קטלוגים

  • על ה"קבוצה הלבנה" של עזריאל קאופמן

    "הסתנוורות או הסתמאות כפולה היא אם כן החוויה הראשונית בתהליך הצפייה בציורי ה"קבוצה הלבנה". המתבונן בהם מוּכֶּה סנוורים כפולים, סנוורים לאן שלא תביט. באופן הפוך ממצב של כניסה בצהרי יום לתוך מערה חשוכה, שאז עליך להמתין להתפוגגות החשכה וקבלת האור – כאן עליך להמתין להתפוגגות של השפעת האור ולקבלת הצבעים הבוהקים, ולהיפך", אלברט סוויסה במאמר מתוך "מלת צלמו בראש בלב, עיונים באמנותו ובשירתו של עזריאל קאופמן"

  • חולמת עם אבנים

    "אבני הנוף לא מתגלות בקלות. צריך לחפש אחריהן. צריך לרצות למצוא אותן. הן לא מונחות להן בכל פינה, בכל מקום. שולים אותן מבטן האדמה. רק יודעי-דבר שבאו בסוד המלאכה מיומנים לעשות זאת, יודעים היכן לבקש אחריהן", מור קדישזון מתוך "אבני נוף / אבני מסע", חוברת–אמן של יהושע (שוקי) בורקובסקי

  • באסטר קיטון של הציור

    "יוצא שהציור של קדם בוקע מלכתחילה מפיצול חסר תקנה, אין לו אף אפריורי אלא רק בדיעבד מרובה ומתפצל שוב ושוב בתודעתו של הצופה. הכפיל אינו באמת כפול, והכפול אינו באמת מכפלה, והתוצאה היא משוואה שאינה שווה ועם זאת יוצרת יחס ממשי ולא מדומה". אלברט סוויסה על תערוכתו של אלון קדם

  • חידות וחרדות

    "מיהו ה'אני'?, שואל סלוין. מהי מהות הקיום האנושי בעידן שבו מיטשטשים הגבולות בין האווטאר לאני, ועולה התהייה שמא הם אמיתיים במידה שווה. ומהו בכלל האמיתי?". דרורית גור אריה בטקסט מתוך Shapeshifter, ספרו המונוגרפי של רן סלוין

  • מכתב על התעוררות האבן

    "מכתב על התעוררות האבן" של חגי כנען וצילומי אבני הנוף הנלווים לו מופיעים ב- "אבני נוף / אבני מסע", חוברת–אמן של יהושע (שוקי) בורקובסקי, בהפקת קופסה שחורה, ינואר 2022

  • אביבה אורי, בין רישום לציור

    " יש הבדל של שמים וארץ בין תשתית ההתבוננות הפנימית שבעומק הרישום של אביבה אורי לבין האופי הקולאז'י של הציור שלה. עבודות אלה אינן 'רישום ציורי', כפי שכינה זאת פישר, אלא הן כבר משהו אחר. משמעותי אם כן להבין את הקשריהן התקופתיים של עבודות הרישום בחייה ובפעולתה". גליה בר אור מתוך הספר "אביבה אורי, סיפור בדים"

  • פרץ-רחל

    "בחזית החזותית והמיידית של הציורים, בעיקר זו הפיגורטיבית, גואים תחומים שלכאורה אינם תחומים מובהקים של ההגות, מחוות עזות של חמלה, רכות, מיני-מגע וקירבה של גופים, תדהמות קיום, אבל בעומק, מגיח עולם של התכוונות פנומנלית שתובע את ההוגה המעמיק שלו". אלברט סוויסה מתוך קטלוג התערוכה "בוהו" של רחל פרץ

  • "לשמור על העולם זוהֵר": ירושלים של מארק ינאי

    "מי שיחפש את קדושת העיר ב"מקומות הקדושים" דומה למי שיחפש את חיי האדם רק באיבר אחד שלו. אלו מקומות שרובם ככולם קדמו לתקופה הישראלית. הם מעשי ידי מוסלמים, ארמנים ונוצרים יותר מאשר מעשי ידי יהודים. והם נמצאים לא במקומות שעל מפת התיירים, אלא – ואת זה מראים הציורים". דרור בורשטיין מתוך קטלוג התערוכה "פתח הבית" של מארק ינאי

  • יופיו של החטא או: על האמנות והחיים

    "ניפוץ האשלייה הרפלקסיבי שוובר חותר אליו קשור בעיני לחלקיות הקומפוזיציונית, למיקומה של האמנות במרחב החיים שלו – הניסיון למסגרה, למשמעה, להציב לה גבול ומחסום". קציעה עלון מתוך קטלוג התערוכה "סנגווין" של ערן וובר בגלריה רוטשילד

  • כ חול

    "ליאור גריידי מבקש בדרכו לבחון את משמעותו של חיפוי וההעלמה של חפץ, אובייקט או פסל דרך רהיטים – חפצים המשמשים אובייקטים אדריכליים פונקציונליים ומנהלים את מופע חיינו בחלל הביתי". דרורית גור-אריה מתוך מאמר התערוכה "כ חול" של ליאור גריידי

  • הלוחשת לקירות ומניעה לפעולה – קריאה לאקאניאנית (קצרה) ביצירותיה של ניצן סט

    "ניצן סט אינה מדברת אל הקירות, היא לוחשת להם. בעדינות, ברוך, ומתוך מחויבות חברתית אינסופית ומבט חקרני מודע, מבחין ורפלקסיבי. זהו מבט שהוא רגיש מאוד אל היחידה המבנית השרויה באי הלימה אל מול עולם התוכן אותו היא צריכה לשרת". ד"ר קציעה עלון במאמר מתוך האסופה "יוצרות שינוי – על אמנות ואקטיביזם בישראל"

  • ארז ישראלי – הפרעצלמן: האמת שבתוך ההתחזות

    "הפרעצלמן הגיח לעולם כהמצאה ראשונית ומקורית, המאפשרת לאמן להכיל עליה כל פנטזיה, 'כלי ריק' שדרכו ניתן להתבונן בדילמות האישיות והחברתיות שמעוררת ההיסטוריה היהודית-גרמנית". סיגל ברקאי מתוך קטלוג התערוכה "Pretzelman Begins" בקרון גאלרי ברלין

  • יחיאל שמי – פיסול רליגיוזי

    אדם ברוך אפיין את עבודתו של יחיאל שמי כחילונית מתוקף היותה צורנית, אולם עיון במקורות התיאולוגיים של הפורמליזם ובפרשנות הקדושה באמנות מודרנית, מאפשר לחזור אל עבודתו של שמי ולדברים שאמר וכתב לאורך השנים, ולשאול האם אותה חילוניות גורפת שברוך וממשיכיו נזקקו לה כדי לדון בעבודות, היא אכן מושג הולם עבורן*

  • צורה של תכלית

    "מה שמרגש בחפצים שימושיים היא העובדה שהם שלוחה של האנושי בתוך עולם הדוממים. לא רק שהם מעשה ידי אדם, הרבה מהם נועדו למלא פונקציה שהאדם לא יכול למלא בעצמו, או מתקשה לבצע. הם כמו שיקוף של הפגיעות האנושית, והם מדגימים באופן מוחשי את הרצונות והתשוקות שלנו". ארנון בן-דרור בשיחה עם אביגיל הופקינס מתוך קטלוג התערוכה "הגלישה הגדולה" בגלריה הלובי

  • בדרך לאוטופיה דיסטופית

    "ארקין מאמצת ברצון סדרה של אמצעים, של טכניקות ושל שיטות על מנת לייצר 'אווירה', שהפכה ליסוד היסודות של החיים המודרניים בכללם, ללא יוצא מן הכלל, על אפה ועל חמתה של האמנות, המתכחשת לה ומתגוננת כנגדה מתוך תודעה כוזבת, בעודה משתמשת בה בכל אתר ואתר", אלברט סוויסה מתוך קטלוג התערוכה "פייטה" של דוריס ארקין בגלריה באום אל פאחם

  • פקעת

    "נוכחותם של הקולות האלו בחלל הגלריה עדינה. הם לא קופצים עליך מיד בכניסה, ונדרשת רמה גבוהה של קשב בכדי לקלוט אותם. הבכי הבוקע מהשולחן המנוסר אמנם גלוי יותר, אך משמעותו אינה מובנת גם כשמגלים את מקורו". אבשלום סולימן מתוך קטלוג התערוכה "כשהמתים בוכים זה סימן שהם מתחילים להחלים" של מיטל קובו בגלריה כברי

  • אחרית דבר*

    "אם יש לך כמה שעות, לפני הביקור ב״קבורת חמור״, מומלץ ללכת דרך השדרה, ולעבור מתחת לשער הבטון ״אביב״. נעבור תחתיו שלוש פעמים, יד ביד עם מישהו אהוב מאוד, כאשר השמש מאירה את האבן באור ירוק". עידו גורדון על התערוכה של דרורה דומיני "קבורת חמור"

  • אמנות המפה: צלקות, מחיקה, תפירה וחבישה

    "העיסוק במקום במהלך פרק חיים של עשרים שנה הוא בעל משמעות. ההתמודדות היא עם הנעדר הנוכח במפה, אשר מקנן בגוף ובנפש – כי אין חציצה בין מרחב החוץ ובין מרחב הפְּנים האינטימי". גליה בר אור מתוך קטלוג התערוכה "ארץ פצועה" של אריאן ליטמן

  • אור הקסם — הכישוף המחושב של המשכן

    "מרחבי האור של המשכן, המוארים כדרך הטבע, הדהימו את דה מניל ופיאנו, בעיקר הודות לאיכות האור ה'נושם' אותו חוו. רגע זה של התעלות אותו חוו מעלה את השאלות הבאות: מה היתה אותה סגולה ייחודית שחיפשו? מהן הסגולות הייחודיות של אור טבעי כאור 'נושם' במרחב התצוגה?"

  • האבן, העלה, וקונכיית החילזון

    "אנרגיה עזה של ארוטיקה מורבידית וטורדת קורנת מהעבודות בצד אי נוחות ורושם של קיפאון מנוכר של דגימות מעבדתיות מניסוי מפוקפק שיצא אולי מכלל שליטה וננטש, ואיננו בטוחים שאנו רוצים באמת לעמוד על טיבו". אלברט סוויסה על תערוכתו של איתן בן משה "סיפורה של Y"