת שהוקדשה לציון 120 שנה לעיר.

כשאמנים מתכננים תערוכה הם מחפשים לא פעם חלל מתאים לאופי או לגודל של העבודות שלהם, אז בואו נדבר קצת טכני:

מטראז’: 225 מ”ר המופרד לאגפים.

גובה תקרה: 2.85 מטר.

סוג רצפה (מרצפות טרצו, קרמיקה, בטון מוחלק וכו’): פי־וי־סי צהבהב.

חלונות: חלון אחד בחלק האחורי של הגלריה, שפונה לשביל העוטף של בית התרבות.

תאורה: פסי צבירה ופלורסצנט.

בסקאלה שבה 1 היא קובייה לבנה סטרילית ו־10 הוא מפעל לייצור תחמושת מהמאה ה־17 שהוסב להצגת אמנות, איפה תמקמו את האופי של החלל שלכם מבחינת אדריכלית?

3. חלל רחב ידיים ומאפשר.

כמה תערוכות מוצגות בדרך כלל במקביל בגלריה:

תערוכה אחת.

מור עזורי, נטע סחייק דנה חלד, מראה הצבה מתוך ״מחנה משותף״, 2025, צילום: יהב גל

שובל הכסף – מאיפה הוא בא ולאן הוא הולך:

של מי הבעלות על המבנה?

עיריית כפר סבא.

מה המודל הכלכלי שמחזיק את הגלריה?

מוסד ציבורי ללא מטרות רווח.

החלל נתמך על ידי גופים ציבוריים?

עיריית כפר סבא ומשרד התרבות. תמיכות נוספות לפי תערוכות (קרנות שונות לתמיכה באמנות), שיתופי פעולה עם מרכזי תרבות ומוסדות אמנות שונים.

האם יש לכם אפיקי הכנסה נוספים?

תמיכה צנועה מסל התרבות.

האם נגבים דמי כניסה לביקור בחלל? אם כן, כמה ולאן הולך הכסף? 

לא.

האם אמנים נדרשים לשלם בעבור הצגה בחלל? 

ממש לא. אנחנו כאן כדי לתמוך באמנים, לא כדי לגבות מהם כסף.

האם אמנים מקבלים שכר על השתתפות בתערוכות? 

כן.

במוסד יש מקבלי משכורות קבועים? אם כן, באילו תפקידים? 

מנהלות הגלריה ובית התרבות, צוות ניהול ותחזוק.

אמנות וסביבה:

האם מתקיימת פעילות קהילתית בגלריה או מטעם הגלריה?

הפעילות הציבורית שלנו היא הלב הפועם של הגלריה. בגלריה עצמה אנו מקיימים תכנית אירועים ענפה בשיתוף פעולה הדוק עם בית התרבות ע״ש רייזל, לרוב ללא תשלום, במטרה להפוך את האמנות לשיח חי. בערבי הפתיחה של התערוכות שלנו אנו מקפידים על שיתופי פעולה מוזיקליים עם כוחות מקומיים, מהקונסרבטוריון העירוני ועד נגנים ומקהלות ותיקות.

כך לדוגמה, במסגרת התערוכה “טבעת עשן” (2025) אירחנו ערב מרתק בהנחיית חלוצת אמנות המופע, עדינה בר־און, שבחן את גבולות היצירה בימי משבר. הערב הציג את העבודות “שמיכה אדומה” של אירם אגבאריה (שעסקה בזיכרון והגירה דרך חפצים יומיומיים) ואת “שטח” של אביב קשת (שבחנה גבולות של בית באמצעות תנועה עם שברי רצפות). שתי האמניות נפגשו ועבדו יחד במסגרת תכנית רזידנסי בגבעת חביבה, ואת המפגש ליוותה עדינה בר־און בשיחה על גבולותיו המתרחבים של הפרפורמנס.

האם אתם עובדים גם עם השכנים – הקהילה הגאוגרפית הקרובה?

הקהילה הגאוגרפית הקרובה היא עוגן ושותפה אסטרטגית של הגלריה. במהלך השנים יצרנו שיתופי פעולה עם מוסדות אמנות מוכרים בכפר סבא כמו המדרשה לאמנות בית ברל, ארט קיימא, עמותת אמן בעירו, בית האמנים, סינמה עמל ומוזיאון כפר סבא, לצד יוזמות עם מקומות שונים בארץ כמו רע – בית מלאכה לצילום, גלריה חנינא ומרכזי תרבות נוספים. אנחנו תמיד שואפים להעמיק קשרים בתוך העיר כפר סבא ומחוצה לה, במטרה לחשוף את השיח האמנותי העכשווי ולהפכו לרלוונטי לכמה שיותר קהלים.

