רב ערב 7.2.2017

"חשיפת אמצע", מונדי_לאב במוזיאון הרצליה

יום שישי, 10.3.17

קבוצת מונדי_לאב העתיקה את פעילות סדנת המחקר שלה מהפקולטה לארכיטקטורה בטכניון למוזיאון הרצליה. הקבוצה מזמינה את הציבור לחשיפת התהליך שעוברים החוקרים, המתמקדים בחקר היחסים בין פעולת האמנות והעיצוב לבין השדות הקהילתיים והחברתיים שמהם נארג המרחב הציבורי. בין הסוגיות שנחקרות: הקשר בין זיכרון להנצחה, ביטחון קהילתי, פיקוח ומעקב, משחק ואמנות השתתפותית והתחדשות עירונית.
בתוכנית:
11:00 – מעגל שיח על פיקוח ומעקב (surveillance) במרחב הציבורי. מנחה: רונן אידלמן.
12:15 – מיצג תלוי אתר, חשיפות וקילופים: יצירת קשר בין החללים, ובין קיר הבטון לבין יד לבנים.
13:00 – מעגל שיח על סוגיות הנצחה במרחב העכשווי.
מנחה: דוד בהר-פרחיה.
במקביל תוצג בחלל הגלריה סדנה השתתפותית על אודות משחק, המערבת אוכלוסייה מבוגרת ומטפלות זרות. החשיפה בנוכחות המשתתפות.
חברי הקבוצה: רונן אידלמן, דוד בהר-פרחיה, נעם ברוקמן, אורי כרמלי.

מתוך פרויקט של אורי כרמלי, מוזיאון הרצליה 2017

פורים בבית אבי חי

הצגה וסדנת יצירה לילדים

ראשון, 12.3.17, 10:00, 12:00, 14:00
שני, 13.3.17, 14:00, 16:00
"שני כובעים", הצגה לכבוד חודש אדר במסגרת הסדרה אגדות הלבנה. מעשה של שטות על איש פשוט שהחליף כובע בטעות.
"למה כובע?", סדנת יצירה שמחה וצבעונית לפורים שבה ניצור יחד כובעים חדשים. מנחות: רוני בר-ששת ובשמת קהא.
משך הפעילות כשעתיים.
לבני 4–8.
מחיר: 40 שקל להצגה וסדנה; ילד שני: 30 שקל. מבוגר מלווה ללא תשלום.
לפרטים נוספים

פורים בבית אבי חי, ירושלים, צילום: מעוז ויסטוך

אירוע נעילה במוזיאון פתח-תקווה לאמנות

שיח גלריה בתערוכות

שבת, 11.3.17, הכניסה חופשית
"כתם שמש", אליהו אריק בוקובזה, 11:30
שיח גלריה עם האמן ואוצרת התערוכה דרורית גור-אריה.
התערוכה מעלה שאלות על זהוּת, זרוּת ומקומיוּת בציר פריז-ישראל, במסלול האישי שלאורכו נע האמן – וכמחווה לעבודתו של צייר הנוף הפתח-תקוואי צבי שור, שיצר בהשראת אסכולת פריז היהודית.

"צל חידוש", מאיר גור-אריה, 12:00
שיח גלריה עם אוצרת התערוכה סיגל קהת-קרינסקי.
התערוכה שואבת מאוסף מוזיאון פתח-תקווה לאמנות ומאוספים אחרים, כדי לייחד מקום לעבודתו של אחד הבכירים באמני בצלאל, מאיר גור-אריה.

"כה קרוב ועדיין כה רחוק", אמנים עכשוויים מקפריסין, 12:30
התערוכה מציגה לראשונה בישראל קבוצה דינמית של 17 אמנים קפריסאים עכשוויים, הבוחנים את התרבות והזהות הקפריסאיות ואת מורכבותן. האמנים המשתתפים בתערוכה מציגים עבודות וידיאו, מיצב וצילום המעלות שאלות מקומיות ועכשוויות ומהדהדות את חוויית החיים בעיר החצויה ניקוסיה, המחולקת בין השלטון הקפריסאי לזה הטורקי.

