דעות

  • לחיות לנצח, בענן

    דברים שנשאו זהר אלמקייס ואלינור דרזי בשולחן עגול שנערך ב־10 בנובמבר במסגרת תערוכתה של רות פתיר, ״אבא שלי בענן״ (המרכז לאמנות עכשווית – CCA, תל אביב), באוצרותה של תמר מרגלית

  • חזון המרחב המזרח־תיכוני־ערבי של עמי שטייניץ

    "על דרך השלילה, המוטו המנחה את פעילותו של שטייניץ בשדה האמנות הוא זה: אמנות חזותית שאינה מקיימת דיאלוג עם 'תרבות כמושג ביקורתי ומעשי היא כמו לא קיימת'". דברים שנשא פרופ' יוסי יונה בהשקת "אזהרת מסע", ספרו של עמי שטייניץ

  • אוצר ללא קירות

    "אם רוצים לאפיין בקצרה את מכלול עבודתו של עמי שטייניץ, ניתן לכנותו מתנגד משטר. במשך 40 שנה הוא חופר מנהרות מתחת לחומות המשטר האסתטי, מקיף אותן ומנסה למוטטן". יונתן אמיר על "אזהרת מסע", ספרו של עמי שטייניץ *

  • סולם יעקב של הלן אילון

    "אילון הפכה את המיתוס העתיק; האבנים ששימשו במיתוס המקראי־חז"לי כסמל לכיבוש ושליטה שימשו אצלה מטפורה לקשר בין נשים מהעמים השונים. את מטפורת הכיבוש והעוצמה היא האמירה ברעיונות של שיתוף, בסיפורים שהם משפחתיים ולאומיים – אבל גם אוניברסאליים". דוד שפרבר בעקבות פרשת "ויצא"

  • ״אם לא יהיה עולם, לא תהיה גם אמנות״

    העובדה שאנשים כועסים ומלגלגים על פעולת מחאה במוזיאון יותר מאשר על הנהגות פוליטיות ותאגידי נפט שמחסלים את העולם מעידה על סדר יום תרבותי דפוק. רונן אידלמן כותב על שפיכת מרק העגבניות על ציור החמניות של ואן-גוך בגלריה הלאומית בלונדון, ותוהה מדוע נבחר דווקא הציור הזה

  • "כיווני הרוח", יחזקאל ירדני 1931–2022

    "ירדני, 'אמן של אמנים', מורה ענק, נערץ ואהוב. יוצר מקורי, צנוע ויוצא דופן בשדה האמנות. נכח והשפיע בצמתים החשובים בתולדות האמנות בישראל, ואף הקדים את זמנו בנושאים וברעיונות מושגיים בפיסול". שירלי משולם סופדת ליחזקאל ירדני

  • מאיר רקוץ׳: היום שאחרי

    "הוא התמקד בצילום והחזיק בסטודיו בקרית המלאכה. את סבבי הטיפולים, ההבראה והנסיגה תיעד בחשבון הפייסבוק שלו בהתמדה ובעקביות. הוא לא חסך פרטים ואפשר למי שרצה בכך להיות אתו במקום שאליו מעטים כל כך מאפשרים להיכנס. בשנים האחרונות הפך את מחלתו למושא מחקר של ממש, וחווה אותה גם כמטופל, גם כרופא וגם כצלם". יאיר ברק סופד למאיר רקוץ'

  • יונה שהכרתי: לזכר יונה פישר

    "הוא לא היה נוכחות פיזית אלא סוג של נוכחות רוחנית, מעין אב קדמון, האב המייסד של תחום האוצרות של האמנות הישראלית". אמיתי מנדלסון סופד ליונה פישר

  • פרידה מהאדריכל ריצ'רד רוג'רס

    רם אהרונוב כותב על עבודתו עם האדריכל ריצ'רד רוג'רס, שנפטר בדצמבר

  • המודרניזם של יונה פישר

    ״ה׳אמן של פישר׳ נשען ומתבסס על המטען הביוגרפי שלו ועל חוויותיו האישיות. עם זאת, על מטען זה לעבור מטאמורפוזה לכדי צורה, מרקם, צבע וקו״. דברים לזכרו של האוצר יונה פישר

  • חופש השחיקה

    "בית המשפט לא התבקש על ידי העותרים להתערב בהחלטה מקצועית אמנותית אלא נקרא למנוע את הפגם של פגיעה בה ובחופש הביטוי שלה. צנזורה, הסרת יצירה, אינם קביעת תוכן אלא צעד אלים של שלילתו". עמי שטייניץ במאמר דעה על מקרה הצנזורה במוזיאון רמת-גן

  • מהי אמנות חיפאית?

    "חיפה מתה להימכר. עינת קליש היא סוג של סמל של ההבטחה הזו, שגם תביא אתה אחת ולתמיד את מה שאמנים תמיד אמורים להביא אתם – ג'נטריפיקציה, עליה במחירים, ולבסוף השקעות בינלאומיות". איתמר מן במחשבות על סצינת האמנות החיפאית

  • הפלסטינים על הציר שבו נטע אלקיים נמצאת ממילא

    ״נטע אלקיים חיה בלב הסיטואציה הזאת, ונעה בדרכה המתונה בין הלבבות שיכולים לבעור ולהתהפך ברגע אחד לא מכוון. עומדת בלב ליבה של עוד דרמה פנימית קהילתית של העולם הערבי, והיהודיה הערביה נטע בתוכו״. אלברט סוויסה על דרישת ביטול השתתפותה של נטע אלקיים בפסטיבל Arabofolies בפריז

  • פואטיקת גרוטאות או פאתוס מלא קולטורה: יגאל תומרקין בתלת ודו-ממד

    "באופן מפוכח יותר, אני מבקש לומר כי בעיני חלק מהעבודות הדו-ממדיות של תומרקין, שהגדיר בראיונות את עצמו כ״פסל שמצייר״ והרבה לעסוק בציור רישום והדפס – פרובלמטיות וסימפטומטיות כאחד לתופעה התומרקינאית המתרחשת מחוץ ליצירתו הפיסולית". יקיר שגב במחשבות על עבודות הדו-מימד של תומרקין לאחר לכתו

  • מטומטמים?: על פריצת יישומי ה-NFT בעולם האמנות

    מילי פרי, מומחית מדיניות בלוקצ'יין וחוקרת שוק האמנות, על היתרונות והאפשרויות הגלומות בכניסת יישומי ה-NFT לעולם האמנות

  • שיוויתי השם לנגדי

    "ניסיונות מסוכנים וחתרניים לא מאפיינים את עולם האמנות שלנו, ולכן גם השיח המתנגד להם אינו מאתגר תרבותית. התקפות מצד הימין ביחס ליצירות אמנות המוצגות במרחבים ציבוריים הפכו לעניין שבשגרה בתקופת כהונתה של מירי רגב כשרת התרבות, וברוחם כעת – התעוררה השבוע התקפה חריפה נגד הצגת עבודה במשכן לאמנות, עין חרוד". דוד שפרבר על הסערה שעוררה יצירה של גרגורי אבו

  • המוזיאון לאמנות עכשווית של העתיד: אלפון

    "אם המגפה לימדה אותנו שמוזיאונים לאמנות עכשווית להמונים הם לא בני-קיימא בטווח הארוך, במיוחד בתקופות דרמטיות, היא גם חשפה איך מוזיאונים לאמנות עכשווית מסוג אחר עשויים לבסוף להפציע כאופציה היחידה". ניקולה טרצי במאמר מתוך גליון הבכורה של כתב-העת לאמנות "טיוטה"

  • האיש ששתל פסלים

    "יצירות הסביבתיות של קרוון, כמו כל יצירות האמנות הגדולות, לא קופאות בזמן. בזכות השפה האוניברסלית ולקסיקון הצורות הקלאסיות, ובזכות מיקומן במרחב הציבורי הפתוח תוך שילוב אלמנטים מהטבע, מצליחות יצירותיו להכיל בקלות התרחשויות שונות ומגוונות ולהתכתב ללא הרף עם המציאות המשתנה סביבן". עדי אנגלמן סופדת לדני קרוון

  • בזכות ההתנגדות: פרס ישראל, עליבותה של האקדמיה וכוחו של עולם התרבות

    "נראה שהאקדמיה בישראל מייצרת בעיקר אינטלקטואלים מצומצמים, שיכולים להיות מומחים גדולים לתחומם, אנשים שהתעמקו באופן מעורר השראה בנושא שמעניין אותם, אולם האקדמיה נכשלת ולא מייצרת אנשי תרבות בעלי שאר רוח שיכולים לנסח עמדה בנושא אקטואלי אקוטי לחברה". דוד שפרבר על הדרתו של פרופ' עודד גולדרייך מטקס חלוקת פרס ישראל

  • ניסוי מילגרום

    ביקורות רבות השוו את התערוכה ״הרזידנסי הניגרי״ של מיקה ואבי מילגרום בגלריה המקרר ל״אמנות ערבית גנובה״, שהוצגה לפני 3 שנים בגלריה 1:1. חטאה הגדול של ״אמנות ערבית גנובה״ היה שאת מה שעושים רבים בהחבא – היא עשתה מהמקפצה. לעומתה ״הרזידנסי הניגרי״ לא שיקפה או התיקה מצב נתון, אלא יצרה אותו