האם מתקיימת אצלכם פעילות חינוכית או חברתית?

חד משמעית. אנחנו רואים בחינוך ובפיתוח חשיבה ויזואלית ייעוד מרכזי. מדי שנה, אלפי תלמידים מגיעים אלינו במסגרת “סל תרבות עירוני”. צוות ההדרכה שלנו ממוקד במתן כלים תאורטיים ומעשיים, לא רק ללמד על יצירה, אלא לאפשר לילדים להפוך את הצפייה להתנסות אישית, לפעולה וליצירה עצמית בהשראת נושאי התערוכה.

ז׳ואקים ניסים זגורי, עוז וירט, רוני בן פורת, מראה הצבה מתוך ירוקי עד, 2025, צילום: ציקי אייזנברג

מי קהל היעד שאליו פונות התערוכות בחלל?

הגלריה פתוחה לכל מי שסקרן, או מחפש רגע של גילוי והשראה. באופן טבעי, אנחנו משמשים מרחב תרבותי לתושבי כפר סבא והשרון, הן למבוגרים והן לילדים. לצד זה, הגלריה שמה דגש על אירועים וסיורים לקהל הרחב כדי לאפשר שיח פתוח ומפגש אישי עם האמנות ועם האמנים.

מה חסר בעיר/יישוב שלכם?

בימים כתיקונם, הבקשות שלנו פשוטות: שלום בארצנו, ומקום לקפה איכותי בבית התרבות שלנו.

ולסוד השמור ביותר של שדה האמנות בישראל: אם אני רוצה להציע תערוכה לגלריה, איך אני עושה את זה?

תכנית התערוכות של הגלריה מוגדרת מראש לתקופה דו־שנתית, בהתאם להנחיות משרד התרבות. על אף התכנון המוקדם, אנחנו תמיד שמחים לקבל תיקי עבודות והצעות לעיון עתידי. אנו שומרים את כל ההצעות שנשלחות, ואם נוצרת הזדמנות לשלב הצעה מתאימה בתכנית, ניצור קשר. אפשר לשלוח לכתובת המייל mayang@ksaba.co.il 

ישנם חומרים, טכניקות, נושאים וסוגי תערוכות שהגלריה מתמקדת בהם? (החל ב”אנחנו חלל שמתאים בעיקר להצבת ציורים” וכלה ב”הגלריה מתמקדת באמנות הנוצרת סביב משבר האקלים”)

הגלריה מקדמת יצירה מכל מדיום, מתוך תפיסה שאמנות רלוונטית אינה כפופה לחומר גלם. הליבה שלנו היא אמנות שנושמת את סביבתה, ומציעה מבט כן ולא מתפשר על המקום והזמן שאנחנו חיים בו.

משהו נוסף?

מזמינים אתכן ואתכם לתערוכה הבאה שלנו, תערוכת יחיד ראשונה לאמן איתמר ברנד. התערוכה, “עַי”, היא מיצב מרתק שמערבב חומרי גלם תעשייתיים, טבעיים ותכשיטים, ומביא לחלל הגלריה אלות, דיוות ונביאים. השם “עַי” משחק על שני נושאים: סיפור כיבוש העיר המקראית, וצירוף האותיות עין ויוד, הרומז ליריבות המפורסמת של עפרה חזה וירדנה ארזי בשנות ה־80. ברנד משתמש בקונפליקטים פנימיים אלה כדי לבדוק איך נוצר הקאנון התרבותי שלנו, ואיך פולחן של כוכבים מחליף לפעמים צורך רוחני. העבודות יחשפו את האופן שבו אנחנו ממציאים ומחדשים את המיתוסים שלנו, ויתמקדו בקשר שבין הרוח לבידור, המקדש לבמה.

איך עוקבים אחרי הפעילות שלכם? קישורים לאתר, פייסבוק, אינסטגרם וכו’:

לאתר הגלריה לחצו כאן.

אינסטגרם: kfarsabagallery @tarbutks@

פייסבוק: גלריה עירונית כפר סבא, בית התרבות ע״ש רייזל