מוזיאון פתח-תקווה לאמנות, רח' ארלוזורוב 30, פתח-תקווה.

מראה הצבה מתוך התערוכה "כה קרוב ועדיין כה רחוק". צילום: אלעד שריג

סיור אמנות עכשווית לאתונה

26–29 באפריל 2017

סיור בוטיק נוסף מבית Talking Art, והפעם בעקבות "הדוקומנטה" באתונה, תערוכת ענק שמתקיימת מדי חמש שנים בעיר קאסל שבגרמניה. השנה החליטו מנהלי התערוכה והאוצר אדם סיזמיק לקיים תערוכה מקבילה גם באתונה, מתוך רצון לבחון את הקשר בין צפון לדרום, על הבדלי התרבויות וכמובן האופי האמנותי של המקום.
"הדוקמונטה" נחשבת לאחד מאירועי האמנות החשובים בעולם. מוזמנים להשתתף בתערוכה אמנים מובילים מכל העולם, ובדרך כלל מדובר בהפקות ענק עטורות תקציב ומרשימות במיוחד. באתונה המיוחדת, המשלבת בין הקלאסי למודרני ועכשווי, חבויה סצנת אמנות מתפתחת, ואנו נבקר בכמה ממוקדי האמנות החשובים בעיר.
הסיור בהדרכת שני ורנר.
ההרשמה בעיצומה. השאירו פרטים ונחזור אליכם עם כל המידע בקישור.

סיור אמנות עכשווית לאתונה מבית Talking Art

מלכה ענבל, "דיו לבנה", תערוכת צילומים

גלריה טובה אוסמן, תל-אביב

נעילה: 22.3.17
בספרה "צחוקה של המדוזה" כתבה הפילוסופית הצרפתייה הלן סיסקו: "על האשה לכתוב על האשה ולהביא את הנשים אל הכתיבה, שממנה הורחקו באלימות כפי שהורחקו מגופן שלהן. מאותן סיבות, תחת אותו חוק, למען אותה מטרה ממיתה. על האשה להיכנס לטקסט – כמו גם לעולם, ולהיסטוריה – ביוזמתה הייחודית"‏. סיסקו טבעה את המושג "דיו לבנה": "האשה אף פעם אינה רחוקה מה'אם' (כלומר זו שמתקיימת מחוץ לתפקיד, ה'אם' כמו לא שם, כמו המקור של הטוב). תמיד יהיה בתוכה לפחות קצת מחלב האם הטוב. היא כותבת בדיו לבנה".
מלכה ענבל: "הסדרה נוצרה מתוך התהליכים המשתנים עם הזמן במעמד האשה. התבוננתי בעמיתי לעבודה, שהיו מושא ההשראה, על דפוסים רגשיים ואופני חשיבה גבריים. יצרתי דמויות מעיסת נייר לבן וצילמתי אותן בתהליך קפדני של תאורה ופוקוס. המראה שהתקבל מחוספס וסלעי. הלבן מגלם 'טוהר' ויכולת להכיל את הגוונים הרבים של 'אפור', המאפשר לתאר מורכבויות רגשיות שונות".

גלריה טובה אוסמן, רח' בן-יהודה 100, תל-אביב.

"דיו לבנה", מלכה ענבל, גלריה טובה אוסמן, תל-אביב

"לקפוץ לתוך מראה | Jump into a Mirror"

גלריה גרנד ART, חיפה

אוצרת: שירלי משולם
פתיחה: חמישי, 9.3.17, בשעה 19:00
נעילה: 20.4.17
התערוכה עוסקת בפער שבין האופן שבו אדם תופס את עצמו לבין זה שבו שהסביבה החברתית תופסת אותו והשתקפותה של זו על הפרט עצמו` מטפורה סוריאליסטית של תודעת העצמי בהשלמה, בהכחשה או בהתנפצות אל תוך המציאות. עשרה אמנים מתייחסים לעצמיות בהיבטים שונים ובתחומי מדיה מגוונים.
משתתפים: גיא אבין, צ'נצ'ל בנגה, דורון וולף, פיני חמו, יחזקאל ירדני, אוריאל כספי, אידית פישר כץ, מתן סיוון, דפנה פריד, אסתי קסטרו.

גלריה גרנד ART לאמנות עכשווית, עופר גרנד קניון, קומה 3, דרך שמחה גולן 54, חיפה. טל' 04-8121111. שעות פעילות: א'–ה', 12:00–20:00; ו', 10:30–13:00.

אוריאל כספי,Production" ", מיצב קרמי, 2016

הגלריה לאמנות במרכז ההנצחה בקריית-טבעון:

"עבודה זרה", סימה מאיר, אורי גרשוני, שי עיד אלוני (בגלריה) | "סדרים", מידד אליהו (באכסדרה)

אוצרת: מיכל שכנאי-יעקבי
מפגש גלריה: חמישי, 16.3.17, בשעה 19:30 – מידד אליהו מארח את המשוררת איריס אליה-כהן
נעילה: 25.03.17
נקודות המוצא של העבודות בתערוכה "עבודה זרה" הם צְלמים. האמנים מתכתבים עם הפסלים, מושאי יצירתם, מוציאים אותם מהקשרם, מפרקים אותם, מרכיבים אותם מחדש ומעצימים את ממדיהם.
סימה מאיר מציירת פסלוני מזכרות מרחבי העולם, המקשטים את ביתה; אורי גרשוני יוצר קולאז'ים של חלקי פסלים קלאסיים שגזר מספרי אמנות ישנים; ושי עיד אלוני מפסל בעץ פסלי ענק בהשראת פיסול פגאני.
בתערוכתו "סדרים" מוצא מידד אליהו בכריכות ספרים מצע מרובד לעבודתו הן בהיבט החומרי והן בהיבט התרבותי והביוגרפי. זהו פורמט אינטימי, בגודל כף יד, שמביא עימו נוכחות היסטורית ומטענים של זמן ותרבות. אליהו זכה בפרס האמן הצעיר בתחומי האמנות הפלסטית של משרד התרבות והספורט לשנת 2016.
שעות פתיחה: ימים א'–ה', 08:00–13:00, 16:00–19:00; יום ו', 08:00–12:00, שבת, 11:00–13:00. טל' 04-9835506.

שתי תערוכות חדשות בגלריה לאמנות במרכז ההנצחה בקריית-טבעון

Dead End"", מבחר עבודות מאוספי מוזיאון תל-אביב לאמנות

גלריות צ'ארלס ואוולין קרמר, הבניין הראשי

אוצרת: סוזן לנדאו
פתיחה: 14.3.17
מקור ההשראה לתערוכה הוא התוספת החדשה לאוסף המוזיאון, המיצב "Dead End" של האמן הפולני מירוסלב בלקה. זהו חדר ריק למראה, שקירותיו ורצפתו מחופים אפר אפור ורך. החלל דמוי-הקבר והכותרת הרב-משמעית מעלים על הדעת נרטיבים אפשריים, התייחסות למשרפות בדברי ימיה הלא-רחוקים של פולין וכן לעבודותיו הרבות של האמן שנהרסו בשריפה בסטודיו שלו בשנת 1993.
העבודות האחרות בתערוכה משלימות את מיצבו של בלקה בהתייחסותן באופן דו-ממדי או תלת-ממדי לצורות של חלל (ג'יימס טורל, ליאת אלבלינג), פני שטח (גינטר אוקר, יאיוֹי קוסמה), קו (פרנסואה מורלה, ברידג'ט ריילי), אלמנטים של פְּנים (הנרי שלזניאק, מיכל נאמן) ועוד.