השקיעה כמבנה זיכרון

“השמש אינה ‘מוצגת’, היא נחווית. הכדורים האדומים נעשים נקודת משיכה ובה בעת מכשול שסביבו מתארגן המסלול. את השקיעה אי אפשר לעקוף. ללא קשר לעמדה, למסלול או לנקודת המבט, הצופה נשאב אל מצב הדעיכה. האובדן אוניברסלי אך אינו אחיד: כל אחד חווה אותו בדרכו, אך נוכחותו בלתי נמנעת”. אנה ימלין על תערוכתה של נדיה עדינה רוז בגלריה לאמנות עכשווית רמת השרון

חדשות ערב רב

  • עדנה מושנזון, 2026-1945

    עדנה מושנזון, אוצרת ואשת אמנות שפעלה במשך עשרות שנים לקידום האמנות הישראלית ולאמנים צעירים ומבוססים כאחד, הלכה לעולמה.

    מושנזון נולדה בילידת ירושלים בשנת 1945. לאחר לימודיה בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית, הצטרפה בשנת 1977 למוזיאון תל אביב לאמנות, שם פעלה במשך כשלושה עשורים כאוצרת. בין תפקידיה במוזיאון עמדה בראש המחלקה לרישום והדפס, אצרה עשרות תערוכות לאמנים ישראלים ובינלאומיים, תרמה להרחבת אוספי המוזיאון ולחקר תחומי הרישום, ההדפס, הווידאו והמיצב. בהמשך פעלה כאוצרת עצמאית וכחברה בוועדות ציבוריות בתחום התרבות, ובשנת 2008 זכתה בפרס האוצר מטעם משרד התרבות על תרומתה רבת השנים לשדה האמנות.

    מאז היוודע דבר מותה מפורסמים הספדים רבים. ״כל כך נושמת אמנות, סקרנית, אצילית, יצירתית, מחויבת בכל ליבה ונפשה לאמנים ולאמנות״, כתבה בפייסבוק האוצרת דרורית גור-אריה, והאוצרת רוית הררי תיארה את מושנזון כ״אחת הנשים החשובות, הקשובות, החכמות והנדיבות בשדה האמנות. איזו אבדה. אישית, מקצועית וציבורית. אישה שלא הפסיקה לרגע לחיות ולנשום אמנות, לתרום, לעשות, לתמוך, לייעץ ולעשות הרבה טוב בשדה המידלדל שלנו. זה לא יהיה אותו הדבר בלעדייך״.

    הלוויתה של מושנזון תתקיים ביום ו׳, 6.2.26, בבית העלמין ירקון.

  • משה רואס הוא זוכה פרס קשת לאמנות עכשווית לשנת 2026

    מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית הכריז על האמן משה רואס כזוכה פרס קשת לאמנות עכשווית לשנת 2026. הפרס הוענק מדי שנתיים במשך עשור. רואס הוא הזוכה החמישי והאחרון בפרס, שמוקדש ליצירת פסל חדש לגן הפסלים של המוזיאון.

    את הפרויקט הזוכה בחרה האוצרת אבאסה מירוואלי, שהגיעה לישראל וערכה מפגשים עם האמניות והאמנים המועמדים לפרס, יחד עם נציגות מוועדת השיפוט ומפיקת הפרס ורד גדיש. בוועדה כיהנו האמן איתן בן משה, האוצר רון ברטוש והאוצרות סמדר שינדלר, גלית גאון וקרן בר־גיל – התורמת והמייסדת של הפרס. בראש הוועדה עמדה ד"ר איה לוריא, המנהלת והאוצרת הראשית של מוזיאון הרצליה. המשך…

  • אלי גור אריה, 2026-1964

    האמן אלי גור אריה הלך לעולמו אתמול (3 בפברואר 2026) בגיל 61. גור אריה עסק בעיקר בפיסול היפר-ריאליסטי, ונודע בזכות שפה חזותית ייחודית ששילבה אסתטיקה תעשייתית מפתה עם תכנים ביקורתיים ומטרידים.

    המשך…

  • אורית חופשי היא הזוכה הראשונה בפרס לזר

    מוזיאון פתח תקווה לאמנות הודיע על השקת פרס חדש לאמנות ישראלית עכשווית – פרס לזר – שיחולק אחת לשנתיים ויוענק לאמנית או אמן ישראלים על הישגים בולטים בשדה האמנות העכשווית. הפרס, בהיקף כולל של 100 אלף ש״ח, מיועד לאמנים פעילים בזירה המקומית.

