פדגוגיה בגרוש

משכורות המורים קוצצו, משרות בוטלו, חללי עבודה הפכו לאולם אירועים ועל העובדים נאסר לדבר עם התקשורת. כך טיפלו עורכי הדין חיים סאמט ואלן בהרב במרכז החינוך "מאירהוף" השייך למוזיאון ת"א.

מרכז מאירהוף וצורת הטיפול בו ע"י הנהלת מוזיאון ת"א ועיריית ת"א-יפו, הם דוגמא קלאסית לאופן שבו הגורמים המעורבים מובילים בסופו של דבר לפגיעה בטובת הציבור ובנכסים המיועדים לו. אותם עסקנים שהופקדו על ה"טיפול" במרכז מאירהוף יושבים כיום גם בוועדת איתור המנכ"ל החדש למוזיאון.

בית מאירהוף של מוזיאון תל-אביב משמש כמרכז לסדנאות אמנות לילדים, נוער, מבוגרים ותלמידי מגמת האמנות של תיכון עירוני א'. במרכז מועסקים אמנים רבים, רובם אמנים פעילים ומוכרים בשדה האמנות. המרכז ממומן ע"י גורמים שונים, וביניהם העירייה, המוזיאון, תרומות והכנסות פנימיות. זהו מרכז וותיק שאמור להיות מקום חשוב ביותר ללימודי אמנות מקצועיים לילדי תל-אביב, תושביה ותושבי והסביבה.

לפני מספר שנים הושכר חלק קטן ממבנה המרכז לבעלי המסעדה הפועלת במוזיאון והפך להיות מסעדת "דובנוב 8". בעבר שימש שטח המסעדה כגלריה להצגת תערוכות התלמידים. כמו כן הושכר חלל פנימי בתוך המבנה למטרות משרדיות של המסעדה. יש לציין שלפי טענת המוזיאון מטרת ההשכרות היא איזון כספי ההוצאות על הסדנאות, אך בפועל הדבר פוטר את המוזיאון והעירייה ממחויבותם הכלכלית ופוגע בסדנאות ובציבור הרחב.

חזית הכניסה למרכז מאירהוף

בשנת 2009, לנוכח מצב כלכלי לא ברור בשווקי העולם ובייחוד באירופה וחשש מירידה בהיקף התרומות, הוחלט על קיצוצים מקיפים במשכורות עובדי המוזיאון ומהלכים נוספים שיפורטו בהמשך. לניהול הדיאלוג עם העובדים גויסו עורכי הדין חיים סאמט ואלן בהרב, שיושבים כיום בוועדת איתור המנכ"ל החדש. במוזיאון עצמו, ועד העובדים בלם את כל המהלכים וההנהלה חזרה בה מדרישותיה. לעומת זאת מול מורי דובנוב, המהווים לצורך העניין ועד נפרד, הניפו ההנהלה והעירייה חרב של איום בסגירת המקום עקב גרעונות. את רוב הדיונים והדרישות מול המורים ניהל עו"ד אלן בהרב בשם ההנהלה.

המורים (שרובם אמנים שאינם בקיאים בעניינים עסקיים), נאלצו לבסוף, לאחר לחצים ואיומים רבים, לחתום על הסכם המקצץ 13 אחוז משכרם, מבטל תנאים רבים של זכויות וותק שנצברו במשך השנים, מבטל פיצוי על קורסים שלא נפתחים ומבטל את משרות רכזי השכבות שתפקידם חשוב. לפי ההסכם מורים חדשים יקבלו משכורות הגובלות כמעט בשכר מינימום. אחד הסעיפים השנויים במחלוקת ביותר הוא סעיף האוסר על העובדים לדווח לתקשורת על פרטי ההסכם ועל תנאי העסקתם. למותר לציין שכל אלה אינם פוגעים רק בזכויות המורים, אלא גם ביכולתו של המוסד להעסיק מורים ברמה הדרושה ולממש את ייעודו הציבורי.

אך החמור ביותר הוא שהאולם הגדול המהווה 20% משטח הבניין והחצר הפנימית הצמודה לו, ששימשו לפעילויות החוגים ואת תלמידי מגמת האמנות של עירוני א' כחלל תצוגה ועבודה, הושכרו למסעדת דובנוב 8 והפכו לאולם האירועים "גלריה מאירהוף". המשמעות היא ששטח מהמבנה שהיה מיועד לפעילות תרבותית, חינוכית וציבורית הפך לאזור מסחרי פרטי. על כל המהלכים הללו ניצח עו"ד אלן בהרב, שזמן קצר אחר כך חגג בת מצווה לבתו באולם.

פעילות הסדנאות של מרכז מאירהוף היו אמורות להשתלב באגף החדש של המוזיאון שייחנך בקרוב ולהיות חלק פיזי-אינטגרלי של המוזיאון, אולם בהחלטת מנכ"ל המוזיאון הקודם פרופ' מוטי עומר הושארו הסדנאות במבנה הישן ברחוב דובנוב.

מנהל המוזיאון החדש שייבחר צריך להיות אדם שמחויב גם לחינוך לתרבות ולאמנות ומבין את תרומתו הציבורית של המוזיאון, מעבר לרווחיותו הכלכלית, ואת מקומם של המורים-אמנים אותם הוא מעסיק. מסיבות אלה ועל סמך ניסיון העבר ישנה חשיבות רבה שחברי ועדת האיתור יהיו אנשים שעקרונות אלה אינם רק מס שפתיים עבורם.

מן המוזיאון נמסר בתגובה לטענות כי "הסכמי השכר של המורים במרכז החינוך לאמנות נעשו בשיתוף פעולה עם ועד העובדים של המוזיאון, ובגיבוי ההסתדרות. אולם הכינוסים והארועים הפועל בתוך מרכז החינוך לאמנות,  מאפשר תמיכה כספית במרכז החינוך ומתן מלגות נוספות לתלמידים, זאת מעבר למלגות שהמוזיאון מעניק לתלמידים כל שנה. כל ההכנסות המגיעות למוזיאון מתפעול אולם הכנסים מופנות לכיסוי הוצאות מרכז החינוך. אנחנו רואים בחינוך לאמנות ערך חשוב ביותר, ומברכים כל יוזמה התומכת במאמצי המוזיאון ומאפשרת להמשיך ולסבסד את חוגי האמנות הרבים במרכז החינוך לאמנות".

עדכון 10.10.11: לאחר פרסום הדברים הגיע למערכת טקסט "ספרותי" העוסק במדינת "מאירוהפה". הטקסט נכתב בזמנו ע"י עו"ד אלן בהרב ונשלח בדוא"ל לעובדי המוזיאון, בניסיון להציג את דרישת המורים להעסקה הוגנת הכוללת ימי מחלה וחופשה כפינוק וחוסר אחריות.

במקביל לתפקידיו כחבר מועצת המנהלים של מוזיאון ת"א, יו"ר ועדת החינוך וועדת ביתן הלנה רובינשטיין, משמש עו"ד אלן בהרב כנציג משפחת בנקאים שוויצרית וכמנהל הכספים של חברת ביוטכנולוגיה. בשנת 2008 זכה בהרב בתואר "עמית כבוד" מטעם המוזיאון.

להגדלה - הקישו על התמונה

12 תגובות על פדגוגיה בגרוש

    כנס חירום בנושא חינוך לאמנות – ההמשך מתארח במובי – מוזיאוני בת ים

    יום ג' 11.10.11 בשעה 18:30 רחוב סטרומה 6, בת ים

    במפגש יתקיימו מעגלי שיחה אשר ידונו בנושאים הקשורים למצב החינוך לאמנות ובדרכי פעולה לשינוי. לקראת תום המפגש יאספו ההחלטות והרעיונות שהתקבלו במעגלי השיח השונים בכדי שנצא מהמפגש עם החלטות אופרטיביות.

    אני לא מוצאת בעיה בהקמת המסעדה דובנוב 8 והשכרת המקום כאולם אירועים. להפך – ככל שהסדנאות יגדילו את מקורות ההכנסה שלהם כך יהיה להם יותר כסף. הבעיה היא שתנאי ההעסקה של העובדים נצלניים, והכסף הנכנס לא מגיע לכיסם של האמנים המלמדים במקום. כלומר אין הלימה.

    אותי מטריד יותר שהחניון במרכז וייצמן המשרת את אוכלוסיית בית החולים והמבקרים, הוא יקר בלי שם פרופורציה

    שערורייתי!
    מדוע אין המורים במרכז, מתאגדים, לוקחים עו"ד ציבורי ותובעים לקבל זכויותיהם בחזרה?

    הקמת המסעדה בדובנוב 8 והשכרת המקום כאולם אירועים מראה עד כמה מדיניות ההפרטה לא בוחלת בשום אמצעי. לדעתי המקרה הזה, היה צריך להדליק מנורה אדומה, אלה שאנחנו נכנעים לתפיסת עולם של מדיניות ההפרטה, המקום שייעודו תרבותי ערכי- אבד לטובת ערכים של מדניות ההפרטה, הוא חייב להניב תוצאות כלכליות אחרת אין לו זכות קיום. חייבים לפעול מיד נגד התנהלות שכזאת שכן כיום היא לגיטימית למרות שיש בה ממיד הרסני ושגוי. יש עוד מבנים רבים כאלה בתל אביב שאף נסגרים ומחקים לגואל- בעל הון שימצא לו ייעוד כלכלי.

    מסימני האפוקליפסה: כשיו"ר ועדת החינוך של מוזיאון תל אביב כותב על האמנים המלמדים במוזיאון את כתב המשתמה המופיע בעידכון, ומקבל לאחר מכן מהמוזיאון תואר עמית כבוד.

    רונית תורן, מורה בישראל

    האמת שזה כל כך כואב לקרוא את הדברים הללו. המוזיאון עם כל החגיגות העכשוויות בשווי עשרות מליוני הדולרים מזניח את הדבר הכל כך חשוב הזה ולמעשה שומט את הקרקע מתחת לרגליו. והכל בניצוחו של חולדאי שטוב אולי בלהחליף מרצפות במדרכות אבל משמעויות עמוקות של תרבות ואמנות רחוקות ממנו כמרחק מזרח ממערב. מכריזים על שנת 2012 כשנת האמנות של תל אביב והופכים את האולם של בית ספר התיכון היחידי ללימודי אמנות בתל אביב לאולם אירועים. מעעניין איך זה מסתדר אצלהם שם בראש?

    שמואל ירון

    […] העובדים מועסקים ללא תנאים סוציאליים נאותים והזכיר את מאבק מורי האמנות במרכז החינוך המוזיאון, הפועל בבית מאירהוף שברחוב דובנוב, והצביע על המאבטחים […]

    מדהימה מכבסת המילים של מוזיאון תל אביב ועד לאיזו רמה שמביישת את כבודו עצמו הוא התדרדר. "אולם כנסים", האם בת מצוות, בריתות וחתונות הן כנסים?!
    האם תוכל לספר לנו אולי דוברת המוזיאון על הכנס האחרון שהתקיים שם?
    הייתי שם לאחרונה בארוחת ערב במסעדה הצמודה, בדיוק היה אירוע באולם, הזדעזעתי מהחיבור הזה שיצר המוזיאון ביו אולם אירועים פרטי למרכז חינוכי. בזה אין ספק שהוא הגיע להישג יצירתי יחודי…

    […] ישבו בועדה ד"ר רון פונדק, עו"ד אלן בהרב (שנודע כמי שלעג בפומבי למורי מרכז מאירהוף כשנאבקו על פרנסתם ועל יכולתם לשמור […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *