כתבות מאת טלי תמיר

  • קירות טחובים: גרשוני 1980 | וינשטיין 2017

    "לא השפעה מתמשכת, גם לא התכתבות בין-דורית פעלו כאן את פעולתם, אלא מפגש בין שתי תודעות של אמנים ישראלים ובין שתי הצבות רדיקליות ואמיצות". טלי תמיר מותחת קווים בין "שמש בגבעון דום", ההצבה של גל וינשטיין בביאנלה בוונציה, למיצב של משה גרשוני באותו מקום, לפני 37 שנה

  • נוסחת הפאתוס של גרשוני

    "האמירה של גרשוני ש'טמטום' מדבר אליו יותר מחוכמה מבטאת את שאיפתו העמוקה ביותר: להשתחרר מהאיפוק ולהציע מודוס משוחרר ושופע של רגש ותשוקה; להטעין את הגוף והנפש בכאבי הארוס והמוות". טלי תמיר על משה גרשוני וה-unspeakable about

  • מהות פואטית ומחוספסת

    "פינטו משחזר כאן זיכרון שלו מגיל שש, כשהגיע עם אמו לבית-הקברות של קיבוץ בארי כדי לחפש את אחיה. כילד הוא לא הבין היכן הדוד שבאו לחפש, וכשאמו אמרה לו שהדוד נמצא באדמה, הוא החל לחפור בחרדה גדולה כדי לאפשר לו לנשום". טלי תמיר על "אַיֵּה?", ההצבה של שמעון פינטו בגלריה בארי, ועל המופע שליווה את אירוע הנעילה

  • נעמי אביב, אוצרת עצמאית

    "'אין סיבה לעשות אמנות אלא כדי להביע עמדת התנגדות', אמרה לתלמידות האוצרות הצעירות שישבו מולה. 'אם אתה לא מתנגד לכלום, אז למה לך לעשות אמנות? אם אתה עושה אמנות – אתה מורד, אתה מוחה, אתה לפחות מביע מחאה. אחרת – למה לעשות את זה בכלל?'". טלי תמיר על יסוד ההתנגדות בכתיבתה ובמחשבתה של נעמי אביב, במלאת 3 שנים למותה

  • מדיום עשיר העומד בזכות עצמו

    לא פחות מכפי שרידד את מסורת ההדפס, התעלם ינאי ספיר מזכויות היתר המגיעות לסדנת ההדפס הירושלמית, וביטל במחי-עט שנים של עבודה ומחקר ללא תחליף. האוצרת טלי תמיר מגיבה לביקורת על הספר ״100 שנות אמנות הדפס בישראל״ שפורסמה ב״הארץ״.

  • היסטוריה צרובה על דיקט גרמני

    "הבחירה לסיים סדרה היסטורית, המערבלת בתוכה חומרים טעונים של ההיסטוריה הגרמנית והיהודית, ברגע של אירוע ציורי מופשט, או בפעולת צריבה קונקרטית של פני השטח, כמוה כהמשגה של הגורל האנושי". על עבודתו של שי עבאדי.