    הזוכה הראשונה בפרס היא אורית חופשי, הפועלת במשך למעלה משלושה עשורים בישראל ובזירה הבינלאומית. בהודעת הזכייה נכתב כי ״עבודותיה המונומנטליות, המשלבות הדפס, רישום, ציור ומיצב, חוצות גבולות מדיומליים ומעמידות אפוסים היסטוריים ועכשוויים העוסקים בזמן האישי ובזמן ההיסטורי״. במסגרת הזכייה תוצג במוזיאון תערוכה רחבת היקף של יצירתה של חופשי, שצפויה להיפתח ביוני 2026. המשך…

  • פנייה למועצה הישראלית לתרבות ואמנות על רקע ההחלטה לבטל את פרסי עידוד היצירה

    ארגוני התרבות בישראל פנו למועצה הישראלית לתרבות ואמנות על רקע ההחלטה לבטל את פרסי עידוד היצירה. במכתב עליו חתומים ארגוני תרבות רבים, שנשלח ליו"ר מועצת התרבות והאמנות ד"ר חיים פרלוק ולחברי וחברות המועצה, קוראים איגודי התרבות למועצה לפעול לביטול ההחלטה שהוביל שר התרבות, מיקי זוהר, ולקרוא לו להחזיר לאלתר את מנגנון חלוקת הפרסים כבר ב-2026. "שתיקה, היעדר דיון פומבי או הימנעות מנקיטת עמדה ברורה אינם עולים בקנה אחד עם תפקיד המועצה ועם אחריותה הציבורית״, נכתב. המשך…

  • הוכרזו הזוכים בפרסים ע”ש מרדכי ושושנה איש-שלום לשנת 2026

    פרס ליצירה אמנותית ע"ש שושנה איש-שלום מוענק לאמנים עודד זידל ומיה מוצ'בסקי פרנס המשך…

  • מנכ”ל חדש למוזיאון ישראל: פרופ’ יעקב (יאשה) גרובמן

    פרופ’ יעקב (יאשה) גרובמן מונה למנכ"ל מוזיאון ישראל וייכנס לתפקידו בתחילת חודש מרץ. הוא מחליף את סוזן לנדאו, שסיימה את כהונתה לאחר כשנתיים בתפקיד.

    גרובמן הוא פרופסור מן המניין בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, וכיהן כדיקן הפקולטה בשנים 2019–2022. הוא מייסד ובעלים של משרד "גרובמן אדריכלים", העוסק בעיקר בבנייה ציבורית, וזכה לאורך השנים להכרה מקצועית ולפרסים. לצד פעילותו האקדמית בהוראה ומחקר ופעילותו המעשית באדריכלות עסק גם באוצרות וביזמות של תערוכות, וכתב פרוגרמות אדריכליות למוזיאונים ולגלריות.

    המשך…

  • דנה דרויש 1975-2026⁩

    גלעד רייך על התערוכה “נפש חיה בי” של דנה דרויש

המדריך

08/02/2026-14/02/2026 גלריה רוטשילד | גלריה BY5 | גלריה גורדון | גלריה אורית ושדי | גלריה רוזנפלד | בית בנימיני | בית הבאר | גלריה אשכילה | גלריה גלובל ארט

רב ערב (ניוזלטר)

“מחוץ למים” / תערוכה קבוצתית בבית הנסן | “מדאו לדו – רוח הדרך” במוזיאון וילפריד ישראל לאמנות המזרח ומוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית

  • המדור לחקר החלל: גלריה גבעת חביבה לאמנות

    היא שוכנת במבנה בריטי לשימור שלפי הסיפורים שימש לאחסון מסוקים קלים, בלב קמפוס חינוכי ירוק, והיא חלק מהמרכז המשותף לאמנות בגבעת חביבה מבית תנועת השומר הצעיר. המדור ממשיך במסעותיו בין חללי האמנות בארץ ומביא אליכם את הסיפור שמאחורי הקמתו, המודל הכלכלי שמקיים אותו, מהתנאים הפיזיים והטכניים ועד לקו האמנותי הייחודי שמגדיר את זהותו וההזדמנויות להציג בו. והפעם: גלריה גבעת חביבה לאמנות

  • האתגר האמיתי של האמנות

    “ערימות של פרחים ופירות עם פתחים שחורים כמו עיניים מתות, או מבנים של פרחים וגבעולים מתפתלים, מציבים אתגר בפני הצופה: כיצד להתמודד עם היופי שמתנגש עם התחושה הבלתי נמנעת של עקמומיות, של עיוות ושל מוות הטמון בלב החיים?” דניאל שושן על תערוכתה של ענת שיפטן שהוצגה בבית בנימיני

