קוראות וקוראים יקרים,
בשנת 2003 הגיש האמן ציבי גבע הצעה לוועדה שהתכנסה כדי לבחור תערוכה שתייצג את ישראל בביאנלה בוונציה. הצעתו לא כללה את ציורי הכאפייה, הבלטות או מיצבי הצמיגים המזוהים עמו. למעשה, הדבר היחיד שהציע גבע להכניס לביתן הישראלי באותה שנה היה מכונית נפץ שתהפוך אותו לתל הריסות, שיוצג לעיני המבקרים בביתנים הלאומיים בג׳רדיני. ״תכנית הפינוי־בינוי הפואטית״, שנדחתה בשעתו, הוצגה ב־2024 כעבודה קונספטואלית בתערוכה בבית ליבלינג.
בראיון לנמרוד סמוראי־לוי, שפורסם השבוע באתר אחרי שהופיע בגיליון המודפס שיצא בשנה שעברה, נזכר גבע בהצעתו, והשניים בוחנים את משמעויותיה בזמן אמת, בעיצומו של גל פיצוצים במרכזי הערים בישראל, ובדיעבד, על רקע בהלת הנדל״ן שאחזה במדינה בשנים שחלפו. ״זו לא הצעה אסתטית מענגת עם רמות מטאפוריות שונות, אלא פגיעה ממשית בבשר החי של נסיבות ההצגה, שהיא בעצם יצירה של דבר חדש. אי אפשר להתחמק מהעובדה שמחיקה של דבר, כמו גם חתך או פציעה, עומדת כפעולה בפני עצמה״.
זו גם הזדמנות להזכיר את הגיליונות המודפסים החדשים שראו אור זה עתה. מהרו להזמין בקישור.
עוד באתר:
ב״גילוי והסתרה שאין לה התחלה או סוף״, כותב בילו בליך על עבודותיו של נדב ויסמן, המוצגות בתערוכת יחיד במוזיאון פתח תקווה, כי: ״המיצב בנוי כמבנה סטטי, קבוע, אך באותה עת מייצר תנועה. לא קל לפענח את המיצב, והוא מכוון את הצופה לפרשנות והתרשמות אישית: לחוויה, לזיכרון, למה שמוכר לו ולמה ששונה, כמו מעין מבחן כתמי רורשאך שמשאיר לצופה מרווח לגלות דרכו את עצמו או את השבר בזמן הנסתר, האישי״.
במדור פריחת מוחות מתארחת יעלה וילשנסקי, החיה ופועלת בניו יורק
המדור לחקר החלל מבקר ב״מעבדה״
במדור בדיקת מציאות מתארח אורי גרשוני
ולפסטיבל ישראל יש הנהלה חדשה
“תקווה פורצת גבולות”
תערוכה קבוצתית
בפנוכו, איתמר בן אב”י 9, תל אביב
פתיחה: חמישי, 30.10.25 בשעה 19:30
שיח גלריה: שישי, 7.11.25 בשעה 12:00
נעילה: חמישי, 4.12.25 בשעה 19:30
אוצרת: אסיה וייסברג
שמחים להזמין לפתיחת התערוכה “תקווה פורצת גבולות”, שיתוף פעולה בין “בפנוכו”, מרחב מארח מבית INTU קבוצת ריאליטי, מיזם “נפשות” והאמנית היזמת דניאל מנו־בלה.
אחרי תקופה ארוכה של כאב וחוסר ודאות, התערוכה מבקשת לבחון את התקווה לא רק כתחושה מעודדת, אלא ככוח מנטלי פעיל שמתחזק חיים – גם כשהכול מתפרק. העבודות מזמינות לעצור, להתבונן, ולתת לתקווה מקום.
אמנים משתתפים:
דניאל מנו־בלה, ענבל לוטן, פלג מקמל, דנה סימוניאן, יאנה וולקוב, צביה זלוטורינסקי, גיא סער, יואב רודה, שרונה אפרת, אסיה וייסברג, נוף לוטן, עבד אלסלאם סבע, מיכאל אלוורז־פריירה, גבריאל רענן, אלה דוחובני, אודי שפרן, אילה אלבאז, בתיה מלכא, קטיה קורין, ורד בר, דפנה מרקמן סינמנס, מילה דורפמן, רון גבע, אסתר כץ, נטליה וולקוב, דרי צוראון, קלוד משה קמון, רינה שטרן.
אירוע מיוחד בתערוכה “דעת נחש הקדמוני”
משכן לאמנות, עין חרוד
שישי, 31.10.25 בשעות 11:30–13:00
בהשתתפות: יונתן אמיר, חוקר אמנות, עורך שותף של כתב העת ערב רב, מרצה בשנקר וחבר סגל במכון מנדל למנהיגות; האמן אסי משולם ואוצר התערוכה אבי לובין.
התערוכה ״דעת נחש הקדמוני״ מסכמת מהלך בן 20 שנה. ראשיתו בכתיבת ״ספר רועכם״ בשנת 2005, והמשכו בהקמת ״מסדר הטומאה״ ארבע שנים לאחר מכן ובשלל תערוכות, יצירות וספרים שנוצרו והוצגו בשנים שחלפו מאז.
