המדור לחקר החלל: גלריה לאמנות אלקסום

המדור לחקר החלל: שאלון למפעילי חלל האמנות

ברוכים הבאים ל”מדור לחקר החלל”, מסע בין קירות לבנים, תאורת ספוטים וחזונות אמנותיים. בכל פעם נחשוף בפניכם חלל אמנות אחד על כל רבדיו: מהסיפור שמאחורי הקמתו, דרך המודל הכלכלי שמקיים אותו ועד לקו האמנותי הייחודי שמגדיר את זהותו. באמצעות שאלון קבוע יחסית נפרוש את המפה המלאה של כל חלל, מהתנאים הפיזיים והטכניים ועד להזדמנויות להציג בו. זוהי הצצה אל מאחורי הקלעים של המקומות שמעצבים את נוף האמנות העכשווית בישראל. מפעילים חלל אמנות ורוצים להשתתף במדור גם אתם? כתבו לנו

איפה אנחנו:

הגלריה ממוקמת בכפר הבדואי אום בטין, שנמצא במועצה אזורית אלקסום. הכפר הוא יישוב מוכר, ונמצא כמה דקות נסיעה מצפון־מזרח לבאר שבע וליישוב עומר. זהו חלל אמנות הפועל בתוך מרקם חיים מורכב, בין יישובים יהודיים וכפרים בדואיים מוכרים ולא מוכרים לבין ערים יהודיות, מעורבות וערביות־בדואיות בנגב. המקום מבקש להיות נקודת מפגש בין־תרבותית, שמחברת קהילות שלא נפגשות לשיח או להיכרות, מקדמת שיח חדש על שילובי אמנות, קהילה וזהות, ומקדמת ייצוגים שחסרים או נעדרים מהציבוריות הישראלית.

היסטוריה של המבנה בקצרה:

המבנה נבנה כבניין רב־תכליתי ומשמש כסניף המקומי לפעילויות השונות של מתנ״ס המועצה האזורית, המתפרשת בין כפרים רבים בצפון־מזרח הנגב, בעיקר ממזרח לבאר שבע וגם ממערב לה. לצד הגלריה יש במבנה מרכז להכוונה תעסוקתית וסניף טיפת חלב. בזמני תקיפות טילים המבנה משמש בעיקר כמרחב מוגן ציבורי בשל העובדה שיש בו מרחב מוגן תקני, בשונה משאר הבתים בכפר. המרכז הקהילתי, מתנ״ס אלקסום, דואג להתאים את חלל התצוגה ואנחנו לקראת שיפוץ משמעותי יותר בקרוב.

תולדות האמנות:

הגלריה נפתחה בדצמבר 2022, מתוך רצון להנגיש אמנות עכשווית לתושבי האזור ולחבר בין אמנים מהחברה הערבית־בדואית והחברה היהודית. התערוכה הראשונה שפתחה את הגלריה הוקדשה לנושא “חללים מהנגב”, והתערוכה השנייה, שנפתחה בשנת 2023, הייתה בנושא ״השווקים האיסלאמיים״.

התערוכה השלישית, ״שדות הזיכרון״, נחנכה ביוני 2025 באוצרות רז גלוזמן, והציגה את שני האמנים הבדואים הראשונים בישראל, בשיר אבו רביע ושאהר (ג׳אסר) אבו רביעה, יחד עם האמנית המוכרת זינב ג׳ריביע. התערוכה הציגה מגוף העבודות העשיר של שני האמנים והאמנית החיים ויוצרים בקרבת הגלריה. שלושת האמנים הציגו עד היום בנפרד בגלריות ובמוזיאונים בארץ ובעולם, אבל זו הייתה תערוכה משותפת ראשונה שלהם, ובעיקר הפעם הראשונה שבה הציגו ביישוב ערבי־בדואי.

בתערוכה הרביעית, המוצגת כרגע בחלל, אירחנו את התערוכה ״זמן נגב״ (וקת אלנקב) באוצרות ד״ר אריאל רם־פסטרנק, שהופקה בשיתוף עמותת כוכבי המדבר ומכללת קיי והוצגה במקור (בגרסה מעט שונה) בגלריה רוזנפלד בתל אביב. התערוכה עוסקת בחיים בכפרים הערביים־בדואיים בנגב מנקודת מבט ראשונית של אלו שחיים וחיות בהם, וכוללת צילומים לצד עבודות בחומר.

לצידה הוצגה במבואת הגלריה תערוכת ציורים של תלמידות ארבעה בתי ספר מהמועצה האזורית אלקסום. הציורים הם עבודות הגמר של קורסים בציור שנערכו מטעם המרכז הקהילתי. בתערוכה מעל 80 ציורים והיא אמורה הייתה להיפתח בסוף שנת הלימודים, ביוני 2025, אך פתיחתה נדחתה בעקבות תקיפות הטילים האיראניות. התערוכה מאפשרת חיבורים בין בני ובנות נוער המתעניינים באמנות לבין אמניות ואמנים הפעילים בשדה האמנות, כולם מהחברה הערבית־בדואית בנגב.

מי הנפשות הפועלות? (חברי גלריה/אוצרות ומנהלות/מייסדים)

הגלריה מופעלת על ידי צוות מתנ״ס אלקסום: מנהלת המתנ״ס שאדיה קדח־חמאמדה, רכזת התרבות אבראר אבו־סוכות ואוצר הגלריה רז גלוזמן.

בגלריה פועל צוות עובדי המתנ״ס לפי הצורך, לצד מתנדבים ואנשי חינוך מקומיים.

צוות הגלריה: רז גלוזמן, אבראר אבו-סוכות ושאדיה קדח-חמאמדה. צילום: סיוון אברג’יל

כשאמנים מתכננים תערוכה הם מחפשים לא פעם חלל מתאים לאופי או לגודל של העבודות שלהם, אז בואו נדבר קצת טכני:

מטראז’: 130 מ״ר.

גובה תקרה: ארבעה מטרים.

סוג רצפה: מרצפות קרמיקה.

חלונות: ארבעה חלונות מעוגלים וגדולים, בעלי וילונות המסתירים את חלקם התחתון, שלושה חלונות נוספים נאטמו בחלקם התחתון כדי להגדיל את שטח התצוגה.

תאורה: שילוב תאורה טבעית וספוטים.

בסקאלה שבה 1 היא קובייה לבנה סטרילית ו־10 הוא מפעל לייצור תחמושת מהמאה ה־17 שהוסב להצגת אמנות, איפה תמקמו את האופי של החלל שלכם מבחינת אדריכלית? 2–3. המרחב לבן ברובו, עם תקרה גבוהה וחלונות גבוהים (מצד מזרח ודרום), מה שמעניק לגלריה הרבה אור טבעי לאורך היום כולו, וכשהווילונות פתוחים אפשר לראות דרכם את סביבת הגלריה ומעט מנוף הכפר. הגלריה בצורת ריבוע (עם שתי פינות קטומות) ובאחת הפינות שלה ניצבת במה מוגבהת ומשולשת במרכזה.

כמה תערוכות מוצגות בדרך כלל במקביל בגלריה: על פי רוב מוצגת בגלריה תערוכה אחת בלבד, אנחנו בבדיקה של האפשרות להציג שתי תערוכות במקביל, כיוון שהחלל מאפשר את זה.

יש חלומות לשינוי ושיפוץ החלל? אם כן, ספרו לנו עליהן: אנחנו לקראת שיפוץ החלל במטרה להרחיב את אפשרויות התצוגה בגלריה: שיפור התאורה, הגדלת הקירות והורדת הקרמיקה, ויצירת קיר גבס להפרדה בעתיד.

שובל הכסף – מאיפה הוא בא ולאן הוא הולך:

של מי הבעלות על המבנה? המבנה שייך למועצה האזורית אלקסום, המרכז הקהילתי מפעיל את המבנה לצורך פעילות שוטפת של סדנאות אמנות, מרכזי למידה, מרכז הכוונה תעסוקתית, טיפת חלב ומרכז יום לקשיש.

מה המודל הכלכלי שמחזיק את הגלריה (מוסד ציבורי ללא מטרת רווח, גלריה שיתופית, גלריה מסחרית ועוד)? עמותה ללא מטרת רווח.

החלל נתמך על ידי גופים ציבוריים (עירייה, משרד התרבות, קרנות)? כן. מפעל הפיס, משרד החינוך (משרד התרבות) ומשרד נגב־גליל. אנחנו שואפים לקבל בהקדם תמיכה תחת תקנת תרבות ערבית.

מראה הצבה מהתערוכה שדות הזיכרון, צילום: סיוון אברג’יל

האם נגבים דמי כניסה לביקור בחלל? אם כן, כמה ולאן הולך הכסף? הכניסה בחינם, אנו בעשייה משמעותית כדי להגיע לקהלים נוספים.

האם אמנים נדרשים לשלם בעבור הצגה בחלל? לא.

האם אמנים מקבלים שכר על השתתפות בתערוכות? כן, יש שכר אמן/ית צנוע על ההשתתפות.

במוסד יש מקבלי משכורות קבועים? אם כן, באילו תפקידים? רכזת תרבות, אוצר, מנהלה…

מה גודל התקציב/המחזור הכלכלי של המוסד? כלל המוסד (מתנ”ס) בין 9 ל־10 מיליון.

אמנות וסביבה:

האם מתקיימת פעילות קהילתית בגלריה או מטעם הגלריה? כן, בטח. בגלריה נפגשות קבוצות נשים ללמידה משותפת בנושאי תרבות, לצד סדנאות העצמה לנשים ולנוער. בחדרים מול הגלריה מתקיימות סדנאות אמנות ויצירה לקהילה, בתקווה להפעיל אותן באופן קבוע בקרוב.

האם אתם עובדים גם עם השכנים – הקהילה הגאוגרפית הקרובה? אנחנו עושים מאמצים רבים כדי לחזק את המודעות לאמנות וליצירה, בראש ובראשונה דרך מוסדות החינוך השכנים של הקהילות המקומיות. הקהל שמגיע אלינו הוא גם מרחבי הנגב, קהל ערבי־בדואי ויהודי, וגם מרחבי הארץ – אירחנו קבוצות מהמרכז ומהצפון הרחוק.

האם מתקיימת אצלכם פעילות חינוכית או חברתית? רוב המיקוד שלנו הוא בתכניות חינוכיות והדרכות לנוער, התערוכות בעלות אופי חברתי באופן ישיר או עקיף, כך שכל ביקור בגלריה הוא בהכרח בגדר העלאת מודעות חברתית.

מי קהל היעד שאליו פונות התערוכות בחלל? עד כה הבנו שחלק גדול מהקהל שהגיע אלינו לגלריה לתערוכות השונות חווה חוויה של ראשוניות: או שזו הייתה פעם ראשונה שלו בגלריה לאמנות, או פעם ראשונה בכפר ערבי־בדואי. ההבנה הזאת משמעותית כיוון שמבחינתנו נרצה לפנות לקהל רחב ככל הניתן, ולכן ההדרכות והפעילויות בתערוכות מועברות בערבית ובעברית ומיועדות לקהלים מרקע שונה.

מה חסר בעיר/יישוב שלכם? רזידנסי – בתכנון. אבל בעיקר חסרה מודעות לאמנות והבנת ההון התרבותי שלה.

מתוך התערוכה שדות הזיכרון, צילום: איוב אבו-מדיע’ם

ולסוד השמור ביותר של שדה האמנות בישראל: אם אני רוצה להציע תערוכה לגלריה, איך אני עושה את זה?

תכנית התערוכות לשנתיים הקרובות כוללת אמניות ואמנים מהחברה הערבית־בדואית בלבד. ניתן לפנות אלינו עם הצעות ותיקי עבודות למייל cultural@aq.matnasim.co.il

האם יש קול קורא לתערוכות שיוצא בזמנים קבועים? עדיין לא.

ישנם חומרים, טכניקות, נושאים וסוגי תערוכות שהגלריה מתמקדת בהם? הגלריה לאמנות אלקסום היא הגלריה לאמנות היחידה המופעלת כיום בישראל בכפר בדואי (אום בטין) ובשל כך כל נושא המוצג בגלריה מכיר במציאות החיים המורכבת בחברה הערבית־בדואית בישראל כיום, וביתר שאת במורכבויות הנוספות שבחיים בכפר.

משהו נוסף? החברה הערבית־בדואית בישראל חיה בין עולמות – בין מסורת רבת שנים לבין מציאות פוליטית וחברתית של הדרה, מחסור והיעדר שוויון מתמשכים. בתוך המתח הבלתי אפשרי הזה, הגלריה והאמנות שבה מציעות שפה אחרת: שפה השומרת על זיכרון הדורות אך גם פותחת צוהר לעתיד אלטרנטיבי, כזה שבו האדמה, היצירה והמורשת הן שדה פתוח של אפשרויות מיטיבות.

איך עוקבים אחרי הפעילות שלכם? עד שיהיה לנו אתר ייעודי, אפשר לעקוב אחרינו ולהתעדכן ברשתות החברתיות דרך מרכז קהילתי מתנ”ס אלקסום المركز الجماهيري القيصوم (אינסטגרם, פייסבוק, טיקטוק)