  • האסתטיקה של המחק: ממינכן, מוסקבה ועד לשכת שר התרבות

    “וכאן טמון הכישלון המרהיב של שר התרבות. בניסיונות החרם שלו הוא בסך הכל מעלה את ערך המניה של המוקצים. הוא לא מבין שבמאה ה־21 הדרך היחידה להרוג אמנות אינה להחרים אותה, אלא לסבסד אותה עד מוות ולהפוך אותה לחלק מהמנגנון הממשלתי המשעמם. בניסיונו להפוך את האמנים לאויבים הוא מעניק להם בדיוק את מה שהם זקוקים לו כדי לפרוח: הילה של רלוונטיות”. דניאל שושן על ביטול פרסי היצירה

  • פריחת מוחות 67 – מיכל רובנס

    בגלגולו החדש של הטור “פריחת מוחות”, שאלון שמופנה לאמניות, אמנים, אנשי רוח, אקדמאיות ויוצרים מתחומי תרבות מגוונים, כולם ישראלים שחיים כבר תקופה ממושכת מחוץ לישראל, מתארחת מיכל רובנס. רובנס חיה ועובדת בפוטסדאם, גרמניה

עבודות נוספות

קול קורא

למוזיאון בית אורי ורמי נחושתן דרוש.ה מנהל.ת ואוצר.ת

מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן שבקיבוץ אשדות יעקב מאוחד מזמין להגיש מועמדות לתפקיד מנהל/ת ואוצר/ת המוזיאון

נפתח הקול הקורא לרצועת ה-LIVE של צבע טרי

רצועת ה-LIVE של צבע טרי – פלטפורמה לעבודות פרפורמנס ופעולות חיות המתקיימות במהלך ימי היריד

קול קורא למחזור החמישי של תוכנית הרזידנסי תוכנית שהות קבוצתית ייחודית לבוגרי מוסדות אמנות יהודים וערבים, מסיימי השנתיים האחרונות לתואר ראשון או תואר שני AIR Givat Haviva

התכנית מאפשרת אחת לשנה ל-10 בוגרי מוסדות אמנות אקדמיים, יהודים וערבים, לשהות בגבעת חביבה במשך שלושה חודשים, להתנסות...

  • פריחת מוחות 67 – מיכל רובנס

    בגלגולו החדש של הטור “פריחת מוחות”, שאלון שמופנה לאמניות, אמנים, אנשי רוח, אקדמאיות ויוצרים מתחומי תרבות מגוונים, כולם ישראלים שחיים כבר תקופה ממושכת מחוץ לישראל, מתארחת מיכל רובנס. רובנס חיה ועובדת בפוטסדאם, גרמניה

  • זירות

    ״תורג׳מן היא חלק מתנועה שבה ציור הנוף הישראלי, אותו ציור המקושר כל כך עם אמני היישוב ותפיסתם האוריינטליסטית שהשליכה את ‘השם’ על ‘הכאן’, ועם ציירי אופקים חדשים ושאיפתם לראות מעבר לנוף אל האוניברסלי ו’השם’, התעגל והתגלגל מטה, והפך, באמנות הישראלית העכשווית, לנוף שטוח, פרוש – לנוף ממבט על״. קרן גולדברג על תערוכתה של ליהי תורג׳מן

  • אופקים לא קלים

    בערך של גדעון עפרת באתר הספריה הלאומית מופיעים 211 פריטים. כשמחלקים את מספר הספרים בקצת יותר מ-50 שנות פעילות מקצועית, מגלים שמדובר בהספק של 4 ספרים בשנה, לא כולל מאמרים בעיתונות ובכתבי עת, ברושורים, מאמרים גנוזים והרצאות. מפעל החיים הזה היה מרשים גם לו התחלק בין 3 אנשים.
    דברים שנאמרו באירוע גבורות לגדעון עפרת

  • קולקטיב של אינדיבידואלים

    “העבודה של הכהן מצליחה לאסוף יפה את אירועי השנתיים האחרונות, שעיקר הקושי שבהם הוא התמשכותם הארוכה וחוסר היכולת לעבדם. כשהכהן מציג את עצמו בעשרות קינות הוא מהדהד את הטראומה המשנית והשלישונית, את הרגעים הרבים שבהם נוצר צורך לעכל ולעבד אך לא נותר זמן”. ידידיה גזבר על תערוכתו של אריאל הכהן במוזיאון תל אביב לאמנות

כתבות נוספות