11:30 הרצאה מאת יונתן אמיר: אלים, בעלי חיים ובני אנוש אחרים – על יצירתו של אסי משולם
בהרצאה נסקור נקודות מרכזיות בהתפתחותה של דת שנולדה כפרויקט אמנות, ונבחן את המשחק שיצירתו של משולם בוראת באמצעות תפיסות תיאולוגיות וחילוניות גם יחד.
12:15 שיחה: יונתן אמיר, אסי משולם ואבי לובין.
הכרטיס כולל כניסה למוזיאון
פרט מתוך התערוכה דעת הנחש הקדמוני. צילום: אלעד שריג
“רשמים IX – נשל”
הביאנלה הארצית התשיעית לרישום
8.11.25 – 7.2.26
פתיחה בבית האמנים, ירושלים: שבת, 8.11.25 בשעה 18:30
בבית טיכו, בסדנת ההדפס ובגלריה כורש 14: בשעה 19:30
אוצרת ראשית: טלי בן־נון
הביאנלה הארצית התשיעית לרישום, המתקיימת בחסות ובהפקת בית האמנים ירושלים, ביססה את מעמדה מאז שנת 2001 כמפעל אמנותי מקיף וייחודי. עשרות האמנים המשתתפים ומאות היצירות המוצגות, מצטרפים לחגיגת אמנות גדולה ומקיפה. כבכל התערוכות רשמים שהוצגו עד כה, מטרתה של התערוכה הנוכחית היא לשרטט את כיווני העשייה והתמורות שחלו במדיום דינמי זה – מדיום מסורתי אך מתחדש תדיר.
יותר מ־700 יוצרים נענו לקול הקורא להשתתף בביאנלה ומתוכם נבחרו 77 אמנים ואמניות.
נֶשֶׁל, הביאנלה התשיעית לרישום, מתבוננת בסוגה הרישומית אל מול ההתנשלות, מן התופעות המרתקות והמסתוריות בממלכת החי, שרק מעט ממנה מתרחש בגלוי. הפעולה הרישומית היא הלב והראשית של עבודות אמנות רבות. לעיתים היא מאפשרת לתור אחר מה שנמצא ב”טרם היות”, בגולמי, לפני צורה ושם. עבור אחד זו עשויה להיות נקודת הסיום, ועבור אחרת – התחלה המעידה על המשך.
התערוכות בבית טיכו, בסדנת ההדפס ירושלים ובגלריה כורש 14, נשענות אף הן על רעיון הנשל כמודל למחשבה מטאפורית או קונקרטית, ובאמצעותו הן מבקשות לאפיין דימויים ויזואליים בעלי משקעים רוחניים, פוליטיים, אנושיים ואקטואליים.
“שלח לי שקט” / תערוכה קבוצתית
יד לבנים, רעננה
21.10.25–16.11.25
אוצרת: ד”ר תמי קידר
שם התערוכה נלקח משירה של המשוררת יונה וולך “שקט”. אנו חיים במציאות שאין בה מנוח, באי ודאות, תנודות של אי שקט פנימי וחיצוני. כל אדם זקוק לשקט ולהכלה, הכמיהה לשקט היא נחלת כולנו. “שקט” הוא מושג מורכב וטעון, הקשור לזמן, לדת, לתרבות, לאמונה, לחברה, וטבע. יש לו וריאציות רבות וקשה לתארו. השקט שביר ובהגיית המילה אנו מפרים אותו. האמנים המציגים בתערוכה זו מבטאים את השקט באמצעות דימויים אמנותיים במדיומים שונים. מכיוון שלשקט אין משמעות ללא אי שקט, המבקרים בתערוכה נחשפים ליצירות שיש בהן מגוון רחב של יצוגיים של שקט שיש שוני ודמיון ביניהם. לשקט אין מקום במרחב הקיומי, אין לו צבע ואין לו חומר, הוא כמו בועות אויר, והאמנים מנסים למלא את ה”ריק” הזה באמצעות הדימויים שיצרו בטכניקות שונות כמו איור, ציור, צילום פיסול ועוד. זו היא תערוכה מטאפורית, שמבטאת את קולם של היוצרים ומשדרת למבקרים בה שקט ואי שקט בו זמנית.
אמנים משתתפים: אווה אליאב, אווה גרובגלס, אטי ביאלק, דדי פלינט, הדי ודעי, לאה ראב, מוטי קירשנר, קרול גלאובר, רוני קידר, שילה לבנה, שולי בריסקין, שלווה גרינברג, שרה שפירא, תמי קושניר.
אווה גרובגלס, שתיקה שווה זהב, 2025
“שלוש עדשות על חוה מחותן”
אברהם חי, קלאוס אוטו הונדט, ישראל צפריר
פתיחת תערוכה וקיר אמן
סדנאות האמנים, האומן 26 תלפיות, ירושלים
רביעי, 20.10.25 בשעה 19:00
אוצרות: ד״ר איילת כרמי, סמדר קרן
התערוכה הוצגה לראשונה במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן, כחלק ממקבץ תערוכות שהוקדש לפסלת חוה מחותן (דצמבר 2024 – מאי 2025).
שלושה צלמים, שלוש נקודות מבט, אמנית אחת – חוה מחותן.
התערוכה ״שלוש עדשות על חוה מחותן״ חושפת את יצירתה של הפסלת דרך עיניהם של שלושת הצלמים שתיעדו את עבודותיה בשנות ה־70 וה־80. כל אחד מהם יצר שיח שונה עם הפסלים.
הצילומים מזמינים הצצה חדשה ליחסי אבן ואור, אמנות ונוף, ומגלים את הנגב כמרחב טעון של זיכרון, יופי ומשמעות תרבותית.
במקביל לתערוכה תוצג בגלריה גם תערוכת ״קיר אמן״ – תגובה חיה של אמני סדנאות האמנים לעבודתה של מחותן. כל אחד ואחת מהאמנים יצר יצירה חדשה המתכתבת עם עולמה של מחותן. יחד נרקמת תערוכה קבוצתית המעניקה חיים חדשים לעבודתה ומרחיבה את הדיאלוג בינה לבין דור האמנים הפועל כיום בירושלים.
למידע נוסף לחצו כאן >>
כניסה חופשית, מוזמנות ומוזמנים!
מועדון הילדים.ות לאמנות בסדנאות האמנים
מרחב למפגש ויצירה לכל המשפחה
סדנאות האמנים, רחוב האומן 26, ירושלים
רביעי, 29.10.25 בשעות 16:30–18:30
הגיע סתיו! הכנת עששיות
במחיר סמלי של 15 ש”ח
מומלץ להגיע עם בגדים שניתן ללכלך
מפגשים בגינת הגג הקהילתית החדשה “בוסתנא”
גג חי למפגש יצירה ומשמעות על גג סדנאות האמנים
סדנאות האמנים, רחוב האומן 26 (קומה 3)
שכנים ושכנות, פעילים קהילתיים ואוהבי ירוק בעיניים, שמחים.ות להזמין אתכם.ן למפגשים הבאים של גינת הגג הקהילתית החדשה ״בוסתנא״:
חמישי, 30.10.25 בשעות 17:00–19:00
על הרוח: למה זה טוב רוח? למה זה גם עלול להיות בעייתי במקום כמו גינת גג? איך אפשר להשתמש ברוח?
להרשמה >> https://forms.gle/RRMQWb7beEYNFsQy9
חמישי, 6.11.25 בשעות 17:00–19:00
מים: על תפקידם של המים במערכת האקולוגית וכיצד יש להשתמש בהם בתבונה בגינת גג.
להרשמה >> https://forms.gle/Wz7DP1ixzzhwSXXaA
המפגשים נערכים כחלק מסדרת מפגשים בגינת הגג הקהילתית בוסתנא, בהנחיית יוסי גן אל ובתמיכת רשות הצעירים, עיריית ירושלים.
קפה, מאפה וסיור בתערוכה “סוד הצורות” של הפסל ישראל הדני
הגלריה החדשה טדי
שישי, 7.11.25 בשעה 09:30
מוזמנים לפתוח את סוף השבוע בגלריה החדשה טדי עם קפה, מאפים טריים וסיור מודרך בתערוכה.
על התערוכה “סוד הצורות”, ישראל הדני – פיסול במרחב הציבורי, 1970–2025:
תערוכת היחיד הרחבה והמקיפה ביותר שהוקדשה לאמן ישראל הדני משתרעת על פני שתי גלריות בירושלים: גלריית חוץות תוקדש ליצירתו הירושלמית, ובגלריה החדשה טדי יוצגו היצירות החוץ־ירושלמיות והבינלאומיות שלו.
התערוכה נולדה מתוך תהליך מחקרי מעמיק בשיתוף פעולה הדוק עם האמן, שיצירותיו נעות בין תכשיטנות מיניאטורית לפיסול מונומנטלי, בין עבודות בקנה מידה אינטימי לבין יצירות ציבוריות במגוון עצום של חומרים. הבחירות האוצרותיות שמו דגש על התהליך היצירתי והחוויה הגופנית והחזותית של הצופה, ולאו דווקא על הסדר הכרונולוגי. לצד יצירות, מודלים וצילומים של היצירות עצמן, התערוכות כוללות גם תיעוד של תהליכי העבודה של האמן, מהסקיצות דרך ההרכבה וההצבה של היצירות ועד פרק שמוקדש ליצירות שלא התממשו.
התערוכה אינה סיכום של 55 שנות יצירה אלא הזמנה להלך בעקבותיו של הדני. זו הצעה להתבונן לא רק בפסל כי אם גם בסביבתו, לא רק במה שניתן לראות כי אם גם במה שלא נראה אלא רק נרמז או נשמע, ואפשרות להביט אחרת על המרחב שבו אנו חיים.
עקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם
